• עליית גומולקה

    עליית גומולקה

    לא ידוע, ארכיון ציוני מרכזי ©
  • עליית גומולקה

    עליית גומלקה

    לא ידוע, ארכיון ציוני מרכזי ©
  • עליית גומולקה

    עליית גומולקה

    לא ידוע, ארכיון ציוני מרכזי ©
  • עליית גומולקה

    עליית גומולקה

    לא ידוע, ארכיון ציוני מרכזי ©
  • עליית גומולקה

    עליית גומולקה

    לא ידוע, ארכיון ציוני מרכזי ©
  • עליית גומולקה

    עליית גומולקה

    לא ידוע, ארכיון ציוני מרכזי ©
Aliyah

יציאת מצרים מפולין

עליית גומולקה שהחלה בסוף שנות החמישים עם עלייתו לשלטון של ולדיסלב גומולקה לשלטון בפולין סימנה את העלייה הגדולה מפולין שלאחר מלחמת העולם השנייה והיציאה החוקית הראשונה מ"מסך הברזל" לאחר הקמת מדינת ישראל. יציאת מצריים מפולין.

אלף שנות יהדות פולין הסתיימו במלחמת העולם השנייה עם מחיקתה , כמעט לגמרי, של יהדות מפוארת זו שמנתה ערב המלחמה 3.3 מיליון יהודים; מאז סיום המלחמה ועד לשנות השישים יצאו ממנה שבעים אלף איש , חלקם הגדול לישראל והאחרים התפזרו על פני כל יבשות תבל. הייתה זו יציאת מצרים מפולין.

המוסד לעלייה ב' מיסודה של הסוכנות היהודית הבריח , בין שנת 1946-1945 , אלפי יהודים בצורה בלתי לגאלית. חלק מהיהודים שהוברחו שוכנו , עם שחרורם ממחנות הריכוז, במחנות עקורים ששמרו על היהודים גם מפני הפולנים הלאומנים שפרעו בהם, לאחר המלחמה.

הגם שבפולין נמנה המספר הגדול ביותר של חסידי אומות עולם שהצילו יהודים הרחוב הפולני גם לאחר מלחמת העולם השנייה היה משופע בקבוצות אנטישמיות שהיו מעורבות ברצח של יהודים.
קילצה היה אחד המקומות שבו נרצחו יהודים על ידי פולנים לאחר המלחמה. הסיבה לפרעות בשרידי היהודים בקילצה הייתה עלילת דם של קתולים פולנים לפיה היהודים חטפו ילד נוצרי ערב חג הפסח כדי לאפות מדמו מצות. בעקבות כך נרצחו 42 יהודים בפוגרום שנודע בשם פוגרום קיילצה.

למקרה זה ואחרים היתה השפעה על רצונה של שארית הפליטה היהודית לצאת מגבולות פולין.

שערי העלייה מפולין הקומוניסטית החלו להיפתח טיפין טיפין לאחר הקמת מדינת ישראל. מגעים ממושכים עם שלטונות פולין והסכם כלכלי עימה הובילו להסכמה להתיר יציאת יהודים מפולין .עם פתיחת השערים נרשמו לעלייה 40,000 יהודים . השלטונות הפולנים מנעו יציאה של אלפיים יהודיים בטענה שמדובר בבעלי מקצוע הדרושים למשק הפולני. כמו כן הודיעה ממשלת פולין כי ההיתר ליציאה מוגבל לשנה, עד ספטמבר 1950.

מן הרשומים עולה כי קבוצת העולים הראשונה יצאה בנובמבר 1949 והם לקחו עמם את רכושם הדל.  לאחר זמן קצר הוטלו הגבלות על גודל המטען וסכום הכסף שהורשו לקחם עמם.
מדי שבוע בשבוע יצאו את תחנת הרכבת בפולין שתיים או שלוש רכבות ובהן כ- 600 עולים. העולים הורדו בנמלי ההפלגה בארי או ונציה שבאיטליה ומשם הוסעו ארצה באניות ישראליות.
במחצית השנייה של 1950 התגבר מספר היוצאים מפולין, אולם עד תום המועד, ספטמבר 1950, לא עלו כל המבקשים לצאת ולאחר מו"מ עם ממשלת פולין והסכמים כלכליים בין ישראל לפולין הסכימה הממשלה הפולנית הקומוניסטית לדחות את היציאה של היהודים עד סוף חודש פברואר 1951 . היקף היציאה באותם חודשים היה של כמה אלפי יהודים כל חודש.

מנובמבר 1949 ועד סוף פברואר 1951 עלו לישראל 28000 עולים.

עם עלייתו לשלטון של ולדיסלב גומולקה התנהלו מגעים בין הממשלה הפולנית לבין ממשלת ישראל והסוכנות היהודית על גורל היהודים שביקשו לצאת ונמנע מהם.

בשנה שעברה, במלאת 55 לעליית גומולקה, התקיים בתל אביב כינוס ראשון של עולים מפולין.  העלייה נשאה את שמו של מנהיגה הקומוניסטי של פולין ולדיסלב גומולקה שהחליט על פתיחת שערי ארצו בפני חמישים אלף מיהודי פולין ומזרח אירופה.

לכינוס, שזכה להצלחה גדולה בקרב יוצאי פולין הגיעו הילדים שבאו כדי "לסקור ולזכור את המסע הארוך של ההורים ושלנו ואת תהליך קליטתנו בארץ ואת יחסנו אל פולין אז והיום", כפי שנאמר בהזמנה שנשלחה למשתתפים.

המנחה של האירוע היה מגיש יומן הבוקר של "קול ישראל" , אריה גולן, שעלה לישראל בעלית גומולקה, מלגנינצה שבפולין, ובין המשתתפים היה אפשר למצוא את מריה לוינסקה,  כתבת "הארץ" בעבר לענייני עלייה וקליטה לילי גלילי, הסופרת אלאונורה לב,
הפרשן הכלכלי של עיתון "ידיעות אחרונות" סבר פלוצקר, הפרשן והסופר יוסי מלמן. כולם עלו כילדים בעליית גומולקה ודוברים פולנית כאילו שעלו אתמול.

בין המברכים היה אפשר למצוא את שגריר פולין בישראל יאצק חודרוביץ, שגריר ישראל בפולין צבי רבנר, יו"ר אגודת ישראל – פולין ד"ר אילונה קוזין –דבוראק

מספר היהודים שעלו בעלייה זו הגיע לכ- 35000 יהודים.

הכינוס היה הצלחה, אומרת ד"ר אילונה קוזין-דבוראק. "לכינוס הגיעו 1200 איש וזה היה מעל ומעבר לציפיות שלנו. אנשים , לראשונה מאז עלו לישראל, נחשפו והרגישו גאווה על הצעד של ההורים שבאו לארץ ישראל ובנו בית בפעם השלישית בחייהם. הם לא בכו ולא התלוננו וגידלו דור ישראלי   ונקלטו בצורה יפה". 

את זוכרת רגע העלייה  לישראל ?

"כן, בוודאי. הייתי ילדה קטנה (בת 7) ולא ידעתי שאני יהודייה ופתאם אבא שלי מודיע לי שאנחנו נוסעים לפלשתינה , לארץ שממנה אנו מקבלים, מדי שנה, תפוזים. שאלתי אותו : מה זה להיות יהודיה? עד אז לא ידעתי שאני יהודייה. באחד מימי החורף עלינו לרכבת בדרך לישראל. זו הייתה הרפתקת חיי. אבא החביא דולרים בגרביים שלי ואני זוכרת את המעבר בפראג ובווינה ואיך בפעם הראשונה אכלתי גבינה משולשת. אני גם זוכרת את השהות באיטליה לפני העלייה לספינה שלקחה אותנו לישראל. אני זוכרת שמכרתי סיגריות ואני ילדה בת שמונה.את הסיגריות מכרתי כדי שיהיה כסף למשפחה. העלייה הייתה מגנואה".

אני מבין שאת היו"ר של אגודת הידידות ישראל – פולין וצבי קלנר הוא המנכ"ל. מה הסיבה להקמת האגודה הזאת ?

"הייתי בת שמונה כשעליתי ואני מעולם לא התנתקתי מהספרות הפולנית, קראתי ודיברתי, והמון שנים אני נוסעת לפולין, אני רואה את פולין כארץ הולדתי. מבחינת מה שהיא העניקה לי".

מה הקשר של העולים ובני העולים שעלו משם לפולין, האם הם כמוך ?

"אני יודעת שבני הדור שני התחברו לשורשים ואפילו חשו גאווה להשתייך אל התרבות שממנה באו. אגודת הידידות ישראל- פולין הפכה לעמותה פעילה. ואנו פעילים. ב- 26 בחודש אפריל מתקיים ערב נוסטלגיה פולני ויש התעניינות גדולה בקרב העולים ובניהם, יש רבים שלומדים פולנית במכון הפולני".

איך היית מגדירה את העלייה הזאת ?
.
"לא שמעו על העלייה הזאת בכותרות העיתונים. זו לא הייתה עלייה שהפגינה והתאוננה. הדור שלי נטמע בחיים בארץ.  כל הסממנים של פולין בישראל נעלמו : הספרייה הפולנית והבנק הפולני כבר לא קיימים ואנו מנסים להחיות את הקשרים שקצת התפוגגו"

 

08 אפר' 2014 / 8 Nisan 5774 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.