• ד"ר שלום ואלד עם הספר החדש באולם ויצמן, בבנין הסוכנות היהודית בירושלים.

    ד"ר שלום ואלד עם הספר החדש באולם ויצמן, בבנין הסוכנות היהודית בירושלים.

    נתן רואי, נתן רואי ©
  • הנשיא שמעון פרס קורא את הספר של ד"ר שלום ואלד.

    הנשיא שמעון פרס קורא את הספר של ד"ר שלום ואלד.

    יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא), יועץ לנשיא, יוסף אבי יאיר אנגל (ג'וחא), יועץ לנשיא ©
Israel In Your Community

הגשת הספר עליתן ונפילתן של צוויליזציות לנשיא המדינה

"עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות-לקחים לעם היהודי" מפרי עטו של ד"ר שלום סלומון ואלד והמכון למדיניות העם היהודי עם הקדמה של נשיא המדינה שמעון פרס הוא ספר פסימי עם הצעות אופטימיות.

מאת: נתן רואי

"עלייתן ושקיעתן של ציביליזציות-לקחים לעם היהודי" מפרי עטו של ד"ר שלום סלומון ואלד והמכון למדיניות העם היהודי עם הקדמה של נשיא המדינה שמעון פרס הוא ספר פסימי עם הצעות אופטימיות.

"אני אדם פסימי" אומר ד"ר שלום ואלד, תושב ירושלים מזה שלוש שנים "ואם לא הייתי כזה אלא אופטימי, כמו אבי נתן נחמן ואלד, סביר להניח שלא הייתי בין החיים. אבי היה אופטימי מאד והוא נספה בשואה ואני כאן גם בגלל טיל "החץ" ובגלל היכולת של מדינת ישראל להיערך לקראת הבאות בתחום הביטחון, למשל, אבל אין זו התשובה היחידה להמשך קיומה של הציביליזציה היהודית".

הספר הוא ניסוי מחשבתי (אינטלקטואלי להתקנא) בשאלת עתידם של העם היהודי והיהדות (הציביליזציה היהודית) תוך בחינת דעתם של 22 היסטוריונים לא יהודים (ברובם) שניתחו את שקיעתן של ציביליזציות (תרבויות). מניתוח ביקורתי זה העלה ד"ר שלום ואלד, לאחר סיעור מוחות עם קבוצה של חוקרי המכון, "תנאים מקרו היסטוריים לעלייה , לתור הזהב ולשקיעה". התמקדותו היא ב"מנועי" העלייה בהקשר לציביליזציה היהודית.

הספר עב הכרס הוא דיון אינטלקטואלי-ביקורתי, בכמאתיים מעמודיו, בתרבויות שנכחדו, ואילו החל מהחלק הרביעי של הספר ועד לסיומו, למעלה ממאתיים עמודים, הוא מציג את "מנועי העלייה והשקיעה של ציביליזציות : הבחנות כלליות והיסטוריה יהודית".

הספר , שמהדורתו העברית אזלה זמן קצר לאחר צאתו לאור, תורגם על ידי המתרגם האמן ד"ר עמנואל לוטם, יהפוך, ללא ספק, בסיס לדיון של מקבלי החלטות אם אלה ירצו לקבל החלטות ברורות לגבי המשך קיומה של הציביליזציה היהודית באלפיים השנים הבאות. אחד הראשונים שקרא בספר זה היה נשיא המדינה שמעון פרס.

ציביליזציה יהודית

ד"ר ואלד מציג אתגר גדול ליהדות על ידי המרת הגדרתה מדת לציביליזציה, ציביליזציה יהודית, בדרכה אל אלפיים השנים הבאות.

ומדוע החלטת להגדיר את היהדות כציביליזציה דווקא ולא כלאום, דת?

"למעלה משישים -שבעים אחוז מהיהודים בארה"ב אינם דתיים ויהיה להם קל יותר להזדהות עם הציביליזציה היהודית . אתה יכול להיות חלק מהציביליזציה היהודית וחלק מהעם האמריקני. יהודים יוכלו לומר שהם גאים להיות גאים להיות חברים בשתי ציביליזציות. ומעבר לכך, חברות בציביליזציה היהודית מביאה נופך יוקרתי", אומר ד"ר ואלד.

לדבריו, העם היהודי הוא "נשא" ( נ- פתוחה , ש- קמוצה) הציביליזציה היהודית ."המונח תרבות יהודית מוגבל יותר בזמן ובמרחב. "משמעותו היא אורח החיים והמחשבה של פלג נתון של העם היהודי במהלך תקופה מסוימת. הוא כולל את כל מה שנאמר , שנכתב או שנעשה, עד כמה שהדבר קשור – ולו רק במידה רפה – לזהות היהודית. יש תרבויות יהודיות שונות שצמחו מהמפגש של קהילות יהודיות עם התרבות , השפה והדת של סביבותיהן השונות" (בספר, ע"מ 461 ).

ד"ר שלום ואלד מציין כי דרכה של הציביליזציה היהודית אל אלפיים השנים הבאות אינה עוברת דרך הבחנות מקרו היסטוריות כלליות אלא דרך "מנועים" מוגדרים היטב עליה ושקיעה. לעניינו, הוא התרכז בעבודתו, עם חבריו לעבודת המחקר שארכה כחמש שנים, בהצגת 12 "מנועי" צמיחה.

"המיזוג של המנועים הללו והאופן שבו משפיעים עליהם קווי מדיניות שקולים, הם שיחרצו את גורל העם היהודי לשבט או לחסד" (בספר ע"מ 463 )

12 מנועי צמיחה ושקיעה

זהות ומסורת. האתגר החשוב של מקבלי ההחלטות בתחום זה הינו חיזוק הזיקה בין ישראל לבין העולם היהודי שיסייע לשמירת הזהות בשני הצדדים.

משילות. איכות ההנהגה הפוליטית והממשל של העם היהודי והממשל שלה הוא מקור לדאגה – משילות , תוך הכחדתה של שחיתות תוך ביצוע מדיניות ארוכת טווח בתחומים חיוניים, הינה חיונית לעלייה.

הובלה בהשכלה במדע וטכנולוגיה. "היתרון היחסי שממנו נהנו (היהודים) הולך ומצטמק עתה , ככל הנראה", כותב ד"ר ואלד ועל כן : "שיפור רמת ההשכלה הכללית בכל פלגי העם היהודי, וביחוד בישראל, והשמירה על מעמד בכורה במדע ובטכנולוגיה, צריכים לעמוד בראש סדר העדיפויות. מדיניותה של ישראל חייבת לחזק את כח המשיכה של המדע והטכנולוגיה כלפי הדור הצעיר".

ידידים, בעלי ברית והנוף הגלובלי. ד"ר ואלד מבהיר כי "עם קטן ומוקף אוייבים זקוק לידידים ולבעלי ברית" . לדבריו, "מאזן הכוחות הגלובלי הולך ומשתנה והיהודים וישראל חייבים לחפש ידידים ובעלי ברית חדשים בנוסף על המסורתיים דהיינו בקרב המעצמות העולות של אסיה".

עושר כלכלי. מדיניות כלכלית וחינוכית חייבת לחתור לשמירת יתרונות תחרותיים ולשיפורם. צמיחתה הכלכלית של ישראל בטווח הארוך לא תובטח בשום פנים בלי הרפורמות מרחיקות הלכת שהיא חייבת לעשות בחינוך.

דמוגרפיה. סוגיה זו הינה סוגיה מורכבת מעט : מחד היהודים זקוקים למסה קריטית גדולה יותר מזו שהיא היום ויחד עם זאת, מבהיר ד"ר ואלד, כי הדמוגרפיה כיום אינה רק עניין של מספר אנשים אלא היא כוללת גם אמות מידה איכותיות כגון זהות ומשמעות רוחנית.

סולידריות וגישה רגשית. חיזוק הזיקה הרגשית יועיל רבות לשמירת הזהות היהודית. מעצבי המדיניות חייבים להיות קשובים לתגליות מדעיות חדשות בתחום זה.

עליונות צבאית. ישראל חייבת להמשיך ולחיות במצב של מתיחות בין הכמיהה לשלום לבין ההתכוננות למלחמה ועליה לחזק את חוסנה החברתי.

(הישמרות מ) אירועים לא צפויים. השרויים במצב רעוע מעין זה שבו מוצאים היהודים את עצמם חייבים לחפש דרכים לצמצום מידת חשיפתם לאירועים לא צפויים.

(השמרות מ) מחלוקות פנימיות. מחלוקות פנימיות מילאו תפקיד בהרס ציביליזציות רבות אבל לא הרסו את הציביליזציה היהודית … ואף על פי כן עלולה המחלוקת להתגלות כהרסנית כשהיא מסכלת פעולה משותפת בעתות משבר ( כשמדובר על יהודים בארץ ובתפוצות) .

מעמד האישה. יש לשפר את מעמדה של האישה ומקומה בחברה היהודית.

חיזוי מוקדם והקטנה של נזקי אסונות טבע. יש להגביר את מאמצי החיזוי ואת ההכנות לאסונות טבע וביחוד לרעשי אדמה.

4 המנועים החשובים ביותר

כאשר הוא מנסה להתמקד בארבעת "מנועי" העלייה החשובים ביותר הוא מתמקד בארבעה עיקריים. "שיפורים בכל הארבעה יועילו להבטיח שהציביליזציה היהודית תמשיך להתחזק או לפחות תשאר בנקודת השיא הנוכחית שלה ולא תשקע. כל הארבעה תלוים אך ורק ברצון היהודים ובחכמתם ולא במעצמות זרות".

  • חוסן הזהות היהודית והמחויבות להיסטוריה ולמורשת ;
  • איכות ההנהגה הפוליטית והרוחנית ואיכות קבלת ההחלטות;
  • השתתפות היהודים בתפקיד מוביל במהפכת הידע המתחוללת בעולם ביחוד במדע ובטכנולוגיה;
  • חזון גיאו פוליטי ארוך טווח של מקום העם היהודי בעולם וחיפושים אחר ידידים ובעלי ברית.

אינספור ניירות עמדה וספרי הדרכה על "עתיד העם היהודי – לאן?" רואים אור מדי שנה וראו אור במהלך השנים. הנה אחד הספרים שקריאתו וישומו הם צו קיום שמפקיד בידינו אדם חכם ומשכיל מאד.

 

11 פבר' 2014 / 11 Adar 5774 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.