• קרול אונגר, פורטרט עצמי

    קרול אונגר, פורטרט עצמי

    , קרול אונגר ©
Aliyah

קרל אונגר, שליח ציוני

הוא הגיע לסוכנות היהודית על מנת לסגור מעגל ציוני : הוא עלה לישראל עם הוריו, שירת בצה"ל כקצין בכיר, וכשנקרא לדגל על ידי מנכ"ל הסוכנות היהודית משה נתיב לנהל תחנת מעבר בימי העליה הגדולה מחבר המדינות, בשנות התשעים, הוא התייצב. מאז ועד למותו ללא עת הוא יצא לאזורי קרבות, מצוקה, בכל רחבי אירופה כדי להציל יהודים. סיפורו של עובד הסוכנות היהודית קרול אונגר הוא עוד סיפור שלא רבים מכירים.

אוקטובר 1992. מאות יהודים מאזור אבחזיה, בצפון גאורגייה, לכודים במלחמה בין המשטר המרכזי של גאורגיה לבדלנים אבחזים.

כמה ימים לאחר מכן, נוחתות בישראל שלוש טיסות ועליהן 338 יהודים מאזורי הקרבות.

רק מעטים מבין תושבי מדינת ישראל, באותה עת, הכירו את סיפור הדרמה שהובילה לחילוצם של היהודים מעבר לקווי המלחמה הללו. עוד פחות הכירו את שמו של אחד מגיבורי מבצע החילוץ הזה, עובד הסוכנות היהודית קרול אונגר, שהיה זה רק אחד ממבצעי החילוץ שהוביל, בעת ששימש עובד הסוכנות היהודית.

בקיץ של אותה שנה פנה אל הסוכנות היהודית אנזור קקיאשווילי – ממנהיגי הקהילה היהודית בסוחומי וביקש לסייע לו בחילוץ יהודים רבים שביקשו לעזוב את אזור אבחזיה בשל הקרבות. באותה עת, מחצית מיהודי העיר סוחומי היו מוכנים לעלות. החצי השני החזיק בנכסיו ונאחז בעיר שהייתה בלהבות.

מן הסוכנות היהודית נשלח לארגן את מבצע החילוץ אל"מ (מיל) קרול אונגר. אונגר, קצין מצטיין בחיל ההנדסה שהיה מעורב בלא מעט מבצעי חילוץ ולחימה במלחמת יום הכיפורים. הוא גויס לעבודה בסוכנות היהודית על ידי מי שהיה מנכ"ל הסוכנות היהודית (ולפני כן, ראש אגף כוח האדם בצה"ל בדרגת אלוף) משה נתיב. "פניתי אל קרול אונגר ואל חברו מילדות אל"מ אלי יצחקי כדי שיצטרפו לסוכנות היהודית על מנת לשמש מנהלי תחנות מעבר עם נפילת "מסך הברזל" של עולים בבוקרשט ובבודפשט. זאת מאחר ששניהם היו אמיצי לב ודוברי שפת המקום. אני גאה מאד על תרומתם לחילוץ יהודים מאזורים שרק אנשים כמוהם היו מסוגלים לבצע את המשימה", סיפר לי משה נתיב בחייו, בעת שעסקתי בכתיבת פרקי הביוגרפיה שלו.

בעת שקרול אונגר נכנס למבצע, ביחד עם שליח הסוכנות היהודית באותה עת בגאורגיה, העיר סוחומי הייתה במצור. הנתיב היחידי שהיה פתוח היה הנתיב האווירי. מטוסים גאורגיים טסו לעיר, הנחיתו אספקה, ופינו פצועים מן הקרבות. לפעמים העלו פליטים אל המטוסים. בטיביליסי שרר מחסור בדלק.

מי שהיה מנהל היחידה לחמ"ע באותה עת, ד"ר ברוך גור, כותב בספרו "שערים פתוחים" (הוצאת הסוכנות היהודית 1996) כך:
"קרול אונגר סיכם עם חברת התעופה הגרוזינית "אורבי" לקיים טיסה מסוחומי לטיביליסי ומשם ישירות לתל אביב. הבעיה המרכזית הייתה מחסור בדלק ואישור פוליטי, את שניהם אפשר היה לפתור בפגישה עם ראש הממשלה (שארגן שליח הסוכנות היהודית בגאורגייה באותה עת, איציק משה).ראש הממשלה הגאורגי באותה עת, תנגיז סיגואה, קיבל את משלחת הסוכנות היהודית בחמימות רבה, והורה לספק דלק למטוסי החילוץ של הסוכנות היהודית, והגדיל לעשות כאשר טלפן לשגריר תורכיה בטיביליסי וביקש ממנו לדאוג לאישור מואץ לטיסה הלא מתוכננת מראש מטיביליסי לתל אביב".

"קרול אונגר הזעיק את לובה בראדאני (מי שהיה אז שליח הסוכנות היהודית באזרביג'אן –נ.ר) ויחד יצאו בליווי תימורי יעקובאשווילי (תימורי יעקובאשווילי הוא יהודי שהיה מבכירי משרד החוץ הגיאורגי למרות גילו הצעיר באותה עת-נ.ר) ממשרד החוץ הגרוזיני לסוחומי בדרך האוויר  להכין את המבצע שתוכנן ל 14 באוקטובר 1992".

האבחזים השתלטו על חלק מהעיר סוחומי. המוני פליטים חיפשו דרך לצאת. כאשר הגיעו שני המטוסים המיועדים לקחת את היהודים השתלט הצבא על המטוסים והעלה עליהם פצועים רבים. "קרול אונגר סיפר את הפרטים. הוא תאר מחזה סוריאליסטי כאשר ניסה לשכנע את הטייסים לחזור שנית לסוחומי . בשלוש טיסות נוספות חולצו כמאתיים יהודים מסוחומי והשאר הגיעו כעבור שבוע" כותב ד"ר ברוך גור בספרו.

07 מאי 2017 / 11 Iyar 5777 0
  •   הדפסה  
נתן רועי

נתן רועי נולד ביפו להורים שעלו ב"עליית גומולקה"; בעל השכלה וניסיון של למעלה משלושים וחמש שנות כתיבה תחקיר ועריכה עיתונאית הן בעיתונות הכתובה, בטלוויזיה הישראלית וברדיו (גל"צ); פרסם בישראל 18 ספרים בתחומי צבא ובטחון והחברה הישראלית; מרצה בנושאי תקשורת והיסטוריה הן ברמה אקדמית והן בפני קהל;מחבר תכניות חינוכיות הן בתחום ידיעת ארץ ישראל והן בתחום ההיסטוריה של ישראל; נמנה על צוות ההקמה של "תגלית" ומחבר תכנית היסוד של "תגלית" ב 1995; בעל שלושה תארים : משפטן Llb , היסטוריה ופילוסופיה,תואר ראשון ותואר שני Summa cum Laude; זכה בפרס של תנועת "סובלנות" (1987 ) בראשות נשיא המדינה אפרים קציר ומיכל זמורה-כהן על מאבקו העיתונאי למען חסידי אומות העולם בישראל ומתן מעמד מיוחד להם ולבני משפחותיהם במוסדות המדינה; זכה בפרס של מכון שכטר ( JTS ) בירושלים על הישגיו בלימודי התואר השני בהיסטוריה ופילוסופיה ובמלגה מטעם המכון בסיום לימודיו. נשוי באושר ואב לחמישה ילדים.