יקיריי,

ברצוני לחלוק עימכם מספר מחשבות והרהורים על ביקורי באזור P2G שלנו, שהתקיים לאחרונה. תודות לכל מי שסייע בתיאום הביקור בהתראה קצרה ותודה מיוחדת לעמית שליוותה אותי במהלך הביקור. אני מצפה לשמור על קשר עם חבריי החדשים בישראל ומקווה לבקר שוב בקרוב.
שלכם,
אנדי

שלום מישראל,

הייתה זו זכות אמיתית לבלות את חלקו הטוב יותר של יום ראשון האחרון בביקור בחלק מהמקומות בהם יש השפעה לשותפות שלנו (P2G) באזור בית שמש ומטה יהודה. ההשפעה ניכרת בהחלט בישראל וברור מהסיור שלי שמעורבות הפדרציה ב-P2G מביאה עימה תועלת ממשית ושיש לעודד את קהילת הפעילים שלנו להמשיך את תמיכתם. לא משנה איזה סכום הם מקבלים, גדעון, עמית ואנשי הצוות הנוספים מקבלים באצילות את המשאבים המוקצים להם ומוצאים דרכים לטפח באופן יצירתי את הפיתוח בישראל.

מאז ומעולם הוקסמתי מיופייה של ישראל ומהחיבור הרב והעמוק בין הארץ ואנשיה לבין ההיסטוריה היהודית. בדרכנו לתחנתנו הראשונה, חלפנו ליד המקום שבו נולד שמשון, בין צרעה ואשתאול. זיהיתי מייד את השמות בזכות העובדה שקראתי את הסיפור לקראת ההפטרה שלי כשהפכתי לבר-מצווה. עמית, המדריכה שלי במהלך היום, הצביעה על ההר המדוייק שעליו, לפי האמונה, השליך דוד את האבן שהרגה את גוליית הענק. היא סיפרה על אפיק נחל קרוב שאליו מביאים מדריכי טיולים קבוצות כדי להראות להן את הנקודה המדוייקת שבה מצא דוד את האבן. היה מרגש לגלות את החיבור בין המילים שקראתי לפני 20 שנה, כשהגעתי לבגרות יהודית, לבין עבודתי כיום.

ביקורי הראשון התקיים במחסן ישן שברק כץ הפך לגלריה לאמנים מקומיים לאחר שקיבל את תמיכת השותפות. בהשראת תשוקתו של אביו ליצירת פסלים יפהפיים, ברק מתכנן עתה להפוך את הגלריה הצנועה שלו לבית קפה מודרני דרך הארגון שלו, פורום אמני עמק האלה. חזונו הוא ליצור נקודת משיכה אמיתית בקהילה כפרית זו בעודו מציג עבודות של אמנים מקומיים. P2G לא רק יצרה שינוי, אלא גם טיפחה חדשנות והדליקה את ניצוץ היזמות. בעלי המקום התבדח באשר לצביעת כל הקירות בירוק כדי להתאים ללוגו הסוכנות היהודית.

במחנה קיץ הנקרא באר תקווה (מחנה אקולוגי) צילמתי תמונה של גיל קרסנטי וילדיו על רקע כרם קטן. גיל, מנהל המחנה, סיפר לי שהגפנים ניטעו לפני 6 שנים ע"י קבוצת תלמידים מבי"ס יומי יהודי מוושניגטון DC. כיום הם מרוויחים, מילולית, מעבודתם של תלמידים אלה.

במהלך היום הגענו לתחנות נוספות, כמו למשל מרכז קהילתי ובו ספריה שהספרים שבה נתרמו ע"י קהילתנו ונשלחו עם אוטובוס של פרוייקט תגלית. פגשתי את מירי שלם, מנהלת המרכז הקהילתי שחלקה עמי את תוכנית הפעילות לילדים וכן סיפרה לי על בית קפה קטן שבו יכולים בני נוער ללמוד מיומנויות הקשורות לעבודה וכן להרוויח כסף במהלך החופש הגדול. התכבדתי בכוס ברד מבית הקפה.

למדתי גם על מועצת הנשים שהוקמה כדי לתת לנשים קול בקהילה שהופכת מגוונת יותר ויותר - דתית ותרבותית. אמהות חרדיות וחילוניות, אתיופיות ואנגלו-סקסיות, פועלות יחד לקידום המודעות לצרכיהן של נשים ולנושאים העומדים בפני הקהילה. המועצה הינה תוכנית כה מוצלחת עד שזכתה לקבל את תמיכת הרשות המקומית בצורת תקציב מוגדל השנה לתוכניות שיועדו ספציפית לסייע לנשים בקהילה. זוהי דוגמה מצויינת של האופן בו תמיכת השותפות הביאה לשיתוף פעולה רב יותר בין קבוצות שהיו ידועות לאורך זמן רב בעמידתן זו כנגד זו.

התחנה שהייתה אולי מעוררת ההשראה הרבה ביותר בסיור שלי היתה ביקור בסדנה מיוחדת לנשים שהינן מטפלות הוליסטיות. סדרת הסדנאות תוכננה כך שתיתן לנשים אלה כלים והכשרה להפוך את הידע שלהן בריפוי לעסקים המניבים הכנסה למשפחותיהן. ישבתי בגב הסדנה ולולא העברית, חשתי בדיוק כפי שהייתי חש בסדנאות לפיתוח מקצועי שהשתתפנו בהן כאנשי מקצוע בקהילה היהודית ואלה שהצענו לקהילת הפעילים שלנו דרך נקסוס ומכון המנהיגות של הפדרציה. הרכיב היזמי הזכיר לי את ההזדמנויות שמציעה תוכנית עמיתי פרזנטנס (PresenTense Fellowship), אותה הגעתי להכיר.

כשאני חוזר וחושב על כל מה שראיתי היום, אני מבין שתפקידי כמתאם פרזנטנס בפדרציה, אמנם עוסק בתוכנית חדשה, אך לא בטריטוריה חדשה עבורנו. למען האמת, דולרים של הפדרציה מטפחים חדשנות, שינוי חברתי ובינוי קהילתי בישראל מזה זמן. כמו כן, בזמן הקצר שלי כאן, למדתי על האופן שבו יכולנו לתמוך בעבודה כזו דרך הגופים הרבים השותפים לנו. בדרכנו חזרה לתחנת האוטובוס, המארחת המקסימה שלי במהלך היום, עמית, הסתכלה דרך החלון ואמרה על היופי שמולנו: "אנשים רבים רואים כאן מדבר צחיח ומנותק, אך בעיניי - זה נראה תנכי". ודאי שזה כך, עמית, ויחד אנו עושים את העבודה שהותוותה לנו בספר זה בדיוק.

כל טוב,
אנדי