• דברים אחרונים של אב לבנו

    דברים אחרונים של אב לבנו

    נתן רועי, יד ושם ©
Blog

"אלה דברי האחרונים", מכתבים מהשואה

"אלה דברי האחרונים"-מכתבים אחרונים מן השואה , ספר בהוצאת יד ושם, שנערך על ידי פרופסור צבי בכרך, הוא ספר שמציג, ביום השואה, את הצוואה הרוחנית שהותירו הנספים לקרובי המשפחה שלהם, או לאלה שסברו שהמכתב או המילים יגיעו אליהם. זוהי פרישת שלום אחרונה מהחיים , הד לאסון הנורא שעברו, והוראה של זיכרון.

פרופסור צבי בכרך מציין בהקדמה לספר ממוטט לב זה כי המכתבים מצביעים על שני הבטים עיקריים : החשיפה האמיתית והכנה של הרגשות אך גם בקשה נסתרת של "יזכור" שהיא תפילה שבה מזכירים את המתים בשמם "והזדהות האומר אותה עם האדם שהלך לעולמו הופכת לאינטימית ולמשמעותית יותר" כותב בכרך.

המכתבים לוקטו מארכיונים רבים בארץ ובעולם. והיו אנשים שמסרו מכתבים אחרונים של יקיריהם מעזבונות פרטיים.

הנה למשל בחור בשם שלמק כותב :

"...ישבנו במרתף חשוך וקר בחלמנו . לאחר יום עבודה מפרך בקבורת הנרצחים היינו נופלים על מרבץ הקש הדליל ובוכים. מוניק הלבר, נער בן חמש עשרה מאיזביצה התרפק עלי והתייפח : אוי שלמה , הלוואי הייתי אני מת במקום אמי ואחותי. ומאיר פיטרובסקי , שכני למרבץ הקש, אמר בבכי : השארתי בבית את אשתי האהובה ואת ילדי , ומי יודע אם אזכה עוד לראותם. מה יהיה עליהם? באותו הערב נכנס אל המרתף אחד הקלגסים , עמד בפתח ואיים עלינו באקדח ופקד עלינו לשיר. איני יודע איך עמד בי הכוח. בקול רועד פניתי אל חברי האסירים ואמרתי : חברים קומו על רגליכם וחבשו כובעים וחזרו אחרי" הקלגס האיץ בנו בחוסר סבלנות.

הכל קמו ואני פתחתי בדברי התפילה : שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד

(שם עמ 102ׂׂ)

כותב אב לבנו , פייר

אני עומד למות מחר . התנחם בכך שאביך עומד למות רק מפני שהוא יהודי. אני עומד למות ביום הראשון של חנוכה . זה מוזר....

אני עומד למות מחר בבוקר. הרבה עוד נותר לי לעשות , חטאתי הרבה אבל תמיד כיפרתי על חטאי. הכפרה האמיתית והכנה היתה כוחי היחידי. מחשבותי האחרונות הן על האל, אל יצירתי ואליך, ילדי האהוב, בני המסכן.

אל תשכח את אביך , כל כך חבל שאיני יכול לראותך ולו רק עוד פעם אחת... אך תמיד אהייה עימך. 

שאלוהים ישמור עלינו , ועל עמי, עמי המסכן.

(שם ,עמ 199 )

כותבת בלומה לבעלה :

יקירי ואישי האהוב מכל,  ריבונו של עולם ! חייתי עוד חודש שלם ושוב השליתי את עצמי בתקווה , אך לשווא. מחר יום כיפור ובאמת יהיה זה יום הדין עבורי ועבור ילדך הנהדר יוסקה . כל כך אין חשק למות! הילד כל כך נהדר, וכך למות! 

(שם עמ 209 )

קרל ומתילדה מאייר שגורשו מגרמניה לצרפת וטולטלו במחנות הסגר בעוד בניהם ניצלו בידי ארגון יהודי שפעל בקרב עצירי המחנות כותבים לבנים :

רק שורות אחדות לפני הנסיעה - איני יודע לאן פנינו מועדות , איננו מצטערים כלל שאנו משאירים אתכם מאחור, אתם מוגנים טוב יותר, אולי תשמעו את הכל.

קרל ומתילדה מאייר גורשו לאושוויץ ב 14 באוגוסט 1942 . 

פרופסור צבי בכרך מציין בהקדמה לספר שערך כי "ניתן לקבוע כי האוסף שלפנינו מיוחד במקוריותו , מעין מדגם של הקול האישי האותנטי של קרבן השואה המוסר לנו את סערת נפשו על סף הקץ בלי כחל וסרק. זכר היהודי כאדם , כבן אנוש, על נפשו הנסערת , עולה ומשתקף לפנינו באוסף זה. קשה לתאר הנצחה חיה יותר.

(שם עמ 16 )

12 אפר' 2015 / 23 Nisan 5775 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.