כשהם מוקפים בתמונות בשחור ולבן של בית הספר הראשון של תל אביב: גימנסיה הרצלייה, התמקמו המחנכים ורכזי בתי הספר של תוכנית התאומות של שותפות תל אביב לוס אנג'לס והחלו לדון בנושא הנבחר לסמינר זה: שפה עברית ושפות יהודיות.

תוכנית תאומות בתי הספר היא תוכנית בת 12 שנים. במסגרתה מקיימת השותפות סמינר מחנכים מקומי בתל אביב ובלוס אנג'לס, ואחת לשנה סמינר מחנכים משותף. השנה, נפגשו המחנכים לסמינר משותף בפעם ה-9 ל- 8 ימי למידה ועבודה משותפים בתל אביב. בתחילת הדרך כללה תוכנית התאומות 4 זוגות של בתי ספר בלבד, וכיום בתוכנית 19 בתי ספר תאומים. כ- 6000 תלמידים השתתפו במשלחות במהלך השנים, והתוכנית נוגעת ביותר מ- 60,000 תלמידים, הורים, אחים, מורים ומנהלים. מטרות התוכנית הן להעמיק את הידע של התלמידים בנושאים כמו: זהות יהודית, זהות ישראלית, ומקומן של ישראל והתפוצות בתוך הזהות היהודית האינדיווידואלית. לפי כל המעורבים בתוכנית, לתוכנית התאומות השפעה ישירה ומשמעותית על המשתתפים בה כמו גם על בתי הספר השותפים.

היום השביעי של סמינר המחנכים המשותף, הוקדש ליצירה, לבחינה ולדיון בנושאי הלימוד בכיתות ובפעילויות משותפות שבהן ישתמשו בשנה הקרובה. נושא הסמינר היה "מעבר למילים, החיפוש אחר שפה יהודית משותפת". בניסיונם לבחון את הרעיונות שמעבר למילים, המחנכים חיפשו רעיונות ופעילויות חינוכיים שיאתגרו אותם ואת תלמידיהם על מנת למצוא שפה משותפת.

עד לרגע זה, המחנכים השתתפו בקריאת שירה לעת שקיעה, השתתפו בדיון עם הסופר הישראלי דוד גרוסמן, וצעדו במסלולו של אליעזר בן יהודה, הרוח החיה שמאחורי העברית המודרנית והמחבר של המילון העברי המודרני הראשון, שחגיגות המאה לכבודו צוינו בסמינר. הם ערכו טקס הבדלה משותף וטקס מלווה מלכה עם הקהילה היהודית האלטרנטיבית "בית תפילה ישראלי", והשתתפו בסדנאות מוסיקה עם המוסיקאי יוסף לאופר מאיגוד האומנים והמוסיקאים לישראל.

אחת מפעילויות הסמינר בהנחייתה של אנה קיסלנסקי, יועצת קוריקולרית ומרכזת סמינר המחנכים מתל אביב, הייתה לבדוק כיצד העברית השתנתה על פני הזמן והמקום ולהבין את האתגרים הלשוניים שעמם מתמודדות הקהילות בישראל ובתפוצות. וכמו תמיד, לראות מה שתי הקבוצות יכולות ללמוד האחת מן השנייה.

"מעולם לא ראיתי קבוצת מחנכים מחויבת כמו הקבוצה הזו ", אמרה שרי דיוויס, יועצת קוריקולרית של השותפות בלוס אנג'לס ומקבילתה של אנה קיסלנסקי. "לכל משלחת יש נושא מרכזי למסע שלהם ולתוכניות הלימודים. מעגל השיח רק הולך ומתרחב."

"המורים הם nihutim, הוסיפה אנה, כשהשתמשה במונח העברי הקדום nihut לחילופי ידע. "הם יכולים להפרות את סביבתם באמצעות המסלול המשותף ולהרחיב את מעגלי ההשפעה."

לגבי המורים, לא ניתן להמעיט בערכה של החוויה של שבוע משותף של למידה ושיחה עם השותפים מתל אביב ומלוס אנג'לס. זוהי הזדמנות לטעון את המצברים, אם הם מבלים זמן איכות רב כל כך בחיפוש אחר הדרכים הטובות ביותר עבור תלמידיהם להתחבר עם השותפים שלהם מהתאומות.

עינת לב חיים, מורה לאנגלית בבית ספר ניצנים מתל אביב - בית הספר התאום של עדת אריאל מלוס אנג'לס - רכזת בית הספר בשלוש השנים האחרונות, אומרת שהתוכנית  השפיעה בצורה משמעותית ביותר על תלמידיה.

כשהם חווים את היהדות של שותפיהם האמריקנים הם שואלים, "מדוע הם צריכים את כל הטרחה הזו של להיות יהודי באמריקה?" אומרת עינת. "וכאשר הם חווים את מיומנויות התפילה של חבריהם מלוס אנג'לס הם תוהים האם הם, החברים מלוס אנג'לס, יותר יהודים מהישראלים. אם הם מתעניינים כל כך ביהדות, מדוע הם חיים באמריקה?"  לסיכום, היא מוסיפה, כתוצאה מהמפגש הם מגיעים לבית הכנסת כשהם חוזרים לישראל, בקהילה הקונסרבטיבית תפארת שלום ברמת אביב, בקרבת בית הספר.

זוהי התגובה הראשונה של ישראלים חילונים בחשיפה הראשונה לטקסים דתיים. עבור בתי הספר הדתיים שמשתתפים בתוכנית התאומות, החוויה שלהם של ל"א היהודית שונה לגמרי. כאשר התלמידים הישראלים מבית ספר צייטלין ביקרו תלמידים מבית ספר הילל בלוס אנג'לס, המורים דליה גולן ופינחס לוי התמקדו בתוכנית לימודים שעוסקת במעגל החיים היהודי, וכיצד חיים במקומות שונים - לוס אנג'לס וישראל - משפיעים על מנהגים דתיים. דליה לקחה את כל התלמידים למרכז קניות (בלוס אנג'לס) בחופשת חנוכה, הימצאותו של עץ חג מולד לצד מנורה וטקס הדלקת נרות וחלוקת סופגניות במרכז הקניות הממו את התלמידות הישראליות.

"הם יודעים אחד על השני, כולם צפו בתוכנית הטלוויזיה 90210 הקניט יואב בן חורין - מנהל תוכנית חינוך יהודי גלובאלי בניו קומיוניטי היי סקול. "אולם, התוכנית מראה את החיים בהקשר ולא בחלל ריק. לא מדובר על ביקור בישראל ובכותל עם ההורים. זוהי תוכנית פדגוגית של עמיתים, תוכנית שיוצרת קשר עם ישראל האמיתית."