מטרותיה העיקריות של התוכנית
מטרות התוכנית:
• להקנות לילדים ידע בסיסי בשפה העברית, שיהווה תשתית להמשך לימודי עברית בעתיד
• לפתח בקרב הילדים מסוגלות תקשורתית בעברית על-ידי מתן הזדמנויות מגוונות ועידודם להשתמש בתבניות הלשוניות ובאוצר המילים (שהם למדו) במצבים חברתיים יומיומיים הקשורים בחוויות של הילדים בבית, בגן, עם חברים ובחגים
• לחבב על הילדים את השפה העברית ולשתף את כל המשפחה בחוויית הלימוד.
הילד היהודי בתפוצות והעברית
ילד הרוכש את שפת האם שלו נחשף לשפה בכל היבט של חייו: השפה מופנית אליו ונשמעת סביבו הן במרחב הביתי והן במרחב הציבורי, הוא משתמש בה לצורך תקשורת, הוא שומע בבית ובגן סיפורים ושירים ולקראת בית הספר היסודי הוא גם קורא וכותב בה. כמו כן, מועשרת השפה שלו מהצגות ילדים, מתוכניות טלוויזיה מפעילויות מתוקשבות ועוד. במובן זה, סביבות החיים של הילד מתנהלות בשפת האם ותומכות בה בארבע המיומנויות של השפה: דיבור, האזנה, קריאה וכתיבה.
לא כך המצב אצל הילד היהודי בתפוצות, הלומד עברית.
העברית איננה שפת האם שלו ומאותן הסיבות היא גם לא השפה השנייה שלו.
יחד עם זאת העברית, על-פי רוב, איננה זרה לחלוטין עבור הילד , שמצוי בדרגות שונות של קשר במעגלים החברתיים של הקהילה היהודית. הדים של העברית נשמעים בבית הכנסת, בשפת התפילה, בפעילויות לקראת חגים במרכז הקהילתי, בחלל בית הספר שבמקרים רבים הגן הוא חלק ממנו, בטקסי מעגל החיים של המשפחה ועוד...
לכן, הגישה הרווחת רואה בעברית הנלמדת בתפוצות שפה נוספת.
העברית נוספת לשפת האם או לשפה השנייה ומספקת את ההקשר הרחב יותר של זהות יהודית.
בכך היא משמשת כשפת עם, כשפת מורשת.
למרות שאין לה תמיכה חברתית/תרבותית/אינטלקטואלית מחוץ למסגרת החיים היהודיים בבית, בבית הספר
או בבית הכנסת, ידיעתה יוצרת עבור הילדים את התשתית לשמירת הייחוד התרבותי שלהם, זהותם היהודית, בחברה רב-תרבותית ורב-לשונית.
מכיוון שסביבות החיים של הילד (מחוץ להקשר הקהילתי) אינן מספקות לו את המבנים התומכים בשפה הנוספת, כל מסגרת חינוכית המלמדת עברית כשפה נוספת צריכה לתכנן ולספק מגוון של מנגנונים תומכי עברית על מנת שהעברית תהווה שפה מושכת, משמעותית ומעניינת עבור הילדים.
תרומה הדדית בין השפות - משפת אם לשפה נוספת ולהפך:
יש מיומנות בסיסית משותפת בין שפות. מיומנות זו מביאה לכך שלמרות ההבדלים בין השפות בכיוון, בהיגוי, בדקדוק ובתחביר מתרחשת העברה של מיומנויות קוגניטיביות, אקדמיות ואורייניות בין השפות.
לכן דרכי החשיבה של הילדים והאופן שבו הם רוכשים ומַבנים את שפת האם שלהם תורמים להוראת העברית בגיל הרך, ולחלופין – הוראת העברית תורמת להתפתחות ולהעמקה של מיומנויות לשוניות אקדמיות, אורייניות וקוגניטיביות הקשורות בשפת האם.
התוכנית "חלב ודבש – עברית לילדי הגן" מתבססת על התהליכים הטבעיים המאפיינים את התפתחות השפה בגיל הרך.