שבוע טוב,
השבת קראנו את פרשת "קרח". בפרשה זו יש דוגמא מאלפת לקריאת תיגר על מנהיגות. קרח, שגם הוא שייך למטה לוי, לא מסכים ואף מערער על בני אהרון שזכו לשרת בקודש בתפקיד הכהונה. בעולמנו זה וגם בעתיק תמיד נראה תחרות על הממשלה ועל השררה ואף על הכהונה.
אפילו מנהגים כריזמטיים ונחשבים כדוד המלך "זכו" למרידות אפילו ממקורביהם. אבשלום בן דוד ניסה להדיח את אביו וכך גם אדוניה בן חגית ועוד. די לעיין בתולדות העמים והמלכים ולראות כמה דם נשפך מרדיפת השררה וקריאות תיגר על מנהיגותם של האחרים.
מחשבות והערות ממקרה קורח:
- מותר וצריך לערער על כל מנהיג ושליט או מנהל... יש בכך ביקורת שתקטין שחיתות, התנשאות, דאגה למקורבים ומיוחסים וכל מיני בעיות שמתפתחות מתאוות השלטון והשליטה.
- על כל מנהיג להבין שלא לעולם חוסן. תמיד בכל מקום תהיה אופוזיציה למנהיגים. אז מי שרוצה להוביל שלא יתפלא אם יש לו מערערים או אף אויבים.
- לכן, מנהיג צריך להיות עשוי ללא חת ומחוסן במידה רבה בפני ביקורת. חסינות בפני ביקורת היא טובה אך העיקר שלא ישכח את החמלה והאהבה לביריות הסובבים אותו, שללא הם סביבו הוא לא היה זוכה להיות מנהיג.
- במקרה של קרח, ודתן ואבירם, הם קראו תיגר לא רק על מנהיגות משה ואהרון אלא על צו האל. לכן, המכה באה תוך כדי התרחשות על טבעית. האדמה פצתה פיה ובלעה את קורח ועדתו בעודם בחיים. ואת מחתותיהם ( הכלי עליו מבעירים את הקטורת במשכן) השאירו שיהיו כריקוע למזבח למען יהיה הדבר לזיכרון עולם.
- במקרה של "מינויים" הנובעים מצו האל, יש דילמה לא פשוטה. הרי מי שלא מאמין בהשגחה העליונה וצווים הדתיים שלה אז מה לו בהוכחה לפיה "האל ציווה"...
- על מנת להקצין במשהו, נערוך השוואה למקרה אקטואלי של היום, ולהבדיל אלפי הבדלות, גם האייטולות באיראן יכולים לתרץ שלטונם מכוח צו האל... אז מה נפקה מינה זה מזה?
- במקרה שלנו, קרח ועדתו לא ערערו על עבודת הקודש ועל עבודת המשכן, האם טובה או לא טובה , נכונה או לא נכונה, הם ראו בה עבודה חשובה ונחשקת.
- לכן קרח, אף על פי שרשע היה, קיבל זכות שתקרא פרשה על שמו. לא כל אחד זכה לכך...
- קרח ועדתו ערערו על הקביעה למי הזכויות לעשות את מלאכת הקודש ובכך הבליטו את מעמדם של משה ואהרון. למדו אותנו במעשיהם, בעקיפין, זכות על מעמד הכהונה שהיא לנצח ותעבור מדור לדור.
- לכן ההכרעה במרידתם לא הייתה של בית דין של מטה, אלא מאת ההשגחה העליונה. וזו דרכה של האמונה המגבה מעשה ידי אדם בצו ורצון האל.
דו"ח שבועי:
- התהליך של אימוץ אופקים על ידי ניצנה תופש תאוצה. רכזי ההדרכה חזרו מהמפגשים והכנת תוכניות והמשובים טובים. בשלב הבא נפגש גם עם אנשי רש"י ואחר כך נבנה תוכנית מקושרת תקציב לשנת הלימודים הקרובה. ניצנה תשתלב ב: הפעלת מרכז המדעים של אופקים, במרכז לאקולוגיה וסביבה, בתוכניות "העצמה" לרבות שנת בר מצווה ובאימוץ בית ספר ירוק – "אשלים". נדמה לנו כי עבודה ממוקדת ועמוקה ומתמשכת ביישוב אחד יש בה חידוש וסיכוי להצלחה.
- ביום ראשון 21.6 תקיים קרן ניו - יורק כנס עם כל הגופים להם הקרן תורמת. ניצנה עורכת באמצעות קרן ניו - יורק פעילות ייחודיות עם הבדווים של הנגב. הפרויקט כולל כ- 1,000 תלמידים הלומדים מדעים מהמגזר הבדווי. הפעילות מתרחשת לאורך כל השנה. בה נפגשים מדריכי ניצנה עם התלמידים ואחר שלמדו את הבסיסים, הם מגיעים לניצנה לפעילות סיכום. הם לומדים אקולוגיה, אנרגיה סולארית, פיסיולוגיה של מאמץ ועוד. אין לנו ספק שבדרך זו ,שהיא טיפה בים, אנו מועילים לעתיד הנגב שהבדווים בו הם חלק מהותי. כפי שנאמר על ידי דו"ח "דרומה" שאם רוצים לקדם את הנגב חייבם לקדם גם את תושביו הבדווים.
- במסגרת שיווק מסע אקסטרים מדברי המיועד לצעירים מחבר העמים, ייצא יוני פלדמן לשיווק התוכניות והשתתפות בוועדות הקבלה שם. בזמן שיוני נעדר מהארץ אחליף אותו כקב"ט ניצנה. נא להעביר אלי כל טיפול בכל נושאי הביטחון ובכל שעה של היממה.
- בנושאי דירות האירוח, יורי לייבוביץ יחליף את יוני ,בזמן היעדרותו .
- כאמור ב1.9.2009 יתחילו ללמוד בניצנה במסגרת מסע מי"ר – מכינה רוסית ישראלית - כ- 50 תלמידים. הם יגורו בשכונה החדשה. אירינה שמרכזת את התוכניות, מכינה את התשתיות לחידוש האולפן כאן: כיתות, מורים, מדריכים, חוגים וכל הקשור בכך.
- ביום רביעי 24.6 תתקיים במסגרת חבר הנמנים, וועדת משנה של המחלקה לישראל בנושאי אזורי עדיפות לאומיים לה אנו שייכים. שם אציג את ניצנה ויעדיה לשנתיים הקרובות. המשימות:
· לחזק יותר את העצמאות הכלכלית. בעיקר על ידי: הגדלת מעגל האורחים (שיווק ומכירות) לרבות מבוגרים, לייצר חשמל ולמכור לחברת חשמל, לפתח תוכניות ייחודיות כדלהלן.
· לקלוט את תכוניות מסע מחמ"ע וממדינות דוברות אנגלית.
· להאיץ תהליך הפיכת ניצנה ליותר ירוקה וברת קיימה: מיחזור מי ביוב, תחנת אורמת ליצור חשמל, חדר אוכל ירוק ועוד.
· להריץ את בית החלמה – העצמה - וליצור לו הכרה בקרב בתי החולים, חברות הביטוח, גופים והורים. לקיים 30 מחזורים בשנה לילדים שסיימו את תקופת בית החולים והם יקבלו פעילות ובה "ארגז כלים" לחזרה לחיים נורמאליים למרות הפגיעה הפיסית שעברו.
· להאיץ את תהליך הקמת שכונה קהילתית קבועה בניצנה כולל בניית שכונה חדשה – בנה ביתך.
- אחר הוועדה נקיים במשרדו של יואל דוד פגישת עבודה לגבי ההמשך של חתימת החוזה עם חברת אורמת לייצור חשמל בניצנה.
- אחר הצהרים נפגש עם לאה גולן, עפר איסרוב ודאג ססרמן מנכ"ל הפדרציה של קולוראדו, לגבי המשך השותפות בין דנבר לניצנה. שם נציג לדאג את החידושים שאנו מתכוונים לעשות במהלך השנים הבאות במשותף עם הפדרציה והסוכנות.
- ב- 25.6 יגיע לביקור מפקח של"ח לבחון את הבאת מחנה המש"צים לניצנה בקיץ הקרוב. באחריות לימון וירון גרנות.
- ביום שישי 26.6 יגיע לאירוח בניצנה דאג ססרמן ורעייתו: בתוכניתנו להראות לו את כל החידושים והבנייה בניצנה. להציג את תוכנית מסע. כמו כן נערוך איתו סיור קבלת שבת בחמוקי ניצנה בערוב היום. קרן אחראית על הביקור.
- לאותו סוף שבוע תגיע להתארח בניצנה עובדת הפדרציה בדנבר גרטשן קופלין. היא תתארח אצלנו. קרן אחראית על האירוח שלה.
- ביום שישי ושבת תיערך מסיבת הסיום ויום הורים של השין שינים הטובים שלנו. כולם מוזמנים למסיבת הסיום. תמיד ז המצחיק ולפעמים גם כואב... אז בואו.
לובה יידע:
בדיון המתמשך על "ניצנית" נשאלתי מה דעתו של לובה בנושא. ובכן, מי שכנראה קבע את המיקום הראשוני הוא דווקא לובה. כי בשנת 1996, כשפואד בן אליעזר היה שר השיכון, יחד הם כתבו תוכנית, ראשונית, לעיר עתידית באזור על גבעות ניצנה. לימים בימי אריק שרון, כאשר עלתה השאלה היכן למקמה, המקום שסומן על ידי לובה ואנשי משרד השיכון היה הדבר שהפך למובן מאיליו...
אין ספק שהדור של לובה, של המייסדים שבאו לארץ חרבה ומוזנחת, הבנייה וההתיישבות היו המעשה ואין בלתו. לכן, גם נטבע המונח "הפרחת השממה" כדבר מובן מאליו. קל וחומר בנגב ה"שומם"... כאשר התנהל הוויכוח על מיקום "ניצנית", בלהט הוויכוח ההוא גם לובה הבין שאולי יש לדון על מיקום יותר אידיאלי מזה שהוצע. אבל לדידו זו הייתה שאלת משנה, כי יישוב הנגב הוא המשימה העיקרית...
"דויד תתפשר איתם על המיקום העיקר שזו תקום"... כך אמר לי אחר שהסתובבנו שעות וימים עם המתכננים, נציגיהם וכל מי שהיה בעל עניין בשטח הזה.
ובכן, מיכל וזהבה יקרות, זו העמדה של לובה. אולי לא מודרנית אבל בני הדור שלו עשו הרבה דברים גם אם היו בניגוד להיגיון, לבריטים,לערבים, לתנאים ולשאר קשיים. ללא הדור ההוא לא היינו שרים (ברוח השירה של מיכל פלג...) שיר כזה המושר למשל "על גבעות שיך אבריק וחרתיה" שבצפון ועוד מסלסלים זאת על גבעות ניצנה באומרנו: "אדמה אדמתי רחומה עד מותי"...
והלא, מבית הילל אנוכי. בוויכוח הזה אומר: אלו ואלו דברי אלוהים חיים, דהיינו גם לובה וריפמן אוהבים ופועלים ליישוב אדמת הנגב וגם מיכל וזהבה רוצות לשמור על האדמה היקרה הזו ואם כל הצדיים באים לשם מאהבה, הרי יש לראות במחלוקת זו מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים...
שבוע טוב
דויד