1 ביוני 2009 / ט' בסיון התשס"ט

קמפוס בית קנדה בירושלים חותם, ב- 10 ביוני 2009, מחזור נוסף של אולפן "עציון". אחת מן הבוגרות המעניינות היא תמר נ. , שעלתה לישראל מגיאורגיה ב- 7 באוגוסט 2008.

רבים עברו במסדרונות אולפן עציון וכל אחד מן העוברים כאן מסתיר, במרבית המקרים, סיפור חיים מרתק.

תמר התוודעה ליהדות ולציונות בבית בטיביליסי שבגיאורגיה עוד בגיל צעיר. שני הוריה יהודים וסבתה לא הדליקה אש בשבת. המשפחה אכלה אוכל כשר ופקדה את בית הכנסת ביום הכיפורים.

היה זה בעבורה חלום לעלות לישראל. החלום, שהחל בשנת 1995, כשסיימה את התואר השני שלה בכימיה באוניברסיטת גיאורגיה. היא שמעה אז על תוכנית "מכון גולד" שמסתייעת בסוכנות היהודית. בתוכנית זו, שהינה מעין ישיבה לנשים, היא אמורה הייתה להיות תשעה חודשים בישראל ואז היתה צריכה לשוב וללמד יהדות בקהילה שלה. 

הביקור בישראל במסגרת תוכנית "מכון גולד" הוביל אותה להתוודע עם ישראל על מורשתה והגיאוגרפיה שלה. העברית ששמעה לא הייתה ברורה לה אבל השאיפה להכיר כל חלק ארץ ניקרה בה. "אף שלא הבנתי את כל המילים שנאמרו בסיורים - המסר היה ברור" היא נזכרת.

עם שובה לטביליסי היא החלה לעבוד בשגרירות ישראל בבירה הגיאורגית. היא עשתה פעולות רבות בעבודתה שם ובימי ראשון לימדה פרקים ביהדות באולפן המקומי. התלמידים היו בגילאי 20 ועד 70. "היהודים הגיאורגים צמאים להשכלה והם קיבלו את השיעורים בצמא גדול", היא נזכרת.

כל אותה העת ניקרה במוחה השאלה: מתי תעלה לישראל? השורשים היו ציוניים, הם צמחו בגיאורגיה, והיא לא ידעה מתי תעלה לישראל.

כשהשעה היתה כשרה מבחינתה היא ואחותה מילאו את הטפסים של העלייה והם עלו, בחודש אוגוסט 2008, לישראל. היא עלתה לישראל ביום שבו פרצה המלחמה בין רוסיה לגיאורגיה.

 עם עלייתה לישראל היא חיפשה עבודה. היא עובדת עבודה זמנית במשרד הפנים ומקווה להגיע לתפקיד קבוע יותר בעתיד.

היא מקווה, ביחד עם אחותה, להקים בית בישראל עם צעיר ישראלי. להוריה קשה להיות מרוחקים מהבנות שלהן אבל הן יודעות שעתיד טוב יותר צופן להן העתיד בישראל מאשר במקום אחר.

דיווח וצילם:
מיכאל סילר
Michael.Seiler@ifcj.org.il

כתב : נתן רועי