• בהופעה בפני וועדת אונסקופ : חיים ויצמן, אבא אבן

Inside the Jewish Agency

תמר אשל, סוכנת חשאית

ראשת המטה של קצין הבטחון של הסוכנות היהודית ערב הקמת המדינה, חיים הרצוג, היתה תמר אשל, שפעלה, בעת ביקורה של וועדת אונסקופ שהמליצה לאומות המאוחדות על תכנית החלוקה שהגיעה להצבעה בכ"ט בנובמבר, הייתה סוכנת חשאית שריכזה מידע של כל סוכניה וסוכנותיה שעקבו מקרוב אחרי כל אחד ואחת מחברי הוועדה. הסוכנות היהודית הייתה מעורבת בריגול מדינית ערב הקמת המדינה ביחד עם ארגונים נוספים שפעלו ערב הקמת המדינה בתחום הריגול הישראלי שהיה אז בחיתוליו.

בחודשים יוני 1947, שהתה בארץ ישראל הוועדה המיוחדת של האו"ם לענייני ארץ ישראל (אונסקו"פ), שאמורה הייתה להמליץ מה יהיה עתידה של ארץ ישראל עקב התערערותו של שלטון המנדט הבריטי.

לצמרת היישוב היהודי היה ברור כי המתרחש בוועדה, במיוחד מאחורי הקלעים, חייב להיות חשוף בפניה. משימת החשיפה הוטלה על ראש מחלקת הביטחון של הסוכנות היהודית חיים (ויויאן) הרצוג, שלא מכבר סיים את שירותו כקצין מודיעין בצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה. לאחר הקמת המדינה שימש כראש אמ"ן (ומי שהיה היחיד שנשא בתפקיד זה בשתי תקופות), שגריר ישראל באו"ם ונשיא המדינה השישי.

ביקור הוועדה בארץ ישראל

לא הייתה זו משימה של מה בכך. זו הייתה וועדת חקירה לכל דבר ועניין. שמנתה נציגים מ-11 מדינות, אוסטרליה וקנדה מחבר העמים הבריטי, הולנד ושוודיה ממערב אירופה, יוגוסלביה וצ'כוסלובקיה, הקשורות בגוש הסובייטי, פרס והודו האסיאתיות אך קשורות במדינות המוסלמיות, אורוגווי, גוטאמאלה ופרו, אמריקה הלטינית, בעלות נטייה לשאיפות הציוניות. עם זאת, איש בהנהגת הישוב לא ידע להעריך מה תהיה עמדתו הסופית של כל אחד ואחד מהנציגים ומה תהיה עמדת הוועדה.

תהליך קבלת ההחלטות בוועדה היה מורכב, מפותל ומסובך. בסופו הוועדה המליצה, כידוע, לסיים את המנדט הבריטי ולהקים בארץ ישראל שתי מדינות עצמאיות : מדינה יהודית ומדינה ערבית. הסיכום הזה הובא בפני מושב מיוחד של עצרת האומות המאוחדות 

בכ"ט (29) בנובמבר 1947 ואושר ברוב של 33 נגד 13 ועשרה נמנעים.

תוצאת ההצבעה מעידה על היקף המאמץ המודיעיני שהיה צורך להשקיע כדי לדעת את הלכי הרוח בתוך ועדת אונסקו"פ, המגעים בין חבריה, דיוניהם הפנימיים, בעת עבודתה. ראשת המטה של הרצוג הייתה תמר אשל, שנולדה בלונדון, לאמה, צילה פיינברג, אחותו של אחד ממייסדי מחתרת ניל"י אבשלום פיינברג ולאביה, זאב שוהם, מי ששימש נציג ההנהלה הציונית בלונדון בין השנים 1924-1918. בעת מלחמת העולם השנייה שימשה תמר קשרית של ארגון "ההגנה" בלונדון ("גדעונית") ובשובה לארץ ישראל גויסה לשירות הידיעות, הש"י,  של הארגון כממונה על שירות הידיעות המדיני בירושלים.

תמר אשל

היא הייתה , בתוקף תפקידה זה, עוזרת של קצין הבטחון של הסוכנות היהודית, חיים (ויויאן) הרצוג.

בעוד זמן מה עומד לצאת לאור ספרו של העיתונאי וחוקר ההיסטוריה בת זמננו, שלמה נקדימון, על חיים הרצוג ("מודיעין ודיפלומטיה במדינה נולדת"), ובו יופיע בהרחבה סיפור הריגול אחרי אונסקו"פ בניצוחו של הרצוג וביצועה של תמר אשל.
זו הייתה מלאכה מורכבת מאוד. הבה וניתן את רשות התיאור לתמר אשל:

"מדי בוקר, אחרי שאספתי את המידע שנאסף בלילה, הייתי מגיעה לפגוש בבניני הסוכנות היהודית, את ויויאן הרצוג, קצין הביטחון של הסוכנות היהודית, כדי למסור לו את הסיכום של המידע המודיעיני שנאסף על ידי הסוכנות והסוכנים שעקבו  מקרוב אחרי חברי הוועדה והאזינו לשיחותיהם".

לימים, התראיינה תמר אשל על פעילותה החשאית, וסיכמה בצניעותה האופיינית : "היה לי סיפוק גדול שהייתה לי תרומה בנושא".

היא התראיינה הבוקר על ידי קרן נויבך בתכנית סדר יום ברשת ב.

 

30 אפר' 2017 / 4 Iyar 5777 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.