• ברק רז

    ברק רז

    נתן רועי, נתן רועי ©
Jewish Social Action

מאוחדים יותר, מחוברים יותר בשנת 2030

ברק רז (34), בן להורים ישראלים, שנולד בניו יורק, ושב לישראל כדי לשרת בצה"ל, רואה חשיבות במערכת יחסים טובה בין ישראל לתפוצות. "יהודי ארה"ב היא קבוצה נפלאה שכדאי לבחור בה כפרטנר שיחזק את החיים בישראל" הוא אומר בהופיעו בכינוס "ישראל 2030" שהתקיים באירועי הלילה הלבן במוזיאון תל אביב במהלך חודש יוני האחרון* סיפור על חשיבה חיובית של בוגר "תגלית" שעבר מסלול ישראלי, שמובילה לחיבור חשוב בין ישראל ליהודי התפוצות על רקע המשבר סביב מתווה הכותל. כתב וצילם נתן רועי

 

סרן (במיל.) ברק רז רואה במשבר האחרון סביב הכותל המערבי ושאלת הגיור  סיבה לחשוב על העתיד.

באירוע שנשא את השם "ישראל 2030-לאן לוקחים את זה מפה" שהתקיים בסוף חודש יוני 2017 במוזיאון תל אביב לאמנות הוא התייחס בין היתר  למה יקרה במערכת היחסים שבין ישראל לתפוצות.

"אני לא רוצה להמר או לומר מה יקרה בעתיד אבל אני בהחלט חושב שעלינו לעבוד יחד על עיצוב העתיד המשותף שלנו – היהודים בישראל והיהודים בתפוצות, בצפון אמריקה ובעולם כולו" הוא אמר באולם מלא מפה לפה.

"יש נטייה לחשוב שיהודי ארה"ב עשויים מקשה אחת. ואין זה כך. כל אחד בקהילה זו שונה ביחסו לישראל. כשאתה שואל מי היהודים בארה"ב מיד עולים כל מיני דמויות : וזאת לדעת ש"הדוד מאמריקה" הוא לא תמיד דתי והוא לא תמיד אוהב אותנו כל הזמן או מסכים עם מה שאנו עושים ואנחנו חייבים- למרות כל אלה-לפעול על מנת לבנות גשר בין האוכלוסיות" הוא אמר.

עבורו אין זו אמירה של מ"השפה אל החוץ". הוא איננו אומר זאת כ"סוג של דיבור דיפלומטי" שהרי הוא יהודי- אמריקני עם סיפור חיים שקבע את גורלו בין "שם" ובין "כאן".

עלייה לצורך עליה

הוא, יליד ארה"ב,  עלה לישראל בגיל 23 מקווינס, ניו יורק.

זה היה תהליך.

הוריו, ישראלים ש"נתקעו" בניו יורק, למד בבתי ספר ציבוריים בעיר, היה פעיל במועצת התלמידים ומעורב , לפעמים, בפעילות הקהילה היהודית. ההורים הגיעו לישראל לשנה אחת, כשברק היה בכיתה ד', ו"זה עיצב את תפיסת ישראל מבחינתי והפך אותה לסוג של בית עבורי כי הכרתי חברים למשך שנה" הוא אומר.

כשסיים את לימודיו התיכוניים החל ללמוד תואר ראשון במדעי המדינה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה בניו יורק."היחסים בין יהודי ארה"ב לבין מדינת ישראל ניתנים להדגמה דרך המשחק של הסטודנטים האמריקנים שבוחרים קבוצות כדורסל סטודנטיאליים בזמן הלימודים ומהמרים מי ינצח בסיבוב הכדורסל. יהודי ארה"ב הם קבוצה חזקה ולא הייתי מוותר על בחירתה למקרה שאני רוצה לחזק את עתידו של העם היהודי לנוכח מה שמתחולל בעולם ובאזור" הוא אמר לקהל בתל אביב.

ובשנת 2001, כשהיה סטודנט צעיר הצטרף לקבוצה בין הראשונות מטעם פרוייקט "תגלית" שהסוכנות היהודית הינה מתומכי התכנית. הוא יצא לישראל למסע קצרצר בן עשרה ימים. "התכנית הייתה אז בשנתה השנייה, ולא היה ברור לאן היא הולכת, ומבחינתי היא "סידרה לי את "הראש " . זו הייתה ההזדמנות הראשונה שנקרתה בדרכו להכיר את הארץ. "השמחה של הישראלים, שפגשו אותנו אז, היא משהו שאי אפשר לשכפל אותו" הוא אמר באחד מהראיונות שנערכו עמו מאז.

"תגלית" הייתה גורם מעצב בהחלטה לעלות. מה שהתווסף להחלטה היא הצטרפותו בשנת הלימודים השלישית באוניברסיטה לסמסטר (שהפך שנה) באוניברסיטת תל אביב. הוא שב לארה"ב הודיע להוריו שהוא הגיע לסיים את לימודיו כדי לעלות לישראל. והוא אכן אמר ועשה.

הוא עלה לישראל והודיע שהוא מתגייס והתייצב בבסיס קליטה ומיון של צה"ל. הוא הגיע לקורס הקצינים וסיום את הקורס בהצטיינות . עם  סיום הקורס הוא הפך מדוברי צה"ל לתקשורת הזרה. ואולי אחד המובילים שבהם בראשית שנות האלפיים.

הוא ישראל שפניו וחייו כאן אבל  הוא איננו מדיר עיניו והשקפתו על העולם היהודי בתפוצות.

איך לוקחים את זה מפה?

ש: מה צריכה ממשלת ישראל לעשות כדי לחזק את הקשר עם התפוצות בכלל ויהדות צפון אמריקה בפרט ?

ראוי לזכור שיהדות ארה"ב הינה במשבר. יש רבים ביהדות הזאת שהלכו לכיוונים שונים של חשיבה ואף הרחיקו לכת. יש בהם שעבורם תמיכה ב"תיקון עולם", בקהילות גאות, בפליטים ברחבי העולם, חשובים יותר מתמיכה בישראל. זו הגישה שלהם ואני מכבד אותה.

מדינת ישראל לעומת זאת עוברת הליכים שבהם מיעוט חרדי  יוצר מצב שהוא מנסה ליצור מציאות אורתודוכסית במדינה שאיננה מדינה אורתודוכסית.

ואני חושב שבמצב עינינים זה יש מקום להעיר מחדש את  שולחן הדיונים שהיה קיים עם הקמת המדינה בין יהדות ארה"ב ליהדות ישראל. אז, נכרת הסכם בלאושטיין-בן גוריון שיצר את "המודוס אופרנדי" בין יהדות ארה"ב לבין יהדות ישראל. ואת הפורום הזה חייבים להאיר כדי לא להגיע למצב שקרה כאן : התפוצצות של מערכת היחסים שיכולה להוביל לפגיעה באינטרס הלאומי הכולל.

לא שיש נוסחה קלה וברורה. הקהילה היהודית נמצאת במשבר וחלק ממנה זקוק לאוזן קשבת והתייחסות פרואקטיבית ולא מתנשאת ויהירה. ובמשפחה, כמו במשפחה, יש להדבר ולא להגיע למשבר שקורה בין לילה לאחר חמש שנים של התדיינות.

ברור לכולם שלאורתודוכסים בארה"ב ובישראל אין שום בעיה אלא לאלה שאינם אורתודוכסיים ואלה שאינם אורתודוכסיים והם רוב צריכים להדבר בינהם ולא לפוצץ שיחות בין לילה. זה פוגע במדינת ישראל אבל פוגע בעיקר בלאומיות היהודית.

וזה אסור שיקרה.

מה  לדעתך יהיו הקשרים בעקבות כך בשנת 2030 בין ישראל לתפוצות ?

תחילה יש להבין – כפי שכבר אמרתי -  שאנחנו בפתח  תהליך של החלפת הדיסקט : האיזון מתחלף מהתפוצות לישראל . כלומר ישראל חזקה יותר מיהדות ארה"ב מבחינת מידת ההשפעה.

אם אנחנו רוצים לעזור לתפוצות, כי יש להם  לחצים, יש להמשיך ולהדבר. כשמעבירים את  סוגיית מתווה הכותל,  הגיור, [יש לעשות זאת עם מנהיגי יהודי ארה"ב . על מנת שמערכת היחסים בין יהודים בארץ ובתפוצות ישארו רלבנטיים גם ב 2030 יש לעצב עתיד משותף היום!

צריך לקחת בחשבון שאי עמידה בהסכם בין יהודי ארה"ב ליהודי ישראל עלול לפגוע בעם היהודי ועל כן צריכים להבין ולקבל החלטות אחריות לגבי המחר.

כך נגיע לשנת 2030 מאוחדים יותר ומשוסעים פחות.

03 ספט' 2017 / 12 Elul 5777 0
  •   הדפסה