מנחם מנדל אוסישקין

נולד ברוסיה והיה מהמנהיגים הציוניים הבולטים של סוף המאה ה-18 ותחילת המאה
ה-19. שימש בתפקיד המזכיר העברי בקונגרס הציוני הראשון בבזל ונבחר בקונגרס השני כחבר בוועד הפועל הציוני. מהמתנגדים החריפים לתכנית אוגנדה ומהתומכים ביישוב ארץ ישראל.

החל משנת 1897 יצא למספר מסעות בארץ ופעל להקמת גופים שונים כגון הסתדרות המורים העבריים שנוסדה בזכרון יעקב ב-1903.

משנת 1906 עמד בראש ועד חובבי ציון ומהפעילים למען ההתיישבות בארץ על בסיס עבודת כפיים. את דעותיו בעניין זה פרסם בחוברת "התכנית שלנו".

בשנת 1918 התיישב בארץ ישראל ושימש ראש ועד הצירים.

לאחר מלחמת העולם הראשונה היה חבר משלחת מארץ ישראל שהשתתפה בועידת השלום בפריז.

ב-1923 נבחר לנשיא קרן קימת לישראל ושימש בתפקיד זה במשך 18 שנים עד יום מותו. במקביל כיהן בשנות ה-30 כיו"ר ההנהלה הציונית. היה הכוח המניע ברכישת קרקעות בעמק חפר, עמק יזרעאל ועמק בית שאן.