קצת צפון מערבית למטולה שוכנים הפרדסים הידועים של משפחת בז. פרותיה של מטולה-אגסים, משמשים, דובדבנים, שזיפים, אפרסקים, נקטרינות ותפוחים-ידועים בישראל ובעולם כולו בטעמם המשובח.

אופיר בז מנהל את הפרדס המשתרע על 200 דונם מאז פרש אביו לפני שש שנים. "פעילותנו השנתית מתקיימת על עונת הקטיף שנפלה בול עם פרוץ המלחמה," הוא מסביר. כל ההשקעה בזמן ובכסף על מנת להביא את פרי לשיאו היה לריק. לא יכולנו לצאת לפרדסים לקטוף והפרי פשוט נרקב בשדות."

ביום שנכנסה הפסקת האש לתקפה, הרכיב אופיר צוות על מנת לקטוף את השזיפים המשובחים שטיפח במו ידיו. "הם היו בשלים מדי, וערכן בשוק היה נמוך, אבל רציתי להוכיח לחיזבאללה שלא ניתן לנצח את עם ישראל," אומר אופיר.

הסוכנות היהודית מספקת סיוע חירום על מנת לשקם את בעלי העסקים הקטנים. הסיוע החיוני הזה יאפשר לאנשים החרוצים הללו לפרוע את חובותיהם המידיים כולל מים חשמל ושכר דירה, ויספק תאוצה למאמץ הכואב של שיקום עסקיהם.

ארז שמש היה מזועזע בשובו לקרית שמונה לאחר הפסקת האש כאשר הבחין בחורבות שפעם היה סלון יופי בבעלותו. "איאלץ להתחיל מבראשית," נאנח ארז. "אינני יודע אפילו מהיכן להתחיל".

ארז נולד וגדל בקרית שמונה. למרות האבדות הכבדות שספג, הוא נחוש שלא לנטוש. "כאן ביתי ומשפחתי," מסביר ארז. "כאן אני שייך."

ארז תמך במלחמה, אבל חושש שכעבור מספר שנים המצב יחזור על עצמו כאשר חיזבאללה יתקוף מלבנון, וקרית שמונה תספוג את עיקר מתקפת הטילים. "אני דואג למשפחתי ולפרנסתי, אבל אין בכוונתי לברוח." מבהיר ארז.

"יולי ואוגוסט הינם חודשי השיא בעונת התיירות. הפסדנו 70% מהמחזור השנתי," מצהיר ראובן ויינברג בעליו של פונדק אלסקה, השייך למשפחתו זה שישים שנה.

"הורי, ניצולי שואה, הקימו את המלון בשלהי שנות הארבעים. התנאים אז היו קשים למדי, אבל הם עבדו קשה והצליחו להתקדם," נזכר ראובן. כאשר הלכו לעולמם, ראובן ירש את ניהול המלון. אולם לנהל עסק בצפון, ובמטולה בפרט אינו סיפור פשוט, לאור המתקפות הרבות במשך השנים, הוא מסביר.

ראובן נפגע בשירותו הצבאי במשך מלחמת לבנון הראשונה, והוא עודנו צולע. חותנו, איתן גרונדלנד ז"ל נהרג כאשר טיל סקאד עירקי פגע בביתו במרכז הארץ בזמן מלחמת המפרץ.

עבור ראובן והוריו המנוחים, המלון מסמל את נחישותם לחיות חיים נורמליים במדינתם. "לא אעזוב, חרף ההפסדים הכבדים שנספוג השנה," אומר ראובן. "אינני יודע איך נשרוד את העונה, אבל נשרוד ויהי מה," הוא מסיים בנחישות.

לחץ/י כאן לתמונות באיכות הדפסה.