• בית הספר לבנים בזיטומיר

    בית הספר לבנים בזיטומיר

    נתן רועי, נתן רועי , הסוכנות היהודית ©
  • הבית של חיים נחמן ביאליק בזיטומיר

    הבית של חיים נחמן ביאליק בזיטומיר

    נתן רועי, נתן רועי , הסוכנות היהודית ©
  • דפוס שפירא בז'יטומיר שאליו עבר דפוס סלוויטא שנסגר

    דפוס שפירא בז'יטומיר שאליו עבר דפוס סלוויטא שנסגר

    נתן רועי, נתן רועי , הסוכנות היהודית ©
Israel In Your Community

ז'יטומיר: ימיו האחרונים של ה- שטייטל (א)

ז'יטאמיר, בשפה האידית, היא ז'יטומיר האוקראינית, שמונה היום למעלה משלוש מאות אלף אזרחים ורק כמה אלפי יהודים, במחוז ובעיר, שנותרו לפליטה. בעיקר קשישים. זו עיר שיושבת במרכז של יער טבעי על ארבעה נהרות: טטרב, קמינקה, ירושנקה ופוטינקה. את העיר חוצים שני כבישים: קייב –ורשה וקייב-ברסט.

 

עוד יש ערים נכחדות בתפוצות הגולה/
בהן יעשן במסתר נרנו הישן; /
עוד הותיר אלוהינו לפליטה גדולה/
גחלת לוחשת בערימת הדשן/ (ח.נ. ביאליק , המתמיד)

 כתב וצילם: נתן רועי

ז'יטאמיר, בשפה האידית, היא ז'יטומיר האוקראינית, שמונה היום למעלה משלוש מאות אלף אזרחים ורק כמה אלפי יהודים, במחוז ובעיר, שנותרו לפליטה. בעיקר קשישים.

זו עיר שיושבת במרכז של יער טבעי על ארבעה נהרות: טטרב, קמינקה, ירושנקה ופוטינקה. את העיר חוצים שני כבישים: קייב –ורשה וקייב-ברסט.

עד לקבלת האישור הרשמי  להתגורר בעיר (1792) חלפו חיי  היהודים בחרדה. מרבית היהודים היו יהודים מאיזור מערב אוקראינה שניסו את מזלם באיזור זה והם חששו מגירוש. בשנת 1753 הופצה בעיר עלילת דם שהובילה לעינוי  ורציחה של 12 מיהודי העיר.

העיר הייתה למרכז יהודי חשוב החל מן המאה השמונה העשרה, שנות חייהם של הבעל שם טוב ותלמידיו. מרבית היהודים התפרנסו ממסחר, ממלאכות זעירות,  או מהחזקה של בתי אכסנייה ובתי מרזח.

ח.נ ביאליק, שנולד במחצית השנייה של המאה התשע עשרה, היה בנו של מנהל בית מרזח בז'יטומיר, שאליה עברה המשפחה קשת היום מהכפר הקטן ראדי שליד ז'יטומיר. הוא הגיע לכאן בגיל שש והתייתם מאביו שנה לאחר מכן. כאן גדל עד לגיל שבע עשרה, כשעבר ללמוד בישיבת וולוז'ין המעטירה.

הוא תאר, בשירו "יתמות", חייו של אב יהודי דתי שחי בתוך סביבה נוצרית שמגיעה לבית המרזח.

"….במערת חזירי אדם ובטומאת בית מרזח,/

באדי נסך פיגולים ובערפילי קטורת תועבה/
מאחורי חביות מזג, על גבי ספר צהוב גוילים/…..
….דומם עמדתי בין ברכיו ועיניו תלויות בשפתיו,
המו שיכורים מסביב וסבואים ספקו בקיאם….."

מעבר לפינת בית המרזח היו פעילים מוסדות חשובים ביותר של עולם "השטייטל" היהודי של אוקראינה בפרט ומזרח אירופה בכלל.

תנועת החסידות, מיסודו של רבי ישראל ברבי אליעזר בעל שם טוב, התפשטה ואפשר היה למצוא "שטיבלעך" (מקומות לימוד קטנים), תלמודי תורה, ובתי כנסת.

לכאן, עבר, בשנת 1837, הדפוס החשוב ביותר במזרח אירופה: דפוס סלוויטא, שהוחזק על ידי האחים שפירא, ובו הודפסו ספרי החסידות ודפי תלמוד בבלי (ווילנה) הקנוני.

בשל מחלוקת קשה בין בתי הדפוס לעניין זכויות ההדפסה של התלמוד התקבלה הוראה של הצאר ששני בתי דפוס ידפיסו. האחד – דפוס האלמנה ראם בווילנה ודפוס שפירא בז'יטומיר.

הייתה זו עיר שוקקת חיים יהודיים עד שעלה עליה הכורת, ב- 19 בספטמבר 1941, אז הושמדו מרבית יהודי ז'יטומיר למעט עשרות יהודים שנמלטו לפרטיזנים והשתתפו ב"פרטיזנקה הז'יטומראית".

מעט נשאר.

כשהגענו לז'יטומיר ניסינו להתחקות אחרי החיים היהודיים שהיו כאן. אחרי ככלות הכל כאן בילה ביאליק את ילדותו, מאיר דיזינגוף שירת כאן בצבא הרוסי ואחר כך נאסר כאן בשל "פעילות מהפכנית", כאן חי הסופר מנדלי מוכר ספרים ואחרים. בעיר פעלו מוסדות חינוך, עשרות חדרים, חמישה בתי ספר לבנות ומכון למורים.

 ביתו של ח.נ ביאליק מוחזק על ידי אישה שחידשה אותו אך איננה רוצה להציג בחזיתו את השלט: כאן התגורר מגיל שש ועד לגיל שבע עשרה המשורר ח.נ ביאליק. "מי שרוצה להניח שלט – חייב לשלם" אמרה האשה לנציגה של ארגון "חסד" בעיר.

מאחורי הבית החצר הקטנטנה ובחזית הבניין, שנמצא בחלק העני של ז'יטומיר, לא תמצאו את השלט."ניסיתי כמה פעמים לשכנע את האישה אך היא איננה מסכימה", אומרת לי נציגת "חסד".

דפוס האחים שפירא, דפוס זיטומיר המפורסם, מצוי בחצר של בתים ז'יטומיראים וותיקים, ואין הוא שייך ליהודי. השתלט על הבניין תושב המקום שאף נטל לידיו את ארכיון היהודים בז'יטומיר.

ברחוב הראשי של ז'יטומיר עומד לו למעצבה בית הספר למקצועות חילוניים שהוקם על ידי הקהילה. הוא עומד נטוש. אין בו תלמידים וגם אין בו פעילות.

תלמוד התורה והכולל הגדול והמפואר של ז'יטומיר, שסביר להניח שח.נ. ביאליק למד בו עוד במאה התשע עשרה, הוחרם והוא משמש את המכללה המקומית לארכיטקטורה.

 

תלמוד תורה ז'יטומיר

 

הקהילה היהודית מונה, על פי כמה דיווחים, כחמש מאות נפשות והיא מאוגדת במסגרת איגוד הקהילות היהודיות באוקראינה. רב עומד בראש הקהילה, בעיר פעילים מוסדות יהודיים כמו "חסד" שנתמך על ידי ועידת התביעות מגרמניה (קליימס קונפרנס) והג'וינט. לסוכנות היהודית יש פעילות במקום.

יש נציגים שעושים עבודת קודש בשימור המוסדות היהודיים.

הרב מאיר גבאי מציין כי ארגונו תומך בבית הקברות היהודי בז'יטומיר שבו קבורים יהודים רבים ובהם תלמידו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב – רבי אהרון מז'יטומיר (מחבר הספר תולדות אהרון) ועוד רבים מנציגי תנועת החסידות.

על שער הכניסה לעיר ז'יטומיר, ק"ק (קהילת קודש) ז'יטומיר, יש שלט ענק ברוסית. על גבי הבתים שהיו שייכים ליהודים והוחרמו על ידי השלטון הקומוניסטי ומעולם לא הושבו לבעליהם, אין רמז למה שהיה כאן.

מייסד "לימוד" לדוברי רוסית, חיים צ'סלר – לשעבר גזבר הסוכנות היהודית וראש המשלחת לחמ"ע, שיזם את הסקר, הודיע, כי הארגון יפעל, ללא לאות, להצגה, לפחות בשלט, של האתרים היהודיים ובהם ביתו של ביאליק, דפוס שפירא, בית הספר לנערים ועוד.

03 נוב' 2011 / 6 Heshvan 5772 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.