• הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

    הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

    דוד סאלם, דוד סאלם ©
Blog

קוריאנית מלידה, ציונית גאה

הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו: "אני אוהבת הכול בישראל – מזג האוויר, האנשים, האוכל"

"האנה! דו! סה! נה!" – שבעה ילדים, עולים חדשים מאתיופיה, עומדים בשתי שורות וצועקים בקוריאנית בערב חמישי במרכז הקליטה ברחוב קלישר בבאר שבע. מול החניכים הצעירים עומדת ציונה ריו, מדריכת טאיקוונדו – אמנות הלחימה הקוריאנית – ברגליים פסוקות. הילדים ניצבים בביטחון עם אגרופים קפוצים בצדי הגוף, המבט ממוקד קדימה בציפייה לפקודה הבאה שתגיע ממנה.

השיעור מתקיים ליד גינת ירק גדולה כשברקע שקיעה חורפית קרירה. למרות שהיא נולדה בקוריאה, ריו בת ה-37 הגיעה לישראל להתנדב מתוך אהבת הארץ. הידיים שלה שלובות, שיערה החלק מסודר להפליא ועל גופה מדים לבנים כבדים. החניכים מתחילים להתאמן על הבעיטות הגבוהות – סימן ההיכר של אמנות הלחימה – ומצטיידים בכריות מיוחדות שסופגות את המכות. שיעור הטאיקוונדו מתקיים מדי שבוע במרכז הקליטה הוותיק בשכונה ג' בבירת הדרום. באופן מפתיע שילוב הצבעים, התרבויות והשפות לא מרגיש חריג בנוף הבאר-שבעי.

מי שיזמה את שיעורי הטאיקוונדו בשיתוף פעולה הדוק עם הסוכנות היהודית היא ג׳ויס טום, פילנטרופית קוריאנית בת 52, מייסדת הארגון הנוצרי LOVE153 שמסייע לנזקקים בעולם. ג'ויס – אוהדת ישראל מושבעת – מביאה את המתנדבים מקוריאה, והסוכנות היהודית עושה את כל השאר. במרכז הקליטה רואים חשיבות רבה לשיעורי הטאיקוונדו ומקצים לכך זמן ומשאבים כדי לאפשר לעולים את החוויה הייחודית.

הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

"אשמח להישאר כאן לנצח". ציונה ריו, בזמן השיעור בבאר שבע (צילום: דוד סאלם)

"כשהגעתי לארץ בפעם השנייה פגשתי את דבורה גנני מהסוכנות היהודית והיא סיפרה לי על תוכנית שהם מפעילים עם נוצרים מכל העולם שרוצים להתנדב בישראל", מספרת טום. "שמעתי ממנה עד כמה העולים החדשים במרכזי הקליטה זקוקים לעזרה ולתמיכה והחלטתי להצטרף. היום אני מגייסת כסף עבור מרכז הקליטה בבאר שבע מתורמים אמריקאים ודרום-קוראנים. יש המון נוצרים בעולם שרוצים לעזור לעם היהודי".

"כולם מתלהבים שאני מקוריאה"

"הגעתי לפני תשעה חודשים ואשמח להישאר כאן לנצח", מספרת לנו ריו המדריכה אחרי השיעור ומוסיפה במבוכה שהיא אוהבת את הגברים הישראלים: "הם יפי תואר. הלוואי שאתחתן עם אחד מהם. כשאני מספרת שאני מקוריאה כולם מתלהבים".

מה את אוהבת בישראל?

"ואוו – הכול. מזג האוויר, האנשים, האוכל. אני אוהבת במיוחד שווארמה, חומוס ופיתה. פיתה זה נפלא".

הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

פעם בשבוע מתכנסים העולים הצעירים מאתיופיה לשיעור טאיקוונדו (צילום: דוד סאלם)

את מרכז הקליטה מנהלת ב-9 השנים האחרונות טליה ארצי, עובדת סוציאלית בעברה. "נדבקתי בחיידק", היא אומרת. "התמימות, הרוך, ההתלהבות הטהורה שיש באנשים – זה מדבק. אנחנו מרגישים כמו משפחה".

משנת 1953 הסוכנות היהודית העלתה לישראל יותר מ-90 אלף יהודים וזכאי עלייה מאתיופיה. מערך הקליטה שלהם פרוש על פני 17 מרכזי קליטה מצפון ועד דרום, הדואגים לכ-9,000 עולים חדשים. העולים מגיעים למרכזי הקליטה מיד עם נחיתתם בישראל וזוכים לטיפול מסור של צוות מקצועי ומיומן, דובר אמהרית, במשך כשנתיים וחצי. ילדי העולים נהנים מפעילות פורמלית ובלתי-פורמלית בתחום החינוך ומשתלבים במערכת החינוך הישראלית.

לדברי רווית כהן רכזת חינוך, חברה ותרבות במרכז הקליטה, "העולים החדשים לומדים עברית באולפן ובנוסף הסוכנות היהודית מארגנת תוכנית הכנה לכתה א', תוכנית לתגבור עברית, אנגלית ולימודי מתמטיקה, מחנות קיץ חינוכיים, תוכנית בר/בת מצווה הכוללת לימוד ערכי יהדות, חשיפה לספרות עברית בקרב ילדים יוצאי אתיופיה והוריהם, תוכנית לעידוד בילוי זמן איכות משפחתי וקורסים להבנה תרבותית ורכישת מיומנויות בישראל. בנוסף מציעה הסוכנות היהודית לעולים מאתיופיה תכניות בריאות גוף ונפש ותוכניות הכשרה תעסוקתית".

במרכז הקליטה "קלישר" גרים 187 עולים (84 בתי אב), בהם 36 צעירים שעלו לבד ו-18 אימהות חד-הוריות. לדברי ארצי, "מה שמבדיל אותנו ממרכזי קליטה אחרים זו האותנטיות של המקום. כל הרחבה האחורית של הבניין היא גינת ירק ענקית ולכל משפחה יש ערוגה. הם מגדלים כאן ירקות, עצי פרי ועובדים בגינה יום-יום. הגינה מאפשרת להם להישאר מחוברים לקרקע, למסורת להצמיח שורשים בארץ, תרתי משמע".

הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

יש הרבה במשותף בין התרבות הקוריאנית והתרבות האתיופית (צילום: דוד סאלם)

בסמוך לגינת הירק המטופחת במרכז הקליטה בנו העולים החדשים את הגוג'ו – בקתת בוץ אתיופית מסורתית המשמשת למנוחה. הם יושבים שם יחד, משתפים סיפורים, שותים קפה ומרגישים בבית. מדי פעם בפעם קופצים לבקר בוגרי מרכז הקליטה. חלקם כבר חיילים וסטודנטים.

"בהתחלה חשבתי שזאת שטות של בנים אבל עכשיו אני ממש מחוברת לזה", מספרת לנו מהלט קאסה, ילדה גבוהה בת 11.5 שעלתה עם הוריה לפני כ-8 שנים מאתיופיה. "המשמעת, המדים, זה נותן לי ביטחון להגן על עצמי ועל אחרים. זה עוזר לי לשלוט בגוף שלי ומרגיע אותי".

"טוב לי כאן. התחלנו להתאמן וזה כיף", אומר לנו סורפל מקונן (מלאך באמהרית) בן ה-13 שעלה מאתיופיה כשהיה בן 6. "אני לא אשתמש בטאיקוונדו כדי לפגוע במישהו, זה מרגיע אותי ונותן לי ביטחון עצמי, למשל בבית-הספר".

הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

"זה מרגיע אותי ונותן לי ביטחון עצמי". סורפל מקונן בן ה-13 (צילום: דוד סאלם)

"חושבים שיש כאן מלחמה כל הזמן"

יש דמיון רב בין התרבות הקוריאנית לתרבות האתיופית: שתיהן חולקות כבוד למבוגרים ולמורים ומעודדות הימנעות מעימותים. ג'ויס טום נולדה בדרום-קוריאה והיגרה לארה"ב בשנות העשרים לחייה. היא למדה בקולג׳, עבדה בתחום השיווק בחברת היי-טק בקליפורניה, התחתנה והביאה שני ילדים, בן ובת. "היום הם כבר גדולים ונשואים", היא משתפת. "הם דואגים לי וחושבים שיש כאן מלחמה כל הזמן אבל הבת שלי ביקרה כאן וגם היא התאהבה בישראל".

מה הכי מיוחד בישראל?

"ישראלים הם אנשים חמים ואוהבים לעזור. אני גרה כאן כבר חמש שנים, בהר החוצבים בירושלים. הלב שלי פה. בכל מקום בישראל מקבלים אותי בהמון אהבה. אני רוצה לעזור לעם היהודי, להיות לצדכם", עונה טום. "ילדי העולים שהגיעו לישראל צריכים עזרה וכלים, הם זקוקים לביטחון בעולם השונה הזה שהם הגיעו אליו".

טום הביאה לישראל מתנדבים קוריאנים נוספים. היא מנידה בראשה לעבר אחד מהם – שנראה רזה במיוחד אבל מחויך לא פחות מהשאר. "הוא נמלט מצפון קוריאה", היא לוחשת. "הוא הצליח להימלט אבל המשפחה שלו נשארה שם. הוא הגיע לכאן כדי לעזור לנו עם אימוני הטאיקוונדו".

למרות שהארגון שלה עוזר לאנשים בכל העולם, היא מחוברת בעיקר לישראל. "יש לנו אותו אל. אנחנו קוראים את התורה, שומרים שבת, חוגגים את החגים היהודים", היא מסבירה. "ההבדל היחיד הוא שאנחנו מאמינים שישו היה בנו של אלוהים".

כששואלים אותה על החיבור לזהות הישראלית היא עונה מיד: "אני מרגישה שזה הבית שלי ולא רואה את עצמי חוזרת לארה"ב".

הכירו את ציונה ריו, שהגיעה לישראל מדרום קוריאה כדי ללמד עולים מאתיופיה טאיקוונדו

"הלב שלי פה". ג'ויס טום, יוזמת שיעורי הטאיקוונדו (צילום: דוד סאלם)

06 פבר' 2019 / 1 Adar 5779 0
  •   הדפסה