מִקבַּץ הפעלות לקראת ארבעים שנה לשחרור ירושלים

כתב: שלמה בלזם

הפעלה 1: 'חבל כביסה' של ירושלים

המטרות

• ללמוד על תאריכים מרכזיים בהיסטוריה של ירושלים
• להפעיל את החניכים באמצעות תחרות חינוכית

קהל היעד

כל הגילים, מספר משתתפים בלתי-מוגבל

מה צריך?

• אולם גדול
• חוטי כביסה (כל חוט כ-3 מטרים)
• דבק או נייר דבק
• אטבים
• כרטיסיות מוכנות

משך ההפעלה

כשעה

מהלך ההפעלה

מחלקים את החניכים לקבוצות המכילות עד שמונה משתתפים. כל קבוצה מקבלת חוט כביסה, נייר דבק ושלוש סדרות של כרטיסיות:

• כרטיסיות עם תאריכים
• כרטיסיות עם אישים ותמונותיהם
• כרטיסיות עם אירועים

המשימה: לחבר בצורה נכונה כל שלוש כרטיסיות מתאימות (למשל: דוד המלך + ייסוד ירושלים + התאריך 1,000-), ולסדר אותן בסדר נכון על חבל הכביסה בעזרת האטבים.
הקבוצה שתנחש את הסידור הנכון היא הקבוצה המנצחת.
המנחה יסכם בשיעור קצר את רצף ההיסטוריה של ירושלים.

האיש	האירוע	השנה
1. אברהם אבינו	עקֵדת יצחק	1948-
2. דוד המלך	בניית ירושלים	1000-
3. שלמה המלך	בניית בית המקדש הראשון	950-
4. נבוכדנצר	חורבן בית המקדש הראשון	586-
5. עזרא הסופר	שיבת ציון מבָּבֵל	516-
5. אלכסנדר מוקדון	היוונים כובשים את העיר	324-
7. יהודה המכבי	חנוכה ומרד החשמונאים	167-
8. הוֹרדוּס	הרומאים משתלטים	37-
9. טיטוּס	חורבן בית שני	70
10. הקיסר קוֹנסטַנטינוס	האימפֶּריה הנוצרית-בּיזַנטית	324
11. הנסיך טאנקרד	הצַלבָּנים באים	1099
12. צלאח א-דין	המוסלמים חוזרים לירושלים	1187
13. הסולטאן	הטורקים כובשים את העיר	1516
14. משה מוֹנטיפיוֹרי	יציאה מן החומות	1860
15. גֵנרל אָלֶנבּי	הבריטים כובשים את העיר	1917
16. דוד בן-גוריון	ירושלים, בירת ישראל, עצמאית אך חצויה	1948
17. טֶדי קוֹלֶק	איחוד ירושלים	1967

דוגמה:

הפעלה 2: 'כותל ההיסטוריה'

המטרה

להתוודע בדרך יצירתית לתקופות שונות בתולדות ירושלים

קהל היעד

כל הגילאים

משך ההפעלה

כשעה וחצי

מה צריך?

• אולם גדול
• כמות גדולה של בריסטולים ו/או גליל נייר עיתון
• צבעים
• טושים
• סיפורים
• תמונות וציורים של ירושלים מתקופות שונות

מהלך ההפעלה

המשתתפים מתחלקים לקבוצות המכילות עד שמונה אנשים. על כל קבוצה לייצר חלק מ'כותל ההיסטוריה'.

כל קבוצה מקבלת כלי כתיבה, חומרים ובריסטולים או נייר עיתון בגודל 3 מ'. כל קבוצה תעסוק בתקופה בהיסטוריה של ירושלים. עליה לצייר או לאייר את התקופה באופן מופשט או באופן מוחשי. על כל חלק של 'הכותל' יופיע תאריך מלמעלה.

לדוגמה: קבוצה שתעסוק בתקופת אברהם והאבות יכולה לצייר סצנות מהתנ"ך, לכתוב שיר או משפטים חשובים.

למשל, פלקט 1X  2.5 מ':

רשימת התקופות (שעליהן יש לתת לחניכים חומר כתוב או אוסף תמונות וציורים שהם יכולים לגזור ולהדביק): תקופת אברהם, דוד ושלמה, בית ראשון, בית שני וכו' (ראו הפעלה 1).

לאחר שכל קבוצה מסיימת להכין את החלק שלה, מסדרים את הפלקטים על קירות החדר לפי סדר כרונולוגי. כך כל ההיסטוריה של ירושלים מתגלה לעיני כול. כל קבוצה יכולה להציג את עבודתה בהצגה קצרה.

הפעלה 3: מֶטרוֹ ירושלים

פעולה מומלצת לבתי ספר יהודיים!

המטרה

להתוודע בדרך יצירתית לירושלים של היום

קהל היעד

גילאי 13-8 (מתאים גם למבוגרים)

משך ההפעלה

לא יותר משעה וחצי

מה צריך?

• שתי רכבות חשמליות או יותר
• נייר, כלי כתיבה וציור, בריסטולים, וכל דבר שימושי לתפאורה
• גלויות או תמונות של אתרים בירושלים ומידע עליהם

מהלך ההפעלה

כל קבוצה בת כשמונה משתתפים מקבלת רכבת חשמלית וחומרי בנייה. עליה לבנות תחנות של הרכבת, המייצגות אתרים בירושלים: הכותל, שוק מחנה יהודה, יד ושם, מגדל דוד, טחנת מונטיפיורי, כנסיית הקבר, המסגדים, הכנסת וכו'.

כל קבוצה בונה את מטרו ירושלים לפי החומרים שקיבלה.

הפעלה 4: רחובות ירושלים

המטרה

הכרת רחובות העיר והבנת אופייה דרך השמות

משך ההפעלה

30 דקות

קהל היעד

מגיל 15

מה צריך?

מפות של ירושלים

מהלך ההפעלה

כל קבוצה של כחמישה-שישה משתתפים מקבלת מפה של ירושלים וממלאת שאלון קצר (15 דקות):

רחובות בעלי שמות של רבנים	שמות של ראשי ממשלת ישראל
רחובות בעלי שמות של ציוֹנים מפורסמים	שמות של בעלי שם עולמי
שמות ערביים	שמות תנ"כיים
שמות נוצריים	שמות של סופרים עבריים

המנחה שואל:

• על מה מעידים שמות הרחובות?
• האם לכל שכונה אופי אחר? איזה? למה?
• מי מפורסם ביותר על-פי שמות הרחובות המרכזיים והשדרות הגדולות?

הפעלה 5: ירושלים של יהודה עמיחי

המטרה

להכיר צדדים שונים של ירושלים דרך שיריו של יהודה עמיחי

קהל היעד

מבוגרים (מגיל סטודנטים ומעלה)

משך ההפעלה

שעה וחצי

מה צריך?

אולם מסודר בצורת בית קפה: שולחנות ועליהם עוגיות ומשקאות. המנחה לבוש כמלצר עם ז'קט קטן ועניבת פרפר. התפריטים הם שירי יהודה עמיחי הבאים:

• 'ירושלים עיר נמל על שפת הנצח'
• 'כל הדורות שלפני'
• 'הטחנה בימין משה'
• 'רועה ערבי מחפש גדי'

השירים לקוחים מהספרים 'שירי ירושלים' (1987) ו'אלוהים מרחם על ילדי הגן' (1990) (הוצאת שוקן).

מהלך ההפעלה

המשתתפים יושבים מסביב לשולחנות בקבוצות של חמישה-שישה איש. אפשר לעצב תפאורה של בית קפה ולהשמיע אפילו מוזיקת רקע (במקרה שלנו – שירי יהודה עמיחי). המנחה-מלצר מחלק את ה'תפריטים'. על כל אחד מהם מופיע אחד משירי יהודה עמיחי. כל שולחן מקבל שיר אחר.

המנחה מבקש מכל שולחן להקדיש זמן לקריאת השיר (בשפת המקום) ולדון בו במשך כמה דקות (אפשר ורצוי לצרף שאלות מנחות). לאחר חמש-עשר דקות ה'מלצר' מחליף את השירים בין השולחנות. אחרי כמה סיבובים המנחה יכול לסכם.

שאלות מנחות

שיר 1: 'ירושלים עיר נמל על שפת הנצח'

• למה נמשלה ירושלים לספינה?
• למה דווקא שלוש דתות מופיעות בשיר? מה הקשר ביניהן?
• האם דתות אלה הן באמת פריטים מאותו מבנה?
• האם ירושלים מצטיירת בשיר כעיר נורמלית?

שיר 2: 'כל הדורות שלפני'

• לְמה בדיוק יהודה עמיחי מרגיש מחויב?
• למה העובדה שאביו מת באושוויץ והוא חי דווקא בירושלים חשובה וסמלית?

שיר 3: 'הטחנה בימין משה'

• למה מתכוון המשורר באומרו "טחנה אוויר קדוש וציפורי געגועים של ביאליק", "טחנה מילים" ו"טוחנת את חיינו יום יום"?
• האם טחנה קטנה בירושלים כה חשובה לאנשים? למה?
• על אילו געגועים מדבר עמיחי?
• האם אנחנו טוחנים היסטוריה, עבר ומילים?
• האם אנחנו עבדים של הזיכרון?

שיר 4: 'רועה ערבי מחפש גדי'

• מה מחפשים באמת היהודי והערבי?
• האם ההיסטוריה בירושלים באמת דומה לטרגדיה יוונית וחוזרת על עצמה כמו "קללה"?
• אילו דתות התחילו ב"הרים אלה"?

הפעלה 6: בינגו ירושלים

המטרה

לתת למשתתפים מידע על מנהגים וסמלים המעידים על מרכזיותה של ירושלים בהגות היהודית.

משך ההפעלה

שעה לכל היותר

קהל היעד

כל הגילאים, מספר לא מוגבל של משתתפים

מה צריך?

כרטיס בינגו לכל משתתף

מהלך ההפעלה

כל שני משתתפים מקבלים כרטיס בינגו. המנחה קורא מִספרים. הקבוצה הראשונה שממלאת את הכרטיס זוכה, אך בתנאי אחד: היא חייבת לרשום על הכרטיס את התשובה הנכונה לשאלת המנחה.

שאלות המנחה

המספרים 1, 11, 21, 31: מנהג המזכיר את ירושלים בחתונה יהודית (תשובה: החתן שובר כוס)
המספרים 2, 12, 22, 32: שם של חג שבו עולים לירושלים (תשובה: פסח, שבועות, סוכות)
המספרים 3, 13, 23, 33: צומות לזכר חורבן ירושלים (תשעה באב, י"ז תמוז, י' בטבת)
המספרים 4, 14, 24, 34: כשבונים בית או דירה, מה עושים כדי לזכור את ירושלים? (משאירים חלק מאחד הקירות לא בנוי או לא צבוע)
המספרים 5, 15, 25, 35: תפילה שבה מוזכרת ירושלים ('שמונה-עשרה', 'ברכת המזון' ועוד)
המספרים 6, 16, 26, 36: למה מי שמתפלל חייב במצפן? (חייבים להתפלל לכיוון ירושלים)
המספרים 7, 17, 27, 37: מקומות קדושים ליהודים שנבנו בירושלים (בית המקדש או הכותל).
המספרים 8, 18, 28, 38: כמה פעמים בתנ"ך מופיע השם ירושלים? (כ-500 פעמים)
המספרים 9, 19, 29, 39: מה הציווי המסיים את ההגדה של פסח? ("לשנה הבאה בירושלים")

הפעלה 7: מכינים את עיתון מלחמת ששת הימים

המטרה

להכיר את האירועים לפני מלחמת ששת הימים ובמהלכה

משך ההפעלה

שלוש שעות

קהל היעד

מגיל 18 ומעלה

מה צריך?

• כרטיסי מידע
• ניירות או בריסטולים רבים
• כלי כתיבה וכלי צביעה

מהלך ההפעלה

כל קבוצה בת כשמונה משתתפים מהווה מערכת של עיתון (הבוחרת את שם העיתון וקובעת את אופיו). עליה ליצור עיתון קיר הכתוב על בריסטולים. כל מערכת שולחת מטעמה 'עיתונאים' לראיין אנשים (שליחים ישראלים, מדריכים מקומיים ועוד) הממלאים תפקידים שונים על-פי כרטיסיות שהוכנו מראש.

המרואיינים

• מוֹטָה גוּר, מפקד הצנחנים ששחררו את העיר, מספר על קרבות כגון הקרב על גבעת התחמושת (+שיר) הפריצה לשער האריות, ההגעה להר הבית ועוד.
• החייל ליד הכותל (מהתמונה המפורסמת) מספר על חבריו ועל תחושותיו כצנחן, כלוחם, כיהודי.
• השופָר של הרב גורן מספר על הרב גורן ועל מעמד תקיעת השופר ליד הכותל (הקלטה מהרדיו).
• השיניים התותבות של הנזירה שנפלו בשטח ההפקר לפני המלחמה מספרות על העיר המחולקת, על ירי הלִגיונֵרים ועוד.
  
  הסיפור: לפני מלחמת ששת הימים העיר הייתה מחולקת, ובין השטח הישראלי והשטח הירדני היה שטח הפקר. נזירה אחת איבדה את שיניה התותבות שנפלו מפיה כשצפתה מחלון מנזר מעל שטח ההפקר. מה עושים? נערך משא ומתן מייגע בין הצדדים, שבסופו יצאו שלושה ג'יפים לחפש את השיניים: ג'יפ עם חיילי או"ם, ג'יפ ישראלי וג'יפ ירדני.

• שולי נתן מספרת על עצמה ועל השיר 'ירושלים של זהב', מחלקת את מילות השיר, שרה (הקלטה) ומספרת על נעמי שמר.
• טֶדי קוֹלֶק, ההופך מראש עיר 'קטנה' לראש עיר 'מאוחדת', מספר על ניסיון אמיתי לאחד את העיר על אוכלוסיותיה השונות.
• יהודי בפריז (או בניו-יורק או במקום אחר) מספר על תחושותיו בשומעו על שחרור הכותל המערבי. בכל קהילה יש לפחות אדם אחד ששמע ברדיו על איחוד העיר. כדאי להזמין איש כזה לדבר עם החניכים על תחושותיו: איך הרגישו יהודי העולם בשומעם על כיבוש ירושלים.
• גדר ההפרדה של היום פוגשת את חומת ההפרדה דאז (1967): שתיהן מספרות על ההבדלים ועל הדמיון ביניהן.

כל קבוצה מקבלת מאמרים או סיכומים מה'עיתונאים' ובונה את העיתון שלה.

1. כדאי שהעיתונאים יידעו מתי ואיפה כל דמות מחכה להם (מסיבת עיתונאים), למשל במסגרת מחנה או בית ספר: 'מוטה גור' מחכה לכם ליד הספסל הירוק, 'טדי קולק' מחכה בכיתה 23. אפשר גם שכל הדמויות יהיו מפוזרות באולם גדול. יש מקומות שבהם מדריך אחד ימלא תפקידים רבים.
2. אחת התחנות יכולה להיות פינה שבה מקרינים את הסרט 'Follow me', העוסק במלחמה.