• נתן רועי, נתן רועי , הסוכנות היהודית ©
  • נתן רועי, נתן רועי , הסוכנות היהודית ©
  • נתן רועי, נתן רועי , הסוכנות היהודית ©
Israel In Your Community

התחדשות יהודית בסט. פטרבורג, לנינגרד – לזכרו הברוך של המשורר העברי חיים לנסקי הי"ד

בית הכנסת הגדול בסט. פטרבורג (לנינגרד) נתגלה לעיני, בפעם הראשונה, בראשית שנות התשעים כארמון שירד מנכסיו.

בקומה השנייה, באחד מאגפי בית הכנסת, ישבו תלמידים, יהודים רוסיים, שקיימו את הדת היהודית, בימי הקומוניזם בחשאי והחליטו לצאת, בגלוי, ללמוד. אני זוכר שהאווירה הייתה עגמומית מאד בשל העדר האמצעים.

הרב שהיה אחראי על בית הכנסת היה רב העיר החדש, הרב מנחם פבזנר (חב"ד), שהגיע מארה"ב בשנת 1992 בהוראת רבה של חב"ד ר' מנחם מנדל שניאורסון. המינוי היה חשוב מאד לראבע כיון שעל פי מסורת חב"ד חמיו של הראבע, לוי יצחק, היה רב בלנינגרד, בתקופה הסובייטית, בשנות העשרים.

בית הכנסת היפיפיה של סט. פטרבורג שנבנה בשנת 1893 הוכתר בשם בית כנסת קורל והוא הכיל 1200 מקומות ליהודים שהגיעו להתפלל. הצארים האחרונים של רוסיה הכירו בתפילה במקום.

לאחר מהפכת אוקטובר התיר ולדימיר איליץ לנין את ההגבלות שהיו על יהודים להיכנס לעיר. שנה לאחר מכן, בשנת 1918, האוכלוסייה היהודית גדלה.

שירה עברית בעברית

אני יודע, ממחקרים שנערכו, כי בעיר חיה קבוצה של משוררים עבריים, שכתבו עברית ולא היו בארץ ישראל מעולם, ובהם שמעון הבונה (בעלה של המשוררת יוכבד בת מרים). ראש הקבוצה היה המשורר העברי, מגדולי השירה העברית במאה העשרים, חיים לנסקי. שיריו נכתבו גם כאן,והנה כמה שורות משיריו שנכתבו במעצר (בעוון כתיבה בשפה העברית ושמירה על האמונה היהודית.הערה: לנסקי היה באחרית ימיו דתי ורצה להתחבר לסבו שגידלו, איש שומר מצוות אדוק, שלזכרו כתב פואמה נפלאה ).

לנסקי כתב עברית ונעצר כמה פעמים. הוא הושלך לבתי סוהר (קטורגה). הוא נעצר ונכלא בלנינגרד בחודש דצמבר 1934 (ידוע שביקר בבית הכנסת הגדול וחי מהיד לפה בזכותו של "מצנאט", תומך שירה עברית, מדען יהודי שעבד במכון המחקר הגדול של לנינגרד ).

הינה כמה שורות משיר שכתב מהכלא וראה אור, לימים, בהשתדלות חבריו, ובהם אברהם קריב (קריבוצ'קה)

קֶסֶם קַסְמָה לִי הַלַעֲנָה
בִּמְרִירוּת מִיצָה חֲרִיף-הָרֵיַח.
רַק לְמַעֲנָה, לְמַעֲנָה
נָד אֲנִי וָנָע – אָדָם אוֹרֵחַ.

בדצמבר 1935 הוא הוגלה לסיביר, סבל נוראות, על פי עדויות לרבות שלו עצמו (שחלקן פורסמו על ידי פרופסור מרדכי אלטשולר).
וכך הוא כתב בעברית בהגייה ספרדית (הוא עמד על כך ששירה עברית תכתב במשקל ספרדי עם הטעמה על ההברה האחרונה )

נָדוֹן לִשְנוֹת טִלְטוּל וָטוֹרַח,
נִידַח כְּקַיִן, כִּמְקוּלָל,
עַל מִי לִסְמוֹך, בְּמִי לִבְטוֹחַ?
מֵאֲחוֹרֵי פִּסְגוֹת אוּרָל
הוֹלְכִים שוֹקעִים ימֵי הַנוֹעַר.

ועוד שיר צבעוני משיריו:
כחל, כחל, כחל

כֹּחַל, כֹּחַל וְכֹחַל…
תְּכוֹל פִּטְרִיוֹת-סַם.
דְגָנִיוֹת כִּשְׁקוּיוֹת כֹּהַל.
שְׁמֵי בַּצֹרֶת, חָם!
עַל כַּנְפֵי הָרֵחַיִם
קֵן בָּנוּ קִיכְלִים.
הַטוֹחֵן פּוֹרֵשׂ כַּפַּיִם:
- עֲסוּקִים תְּכֻלִִּים!
התעוררות החיים יהודים 

החיים היהודיים בלנינגרד התנהלו במחתרת.

עם מותו של הרב דוד קצנלבוגן בית הכנסת נסגר אך נפתח שוב בעקבות פניות של בני הקהילה. והרב שהתמנה היה הרב מנדל גלוסקין ואחריו, משנת 1943 ועד לשנת 1973, כיהן בבית הכנסת הרב אברהם בן ראובן לובנוב.

הסיפורים על בית הכנסת הזה לכדו את אזני מאז הגעתי אליו לראשונה בשנות התשעים. אחד הסיפורים נגע למקווה הטהרה ש"הוחבא" במרתפי בית הכנסת. לכאן, היו יהודים מגיעים לטבול בקור המקפיא של העיר הצפונית בקביעות, לפני שבת, אף בתקופת המצור בן שבע מאות הימים שהיה על העיר החל מ- 9 בספטמבר 1941 .

על צידו השמאלי של בית הכנסת בולט עד היום השלט של בית הכנסת מתקופת המצור הנורא על לנינגרד, 700 יום של מצור איום, שבמהלכו מתו מאות אלפי רוסים, ומאות מיהודי פושקין, עיר זעירה בדרומה של לנינגרד.

למרות כל אלה הייתה התעניינות מכל רחבי העולם בשכיות החמדה היהודיות: בעיקר,קטעים מה"גניזה הקהירית" שמצויים בארכיון המקומי, תנ"כ לנינגרד (גרסה מגרסאות התנ"כ), ועוד.

אני עוד זוכר חוקרי יודאיקה ותלמוד שניסו להגיע לכתבי יד כדי לאמת ולהשוות כתבי יד בחקר היהדות. היום,קל יותר.

להלן קישורים לכמה מחקרים על יהודי סט.פטרבורג, מאתרו של ד"ר מיכאל בייזר מהאוניברסיטה העברית:

http://pluto.huji.ac.il/~beizer/files/The_Jews_of_St._Petersburg-he-ch9.pdf
http://pluto.huji.ac.il/~beizer/files/The_Jews_of_St._Petersburg-he-ch10.pdf
 

פתיחת השערים מחד וההתעוררות היהודית מאידך הובילו רבים להגיע לבית הכנסת והיום הוא "מלא בחגים". שיעורים נערכים בו, כיתות לימוד לכל הגילאים, וידי הרב פבזנר מלאים בעבודה.
בית הכנסת שופץ בשנים האחרונות בתרומה של בן משפחת ספרא שתומך בבתי כנסת ברחבי העולם. בבית כנסת זה הושקעו עד כה מיליוני דולרים. ובית הכנסת הוא מהיפים בעולם.

כשהגעתי לבית הכנסת, במסגרת "לימוד" לדוברי רוסית, נתקבל מייסד התנועה, חיים צ'סלר, על ידי הרב פבזנר, ועימו משלחת גדולה של עיתונאים מישראל, אנשי צבור מישראל ומהתפוצות. על ארוחה כשרה למהדרין סיפר הרב על החיים שנעורו כאן, כמו בסיפורי היפיפיה הנמה. זאת שהייתה על נהר הניבה וכעת היא מלבלבת.

 

17 ספט' 2011 / 18 Elul 5771 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.