X.               ניגוד עניינים

א. הוראות כלליות

1.             הוראות תקנה זו יחולו על: (i) חברי ההנהלה (ii) חברי חבר הנאמנים (iii) חברי העצרת שהם חברי ועדות או תתי ועדות של חבר הנאמנים; (iv) עובדים בכירים.

2.             לצורך תקנה זו, למונחים הבאים תהיה המשמעות כקבוע להלן:

                (א) "חבר" – כל אחד מהחברים או מהעובדים הבכירים המוזכרים בסעיף 1.

                (ב) "חבר בעל עניין" – חבר שיש לו, או צפוי להיות לו קשר חומרי לסוכנות היהודית.

(ג) "בן משפחה" – ילד, בן זוג, הורה, הורי הורה, אח או אחות, של חבר - לרבות צאצאיהם ובני זוגם של כל אחד מאלה.

(ד) "קשר חומרי לסוכנות היהודית" – אינטרס כלכלי, של חבר או של בן משפחה, בעסקה או הסדר עם הסוכנות היהודית, לרבות בשלב המשא והמתן, וכן אינטרס בגוף עמו נושאת ונותנת הסוכנות היהודית לקראת הסכם או הסדר. האמור לעיל כולל הקצאת תקציבים או הטבות אחרות לגוף שבו החבר הוא נושא משרה.

קבלת תגמול או החזר הוצאות מהסוכנות היהודית על ידי חבר, בשל תפקיד או משרה בסוכנות היהודית, אינה בגדר קשר חומרי.

(ה) "עניין בגוף" – מצב בו חבר או בן משפחה שלו מחזיקים ב-5% או יותר בהון הגוף, או ממלאים תפקיד של חבר או נושא משרה אחראי בגוף, או הם בעלי הכוח למנות חבר או  נושא משרה אחראי בגוף.    

(ו) "ניגוד עניינים" – כאשר לחבר יש, או שהוא פועל ליצור מצב בו יהיה לו, קשר חומרי לסוכנות היהודית, ממנו סביר לצפות שלחבר, לבן משפחה שלו או לגוף שהוא בעל עניין בו, תצמח תועלת כלכלית או טובת הנאה אחרת.

(ז) "עובדים בכירים" – עובד של הסוכנות היהודית שהינו חבר סגל בכיר כפי שמוגדר בפרק Vא2 לעיל וכל מינוי בכיר של עובד הכפוף ישירות ליו"ר ההנהלה, הגזבר, מנכ"ל הסוכנות היהודית, סמנכ"ל הסוכנות היהודית או מנכ"ל מחלקה בסוכנות היהודית.

ב. עקרונות יסוד בנוגע לניגוד עניינים

1.             חבר ימלא את תפקידו באמון, וימנע מניגוד עניינים. חבר ינהג במילוי תפקידו ללא משוא פנים ובלא שיהיה לו עניין אישי בהחלטותיו או בפעולותיו, אף למראית עין. חברות התנדבותית בגוף ציבורי אחר, כשלעצמה, לא תהווה ניגוד עניינים. כמו כן לא יחשב חבר במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד שהביא בחשבון אינטרסים של גוף ציבורי שהוא מייצג: גוף מכונן של הסוכנות היהודית (ההסתדרות הציונית העולמית, ה-UIA או קרן היסוד) או אירגון בינלאומי, שבשל תפקידו בו נבחר לכהן כחבר מטעם גוף מכונן של הסוכנות היהודית.

2.             חל איסור על חבר לקבל טובות הנאה. חבר לא יקבל, בין במישרין ובין בעקיפין, לעצמו או לבן משפחתו או לגוף בו יש לו עניין, טובת הנאה בקשר למילוי תפקידו. האמור אינו חל על קבלת תגמול או החזר הוצאות לו הוא זכאי מכוח התפקיד.

3.             חל איסור על חבר לעשות שימוש במידע פנימי. חבר לא יעשה עסקה, בין במישרין ובין בעקיפין, תוך שימוש בידיעה מוקדמת, בידיעה סודית או בכל ידיעה אחרת שהגיעה לידיעתו עקב מילוי תפקידו, למעט כאשר המידע הינו נחלת הכלל.

4.             חל איסור על חבר לרכוש או לקבל נכסים של הסוכנות,  בין במישרין ובין בעקיפין, מלבד רכישה או קבלה של נכסים הנמכרים או מוענקים לציבור על פי עקרונות כלליים ומוגדרים מראש ואשר לציבור אפשרות שווה לרכוש או לקבל אותם.

5.                   חל איסור על חבר לעשות שימוש ברכוש של הסוכנות היהודית, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בקשר למילוי תפקידו.

6.                  חל איסור על חבר לייצג כלפי הסוכנות. חבר לא ייצג כלפי הסוכנות, בן משפחה או גוף, כאשר יש לו עניין בגוף, או כאשר הוא עובד באותו גוף או מקיים קשרים עסקיים בהיקף כספי משמעותי עם אותו גוף או בן משפחה, ולא יפעל בשמם בנוגע ליצירת קשר חומרי עם הסוכנות.

7.                  חל איסור על חבר להתקשר עם הסוכנות. חבר לא יהיה צד לחוזה או לעסקה עם הסוכנות, בין במישרין ובין בעקיפין.

8.                  לעניין הכללים הקבועים בסעיפים 6 ו- 7 לעיל, תינתן סמכות ליו"ר חבר הנאמנים וליו"ר ההנהלה, או לאדם שימונה על ידם, לאשר חריגה מכללים אלו ולקבוע את התנאים לחריגה, על פי עוצמת ניגוד העניינים.

ג. ההליך

1.         חבר חייב לדווח בקשר לכל מקרה של ניגוד עניינים, קיים או אפשרי, בו הוא נמצא, וכן על כל מקרה פוטנציאלי לניגוד עניינים, לו הוא מודע, ובהקשר זה לחשוף בפני יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה הן את קיומו והן את אופיו של הקשר החומרי לסוכנות היהודית. כל חבר יגיש, בתוך 60 יום ממינויו, הצהרת גילוי ראשוני בכתב למזכיר הכללי אשר יגיש אותן  ליו"ר חבר הנאמנים וליו"ר ההנהלה. לאחר מכן, כל חבר יגיש הצהרת גילוי שנתית למזכיר הכללי, אשר יגיש אותן כנאמר לעיל, אשר תעיד כי החבר מסכים לציית למדיניות ניגוד העניינים כנאמר בתקנון זה; ומלבד מה שנאמר  מפורשות בהצהרת הגילוי, החבר, ולמיטב ידיעתו של החבר, כל בן משפחה שלו,  לא היו מעורבים במהלך 12 החודשים האחרונים, ולא צפוי שיהיו מעורבים בעתיד, בפועל או בפוטנציה, בניגוד עניינים.

נוסח גילוי כזה מצורף בזאת כנספח א.

2.         אחרי גילויו של הקשר החומרי, כמתואר לעיל, וכל העובדות המהותיות, ואחרי שיחה, ככל שתהיה, עם החבר בעל העניין, יחליטו יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה, תוך היוועצות עם היועץ המשפטי של הסוכנות היהודית, אם קיים ניגוד עניינים. אם הם החליטו שקיים ניגוד עניינים, ולו למראית עין, יחליטו על הפעולות שיש לנקוט בהקשר זה, בהתאם לסעיף 4 להלן. החלטתם תהיה מחייבת.

3.         כאשר חשיפת הקשר החומרי לסוכנות מתעוררת במהלך פגישה של פורום כלשהו של הסוכנות היהודית, והפניית העניין ליו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה, תעכב בצורה לא סבירה את הדיונים בפורום, יחליט יו"ר הפורום בנוגע לקיומו של ניגוד עניינים ועל הפעולות שיש לנקוט בהקשר זה, בהתאם לסעיף 4 להלן. במקרה כזה יוכל החבר הנפגע לערער ליו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה, שבסמכותם לאשר או לשנות את ההחלטה של יו"ר הפורום, או כל חלק ממנה, וכן להחליט האם תוצאות ההחלטה בערעור מצדיקות כינוס מחדש של הפורום לצורך שקילה מחדש של הנושא, שהשתתפות החבר בעל העניין בו הוגבלה.

4.         הפעולות אותן ניתן לנקוט, כפי שיוחלט על ידי יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה, או יו"ר הפורום הרלוונטי כמפורט בסעיף 3 לעיל, לפי העניין, יכולות לכלול, גם אך לא רק, את האפשרויות הבאות:

(א).     החלטה שגילוי המידע על ידי החבר בעל העניין, מספיקה כשלעצמה, ובתנאי שמשתתפי הפורום שבו נדונים העסקה או ההסדר יקבלו הודעה על הגילוי האמור.

(ב).     איסור על החבר בעל העניין מלהצביע בפורום שבו נדונים העסקה או ההסדר.

(ג).      בנוסף לסעיף קטן (ב) – איסור על החבר בעל העניין מלהשתתף בדיונים של הפורום הנ"ל.

(ד).     בנוסף לסעיף קטן (ג) – איסור על החבר בעל העניין להיות נוכח בדיונים של הפורום על העסקה או ההסדר. 

5.         כאשר קיימת סתירה או אי התאמה קבועות בין חברותו של החבר בעל העניין בפורום של הסוכנות היהודית לבין הקשר החומרי שלו לסוכנות היהודית, יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה יוכלו לפסול את החבר בעל העניין מחברות באותו פורום, כאשר ניגוד העניינים לא יכול להימנע או להיות מנוטרל באמצעים אחרים. לעניין סעיף זה די בסתירה או אי התאמה בכל הקשור בנושאים מרכזיים שבתחום פעילות הועדה, גם אם אינן קבועות.

6.           אם ליו"ר חבר הנאמנים וליו"ר ההנהלה קיימת סיבה סבירה להאמין שחבר פעל בניגוד עניינים או לא גילה מידע על קיומו של ניגוד עניינים או על הסתברות לקיומו, שהוא היה מודע להם, הם יביאו לידיעת החבר את הבסיס לאמונה זו, ויאפשרו לו הזדמנות להסביר את פעולתו או את הימנעותו מלמלא את חובת הגילוי. אם, לאחר שמיעת הסברו של החבר, וביצוע בדיקה נוספת, ככל שנדרש בנסיבות העניין, יקבעו יו"ר חבר הנאמנים ויו"ר ההנהלה  שהחבר אכן פעל בניגוד עניינים, או הפר את חובת הגילוי של ניגוד עניינים ממשי או אפשרי, הם יהיו רשאים להחליט לשלול את המשך חברותו של החבר באיזה מועדות חבר הנאמנים או בכולן, או מחברות בגופים אחרים של הסוכנות, ובמקרים של פעולה בניגוד עניינים מהותי או מקרים חמורים של הפרת חובת הגילוי, הם יהיו רשאים להמליץ לחבר הנאמנים להפעיל את סמכותו להפסיק את כהונתו של חבר בחבר הנאמנים בשל קיום סיבה מוצדקת, בהתאם לסעיף IIד.13. להסכם על כינונה מחדש של הסוכנות היהודית לארץ ישראל.

ד. עונשים לאי-ציות

1.         על אף האמור בסעיף ג6 דלעיל, אם חבר לא מציית להוראות פרק זה, לרבות, אך לא רק, לעניין אי הגשה של הצהרת גילוי בכתב במועד, המזכיר הכללי מוסמך להעביר במוקדם, לארגון אשר מינה את החבר, בקשה שלא תגיש את שמו של אותו חבר לבחירה מחדש לחבר הנאמנים או להנהלה, בהתאמה.

ה. דיווח

1.         המזכיר הכללי יהיה אחראי לאיסוף ובדיקת הצהרות הגילוי הראשוניות והשנתיות  כאמור בסעיף ג1 לעיל. המזכיר הכללי יגיש לפחות פעם בשנה ל: (i) יו"ר חבר הנאמנים; (ii) יו"ר ההנהלה; (iii) יו"ר הועדה לתקציב וכספים; (iv) הגזבר; (v) מנכ"ל הסוכנות היהודית; ו(vi) המבקר, דו"ח בכתב המפרט את גילויי ניגודי העניינים בהצהרות ואת הפעולות שננקטו, אם בכלל, בתגובה להם.