• הרצל - קריאה חדשה

    הרצל - קריאה חדשה

    נתן רועי
Education

רגע ציוני : הצד האחר של בנימין זאב הרצל

שנים רבות התייחסו להרצל כמתבולל שהקשר בין הציונות שלו ליהדות שלו רופף. ספרו של ד"ר יצחק וויס "הרצל-קריאה חדשה" מציג את בנימין זאב הרצל היהודי המעמיק שראה בציונות יציאת מצרים בת זמננו. היום - כ' בתמוז - יום השנה למותו של בנימין זאב הרצל שנפטר בשנת 1904.

ד"ר ג'ורג' וייס, רופא שיניים ירושלמי , עולה מצרפת (1972) המתמחה בטיפולי שורש (אנדודונטיה), עשה במשך שמונה שנים רבות טיפול שורש היסטורי מרתק לדמותו של הרצל. הוא נטל את כתבי היד שהרצל הותיר אחריו, כל פיסת נייר, וקרא אותה מחדש, בשפה שבה היא נכתבה, והביא את הרצל כפשוטו. היום, כ' תמוז – יום השנה למותו של הרצל, ראוי לקרוא שוב בדברים שהרצל כותב על המחוייבות שלו לעם היהודי.

ד"ר ג'ורג' וויס, שחותם על הספר שלו "הרצל- קריאה חדשה" בשמו העברי יצחק וויס, מתייחס להיבטים שונים של גישת הרצל ליהדות, לעם היהודי, והוא מביא, למשל, את ההתעלמות של הביוגרפים השונים של הרצל לעלייתו של הרצל לתורה, לפני הקונגרס הראשון בעיר באזל שבשוויץ ("מסתמן רצון פחות או יותר מכוון לנשל את כל המיזם ההרצליאני. מן הממד היהודי שלו", כותב וויס בעוקצנותו המוצדקת).

וכך הוא כותב: " ב- 6 בספטמבר 1897 (הקונגרס נערך ב- 29 באוגוסט ), ברכבת המסיעה אותו חזרה לווינה הוא כותב ביומנו : "דבר שנזכרתי בו מבאזל : מתוך כבוד לדת הלכתי בשבת שלפני הקונגרס אל בית הכנסת . ראש הקהילה קרא לי לעלות לתורה. ביקשתי ממר מרקוס ממראן, גיסו של ידידי בר מפאריז, שישנן  איתי את הברכה ( ד"ר יצחק וויס כותב בהערה : יצויין כי במקור הגרמני המילה ברכה מופיעה בעברית, בתעתיק לועזי על דרך ההגייה האשכנזית )   וכשעליתי אל הבימה הייתי נרגש יותר מאשר בכל ימי הקונגרס. המילים המעטות של הברכה העברית חנקו את גרוני מהתרגשות יותר מאשר נאום הפתיחה ונאום הנעילה וכל ניהול הדיונים".

ד"ר יצחק וויס מזכיר שבטרם העלייה אומר המברך את המילים הללו שהרצל שמע לראשונה רק בעלייתו לתורה בטקס הבר מצווה שלו. ואלה הן המילים:
"ברוך אתה אדוני אלוהינו מלך העולם אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו".

ד"ר וויס מבהיר כי ביקורו הפתאומי בבית הכנסת של רחוב לה ויקטואר  בפאריז, שנתים קודם לכן, הוא האירוע שהתרחש וריגש אותו מאד ערב המהפך בחייו. והוא מוסיף :
"את ההתרגשות הלופתת את גרונו בבית הכנסת של באזל יסביר הרצל בבהירות למחרת היום, בנאום הפתיחה : אם אם אפשר לומר , שבנו הביתה, הציונות  היא חזרה ליהודיות עוד קודם היותה חזרה אל ארץ היהודים".

הגישה של ד"ר יצחק וויס רואה בהרצל איש מאמין מילדותו שהקשר בין הרצל ליהדות הוא בלתי נפרד והקשר בין ציונות לאמונה הוא בלתי ניתן לניתוק.

ראיון עם ד"ר יצחק וויס על בנימין זאב הרצל-קריאה חדשה

 

 

07 יולי 2015 / 20 Tamuz 5775 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.