• עמיחי בנעט, אמפריה של טוויטר

    עמיחי בנעט, אמפריה של טוויטר

    נתן רועי, נתן רועי ©
Israel In Your Community

הטוויטר בונה עולם יהודי

עמיחי בנעט, מהמנועים שמאחורי רשת בתי הספר התאומים, הוא גם רכז של חידון התנ"ך לנוער שמתקיים, מדי שנה בשנה, ביום העצמאות, בנוכחות ראש הממשלה. הסוכנות היהודית היא שמקיימת את עבודת ההכנה לקראת החידון בקהילות היהודית ובאותה עת מחברת שש מאות בתי ספר תאומים ברחבי העולם. זה סיפור של עובד עם נשמה שהטוויטר הוא כלי העבודה שלו לחבר את הצעירים בעולם היהודי.

שני כובעים לעמיחי בנעט בעבודתו בסוכנות היהודית: כובע רכז רשת בתי הספר התאומים וכובע האחראי על חידון התנ"ך בסוכנות היהודית.

 לכל אחד מהכובעים הללו הוא מקדיש זמן רב והוא עושה זאת תוך ניצול יכולתו ליצור רשתות חברתיות חדשות ו"לצייץ" במקצוענות בטוויטר שלו . תפקיד אחד מזין את השני.

טלו לדוגמא את פרוייקט רשת בתי הספר התאומים שהוא משמש בו כרכז.

רשת בתי ספר תאומים, מבית שותפות ביחד של הסוכנות היהודית, היא רשת בתי ספר ברחבי העולם שמשתפים פעולה עם בתי ספר בישראל על בסיס קבוע בסוגיות שנוגעות גם לחיזוק הזהות היהודית. הרשת זכתה בפרס ירושלים לאחדות ישראל בשנת 2016.
הרשת שנוסדה בשנת 2011 ע"י אנדריאה ארבל, מנהלת יחידת השותפויות ונוהלה מאז בידי הגר שוהם-מרקו, החלה את דרכה עם 180 זוגות בתי ספר תאומים וכיום, עם העברת הניהול למרב שני, היא מונה כבר יותר מ-650 בתי ספר בארץ ובעולם מן הגן ועד בית הספר התיכון ובכל יבשות תבל (חוץ מאנטארקטיקה...). בארץ חברים ברשת בתי ספר ממלכתיים וממלכתיים דתיים ובתפוצות המדובר בבתי ספר יומיים ומשלימים, מכל גווני העם היהודי.

עמיחי בנעט הוא אחד מהאנשים שמרכזים את הקשרים הללו ופותח דרכים חדשות וקשרים חדשים.

עמיחי בנעט, נשוי ואב לארבעה מבית שמש, בעל תואר ראשון ושני בחינוך (מנהל ופיקוח). היה מורה-שליח ומנהל בית ספר יהודי בוויניפג שבקנדה. מאז 2006, עוסק בקשרים בין בתי ספר יהודים בארץ ובעולם ומאז 2012 גם אחראי בסוכנות היהודית על חידון התנ"ך העולמי לנוער. בזמנו החופשי הוא כותב ערכים בוויקיפדיה ומצייץ בטוויטר וכל אלה מסייעים לו – תתפלאו – לערוך חיבורים בין בתי ספר יהודיים בארץ ובעולם.

כשאני שואל אותו מה מדריך אותו כאיש חינוך הוא עונה שאינו איש חינוך יחיד שמעורב ברשת זו והוא מצביע על יעל כץ, הרכזת החינוכית של הרשת, שהיא אשת חינוך מהמובחרות שבסוכנות היהודית, על ארקדי חסידוביץ', מנהל הפיתוח של הרשת, שמוביל בין היתר את תוכנית STEM Twinning  המחברת בתי ספר יהודים בארץ ובעולם דרך לימודי מדעים וטכנולוגיה, בשילוב שיח על זהות יהודית וגם על מאות מחנכים בארץ ובתפוצות שהחיבור ליהדות, למדינת ישראל, לעם היהודי חשוב להם.
עמיחי מספר גם על שיתוף הפעולה הפורה עם משרד החינוך. "אגפי התקשוב וקשרי החוץ יחד עם המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך הם שותפים מלאים בכנס השנתי שאנחנו עורכים ובעבודה השוטפת של הרשת. בלי המורים והמדריכים של משרד החינוך בישראל ובבתי הספר היהודים בתפוצות לא היינו מגיעים להצלחה גדולה כל כך".

שרנסקי בנט וראשי בתי הספר התאומים

"איך זה התחיל בסוכנות? זה צמח מיחידת השותפויות. לפני חמש או שש שנים הבנו מה "השטח" רוצה וגילינו שכמעט בכל השותפויות יש בתי ספר יהודים תאומים. ואז התקבלה החלטה לטפח מה שבעצם צמח ב"שטח" או ש"השטח" ביקש" אומר עמיחי.

"מה מרכיב את הרשת? כל שותפות יצרה קשרים בין בתי ספר בשותפות. ואז הקמנו את הרשת, כדי ליצור ולרכז משאבים ולא פחות מכך: לקבוע סטנדרטים חינוכיים".

"יש המון דברים שאנו באים למדוד ולראות – בעקבות כך - מה עושים כדי לקדם את העשיה. כך פיתחנו אבני דרך ויעדים לבתי הספר שבעצם באמצעותם אנו יכולים למדוד אם אנחנו מצליחים".

מפגש לחיים

"איך קושרים בין בתי ספר? יוצרים בסיס חשיבה משותף.  וזה כולל למשל לדבר על הנושאים הבאים:

"התרבות היהודית הינה עולם התוכן המשותף והקשר שבינינו כחברים בעם היהודי. קשר זה מהווה בסיס ערכי לפיתוח הקשרים והתוכניות בין מחנכים ותלמידים בארץ ובתפוצות".

"קשר משמעותי מתהווה באמצעות מפגש. מפגש נתפס כחוויה מתוכננת המתקיימת ברציפות יותר מפעם אחת. לעיתים אנו זוכים באפשרות למפגש פיסי באמצעות ביקורים ומשלחות, ולעיתים המפגש הינו הודות לאמצעים טכנולוגים המתפתחים כל הזמן".

"ומה תכני השיח? או מה שאנו מכנים תכני הליבה ?תודעה ושייכות לעם היהודי. אנו רוצים שהתלמיד ירגיש ויבטא את שייכותו לעם היהודי כחלק משמעותי ממרכיבי זהותו.

"קשר ומחויבות לישראל. התלמיד יהיה קשור ומחויב לישראל כארצו של העם היהודי בכל העולם וכמדינה יהודית.  הכרות וכבוד כלפי הביטויים השונים לחיים יהודיים בימינו" 

"אנו רוצים שהתלמיד יבין יכבד ויעריך את ייחודיות החיים היהודים במקום בו הוא חי ויבין, יכבד ויעריך את הייחודיות של החיים היהודים של חבריו לשותפות.

זו התארגנות וולונטרית שהופכת למפגש לחיים.

בתי ספר תאומים בברה"מ לשעבר

מפגש ראשי בתי הספר התאומים עם שרנסקי ובנט

"הייתי שליח חינוכי בוויניפג (מורה שליח) והפכתי למנהל בית ספר. כשחזרתי לישראל מהשליחות, לימדתי שנה בבית ספר יסודי בבית שמש וכך המשפחה שלנו הגיעה לבית שמש. אחרי שנה, ב-2006, "נשאבתי" חזרה לקשרי ישראל תפוצות והתחלתי לעבוד בפרויקט שפעל דרך רשת אמי"ת. ב 2012 הגעתי לסוכנות, אבל אני עובד כבר יותר מעשור עם בתי ספר תאומים. בעצם, מדצמבר 2006. עבדתי גם בבתי ספר בשותפויות ומנהלת השותפויות אנדריאה ארבל שמעה עלי דרך מעורבות זו לפני שגייסה אותי" הוא מספר.

התפקיד הזה, רכז בתי הספר התאומיים, זימן הפתעות רבות.

"היום יש יותר מעשרים קשרי בתי ספר תאומים עם בתי ספר יהודיים בברה"מ לשעבר. איך זה קרה? לפני שמונה וחצי שנים, ישבתי בירושלים, ולפתע מצלצל הטלפון. על הקו נמצא דודי, ד"ר אפרים זורוף (מנהל מרכז וויזנטל בישראל). הוא אומר לי: אני בווילנה, ודיברתי עם מנהל בית הספר היהודי, והוא מעוניין בקשר עם בית ספר בישראל".

"לבית הספר בווילנה קוראים בית הספר על שם שלום עליכם. המנהל התעניין בקשירת הקשר. דודי הציע לי לדבר עם השליחה מישראל, ורוניקה דבורקין, שהייתה אז בווילנה. כך נוצר הקשר בין בית הספר היהודי בווילנה לבית הספר שבו לימדה המורה ורוניקה דבורקין כששבה לישראל -בית ספר "נופים" בחיפה (בית ספר יסודי)".

"בסוף השנה, ורוניקה שלחה אי מייל למנהלי חפציב"ה שבו סיפרה על הקשר בין בתי הספר. השבתי שאנחנו נשמח להגדיל את היקף הקשרים לבתי ספר נוספים ומאז אותו טלפון של דודי מווילנה הקשר צמח ליותר מעשרים בתי ספר תאומים".

"ורוניקה דבורקין שבה מהשליחות ועובדת במטה חפציב"ה (משרד החינוך) בירושלים ואנו ממשיכים לשתף פעולה. אורי גרוסמן בסוכנות אחראי על הקשר עם תכנית חפציב"ה.

קשרים דרך הטוויטר

מעורבותו של עמיחי בנעט ברשתות החברתיות (פייסבוק וטוויטר) הובילו אותו במהלך תפקידו להזדמנויות מדהימות לקשור קשרים.

"מאז שאני עוסק בריכוז ברשת קרו מפגשים מרתקים. יש קשרים שהחלו בגלל קשרים שאני פעיל בהם דרך הטוויטר והרשתות החברתיות. אני מצייץ הרבה ומשתף את העוקבים אחריי בעבודה שלי וזה מגיע לכל מיני אנשים בעלי אינטרס זהה".

הסיפור על הקשר עם בתי ספר ועם תחום נוסף שעמיחי עוסק בו – ריכוז חידון התנ"ך בבתי הספר היהודיים ברחבי העולם – עובר גם דרך הרשתות החברתיות.

למשל, הקשר שנוצר בין הקהילה היהודית בגיברלטר למדינת ישראל.

"איך הגעתי לגיברלטר? קראתי מאמר של הרב אליהו בירנבוים, שהזכיר שראש הממשלה הראשון של גיברלטר היה סר יהושע חסן, שהיה יהודי. כתבתי עליו את הערך בוויקיפדיה, שבה אני פעיל כעורך. מישהי עקבה אחרי בטוויטר והתברר שהיא מגיברלטר. סיפרתי על הערך בוויקיפדיה והיא אמרה לי שהבת של סר ג'ושוע חסן נמצאת בטוויטר. באותה עת, מוניתי לאחראי על חידון התנ"ך ונזכרתי בה. כתבתי לה (היא היום חברת פרלמנט בגיברלטר ושמה מרלן חסן נהון, ואחותה שחיה בישראל היא חברת מועצת עירית ירושלים) ואמרתי לה שאני רוצה להביא מישהו מגיברלטר לחידון התנ"ך כי יש בה 600 יהודים מתוך 29000 תושבים. הקהילה היהודית חזקה והיא שלחה נציגה לחידון התנ"ך מגיברלטר".

"ראש הממשלה הנוכחי של גיברלטר שלח מכתב ברכה שמברך את הנציגה לחידון התנ"ך על ההישג, שעלתה לחידון התפוצות. בעת חידון התנ"ך ישבתי מאחורי ראש הממשלה נתניהו והצגתי לו מכתב של ראש ממשלת גיברלטר שמברך את הנציג של גיברלטר בחידון. ואז צילמתי אותו והעליתי לטוויטר. ראש ממשלת גיברלטר הגיב: "תודה שאתם מארחים את המוחות הטובים שלנו".

ראש הממשלה ושר החינוך בחידון התנ"ך ומאחוריו עמיחי בנעט
"שנה אחרי כן הגיע בן גיברלטר לחידון התנ"ך והמסורת ממשיכה ואנו מקווים שגם השנה יגיע נציג לחידון מגיברלטר"

חידון התנ"ך מוביל לקשרי בתי ספר

שני כובעים לעמיחי בנעט: חידון התנ"ך ורשת בתי ספר תאומים. כובע אחד מסייע לכובע השני.

"יש הזנה הדדית בין בתי ספר תאומים שמביאים את הנציגים וההיפך: חידון התנ"ך הוביל לקשרים חדשים עם בתי ספר חדשים. אחד מאלה היה בית הספר "יבנה" בברזיל שעימו נפתח ערוץ פעולה רק באחרונה בעקבות חידון התנ"ך, שאליו הגיע נציג מהעיר סאו פאולו", בסיועה של השליחה המרכזית של הסוכנות בברזיל, רויטל פולג.

"הגענו לקשרים עם הקהילה בסאו פאולו. אמרנו להם: כדאי לכם להצטרף לבתי ספר תאומים והיום יש לנו קשר ראשון בין בית ספר "יבנה" בסאו פאולו ובית ספר מורשת זבולון בגבעת שמואל".

"אחת מנקודות השיא בקשר הייתה כשרבקה תמים, שליחה מישראל בברזיל, הגיעה לישראל לחופשה והקדישה זמן לבוא לבקר בבית הספר בגבעת שמואל. היא הביאה עמה לביקור זה סרטון סיור וירטואלי שהתלמידים בסאו פאולו הכינו והציגה זאת לתלמידים בגבעת שמואל. הם צפו באיך נראה בית הספר בסאו פאולו באמצעות הסרטון של הסיור הוירטואלי שהכינו התלמידים הברזילאים וזה הוביל לקשר יפה".

"מה קורה אחרי ? אני משתדל לערוך לתלמידים סדנה  של כאן ושם, להראות בדרך של זום אאוט, את הדמוגרפיה היהודית בעולם, לענות על השאלה : למה יש פחות יהודים בתפוצות, ולערוך דיון שיוביל לשיתוף פעולה חינוכי".

עוד על רשת בתי ספר תאומים

 

05 אפר' 2017 / 9 Nisan 5777 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.