ראש השנה בקהילה היהודית באלכסנדריה, מצריים
מאת: ברנדה גזאר

אלכסנדריה, מצריים: השנה, בתפילת ערב ראש השנה בבית הכנסת הגדול 'אליהו הנביא', כמה צעדים מהים התיכון, נישאות כל העיניים אל שלושת המבקרים הזרים הפוסעים חרש לשורה הראשונה. השמועה עוברת חיש מהר בעזרת-נשים: "יש לנו מניין", לחשו זו לזו בהתרגשות שתי נשים אלגנטיות. עיר חוף זו ידועה באופייה הקוסמופוליטי, אך בקהילה היהודית, שבה נותרו רק ארבעה גברים ו-27 נשים, מניין בתפילת ראש השנה הוא סיבה למסיבה.

"האוכלוסייה היהודית הולכת ומצטמקת. אין עוד יהודים", סיפר מקס סלמה, בן 90, יו"ר הקהילה היהודית של אלכסנדריה ורופא שיניים בגמלאות בארוחת החג של חברי הקהילה, שכללה שעועית, דגים מטוגנים ורימונים.

ישראלי יליד קהיר, שמצא עצמו בחג בארץ מוצאו, ניהל את תפילת יום השישי בנוכחות עשרה יהודים מצריים, חמישה תיירים מצרפת ועוד שלושה ישראלים וסטודנט מארצות הברית המתגוררים בקהיר. ישראלי אחר, הנוסע מדי שנה בשנה לנהל את תפילות הימים הנוראים בקהילה, נאלץ לבטל את נסיעתו עקב מחלה.

לאחר המלחמות בשנים 1948, 1956 ו-1973 גירשה הממשלה רבים מיהודי מצריים. אחרים עזבו את המדינה מרצונם בשל המצב הפוליטי הקשה. כיום הקהילה היהודית במצריים מונה פחות ממאה איש; יש בהם שנמנעים מלדבר על המצב הפוליטי. שמותיהם והשפות שהם דוברים – ובהן צרפתית, יוונית, איטלקית ולדינו – משקפים את המסורות המגוונות שמקורן בגלי ההגירה לאורך השנים.

את בית הכנסת הגדול 'אליהו הנביא' באלכסנדריה בנה כנראה אדריכל איטלקי בשנים 1836–1850. המבנה הוא עדות לקהילה יהודית תוססת שהייתה באותה עת. סביב שנת 1950 היו בעיר 16 בתי כנסת ו-35,000–40,000 יהודים. כיום היהודי המצרי הצעיר ביותר בעיר הוא רווק בשנות ה-30 לחייו, אך רוב היהודים בני 65 ויותר.

לינה מתתיהו, בת 82, מנהלת זה 30 שנה את רישומי הלידות, הנישואין והפטירות בקהילה. היא זוכרת שבית הכנסת דמוי הקתדרלה היה מלא מפֶּה לפֶה. עזרת הנשים הייתה בקומה השנייה הגבוהה, ועזרת הגברים – למטה.

למרות הקשיים, רבים מיהודי מצריים רכשו להם מוניטין בעסקים. בן גאון, סגן יו"ר הקהילה היהודית של אלכסנדריה, אומר שאביו היה פעם החייט של מנהיג מצריים, גמאל עבד אל-נאסר. "כאשר גירשו את היהודים בשנים 1956, 1967 ו-1973, הוא היה תמיד בידיים טובות", אומר גאון בן ה-53, מעוטר בשפם שחור, ותמונה גדולה של מובארק על שולחנו. "כולם אהבו אותו. הם ידעו שהוא לא מתעסק בפוליטיקה".

ויקטור בלסיאנו, בן 67, הוא מנהל החשבונות של הקהילה היהודית באלכסנדריה. שתי בנותיו ואשתו נסעו לארצות הברית בשנת 2001, בעקבות הזמנתו של פרופסור יהודי מאוניברסיטת 'Northeastern' שבבוסטון אשר ביקר בבית הכנסת. כיום שתי הבנות, בנות 25 ו-27, בוגרות אותה אוניברסיטה, והבכורה כבר קיבלה 'גרין קארד'. יש להם גם בן בגיל 23. את מצריים עזב עוד לפני אחיותיו, והוא גר ועובד בירושלים. "קשה מאוד למצוא עבודה ולהתחתן במצריים", אומר באלסיאנו. "נשארו פה מעט מאוד יהודים; אין כאן עתיד ליהודים".

ברחוב סואן במרכז קהיר שוכן בית הכנסת 'שער השמים'. מספר המאבטחים מחוץ לבית הכנסת עולה פי שלושה על מספר המתפללים בו ב-א' דראש השנה. בין ששת המבקרים שבאו לתפילה ביום ראשון יש רק שני יהודים מצריים. עוד אפשר למצוא כאן קהל של נשים מצריות קשישות, מבקרים זרים ואנשי המשלחת הדיפלומטית מישראל. אמש הם באו לחגוג את החג ולאכול ארוחה כשרה מישראל.

ביום ראשון, ב' דראש השנה, באו לבית הכנסת שש נשים יהודיות מצריות לשמוע את תקיעת השופר. בין הבאות הייתה סלין קוריאל, בת 75. היא נאבקת לתבוע את הרכוש שהפקיע נאסר ממשפחת בעלה האמיד – מדיניות שהשפיעה על כל המצריים העשירים. בכל זאת, היא אומרת, היא אוהבת את מצריים, ובשום אופן אין בדעתה לעזבה. קוריאל הייתה מורה בבית ספר תיכון במשך 35 שנה. "התלמידים שלי אהבו אותי, הם כינו אותי 'האימא שלנו'", היא אומרת.

אכן, רק יהודים ספורים נשארו במצריים, אך אלברט אריה הוא האחרון לזן נכחד: נראה שהוא היהודי הקומוניסטי היחיד שנשאר במצריים. אריה, בן 76, נאסר בשנים 1953–1961 בשל פעילותו בארגון הקומוניסטי הגדול ביותר במדינה. עם תום תקופת מאסרו הוזמן אריה למשרד הפנים המצרי בקהיר כדי להשתחרר. הפקידים ניסו לשכנע אותו לעזוב את המדינה בגלל היותו קומוניסט, ובפרט מפני שהוא יהודי, אך הוא סירב. עקב סירובו נשלח למחנה מעצר לשלוש שנים נוספות, ושוחרר סופית בשנת 1964.

אריה נעשה קומוניסט בגיל 15, ולפני 40 שנה נאלץ להתאסלם כדי שיוכל להתחתן עם בחירת לבו. הוא לוקח חלק בחגי האסלאם, שהם מבחינתו אירוע תרבותי. אף שהתאסלם רשמית, שני בניו נתקלים בקשיים בקשריהם עם מצריים אחרים בגלל מוצאם היהודי. "למה שמישהו יתעניין כיום ביהודים המצריים?", תוהה אריה בקול, ובעצמו משיב: "מדובר בארכיאולוגיה או בסוציולוגיה. זה כאילו חופרים וחושפים את קברות הפרעונים. כך גם היהודים. הם העבר".