חברים יקרים,

ברוח הנושא השנתי – יצירה יהודית – שבו אנו עוסקים השנה, אתייחס לתכנית השותפות כאל יצירה משותפת, דינמית מתפתחת, עם מחזור חיים של פיתוח ושל טיפוח זהות יהודית. כל אחד ואחת מהרכזים כאן ושם, צוותי החינוך וועדות החינוך, אנשי "שותפות 2000", והאנשים היקרים העוטפים את התכנית ותומכים בה, שותפים למעשה היצירה הדינמית.

בהשאלה מאדיג'ס (1991), מחזור החיים של התכנית משול למחזור החיים של האדם. כמו לכל המערכות החיות, גם לארגונים ולתכניות קבועות יש מחזור חיים. ההתחלה היא ברעיון ובחזון שהגו מקימיו, ולאחריו מגיעה שעת המעשה. הקמת  התכנית מקבילה ללידת תינוק. זה שלב הינקות, אחריו באים שלבים נוספים בהתפתחות: זינוק, התבגרות, המיטב, הרגוע ועוד.

לכל שלב ישנם המאפיינים הייחודיים רק לו, והוא מהווה, למעשה, אתגר מורכב של תהליכים יצירתיים בבנייה. האתגר של כולנו בשותפות הוא להגיע לשלב במחזור החיים שבו התוכנית במיטבה. זו נקודת השיא בחיי תכנית, והאתגר הוא לפעול כך ששם תעמוד, ללא סטייה לשלבים בלתי רצויים. כדי להישאר בשיא, בשלב המיטבי, נדרשת ערנות, פתיחות, תעוזה, יזמות, יצירתיות והתחדשות מתמדת.

חג החנוכה בפתח, חג האור, והנרות שאנו מדליקין על הניסים, ועל התשועות ועל הנפלאות הם חנוכה מחדש של בית המקדש. אני מאחל שכל אחד, עם נרו האישי שלו ימשיך לעשות נפלאות, יחזק את התכנית בבית ספרו ויאיר את חזון השותפות לאור איתן.                                                                              

שלכם,

אורי אסייג
מנחה בתי ספר
שותפות תל אביב - לוס אנג'לס

הורידו את הידיעון המלא

נספחים