• דניאל אופנצנקו והנאמנה גלי ניניו

    דניאל אופנצנקו והנאמנה גלי ניניו

    ניר כפרי, הסוכנות היהודית ©
Jewish Social Action

פותחים עתיד, כי העתיד כבר כאן

דניאל אופנצ'נקו וגלי ניניו-הנאמנה הם חלק מפרוייקט פותחים עתיד מיסודה של הסוכנות היהודית. הסיפור שלהם הוא ראי למה שנעשה בכל הקשור לעתיד הנוער.כתב נתן רועי , צילם ניר כפרי

דניאל אופנצ'נקו בן ה 12, חיוך מקסים בעיניו, התנהג אחרת, לפני שהכיר את גלי ניניו (ארז), נאמנה של "פותחים עתיד" מבאר שבע.

השיחה בין גלי לדניאל מתקיימת במרכז "פותחים עתיד" בבאר שבע, שבו מתקיימות פעולות רבות של התכנית, ואליו מתקבצים 12 נאמנים  שכל אחד מהם מטפל ב כ- 16 ילדים ובני נוער ביחד עם משפחותיהם, מתוך רצון, ובאמצעות תכנית עבודה שנתית המותאמת כחליפה אישית לכל ילד ומשפחה, והכל כדי לשפר את התחושות וההישגים של המשתתפים.

גלי מספרת על ההכרות והמפגש הראשון עם דניאל: "איך הכרתי את דניאל ? אני נאמנה ב"פותחים עתיד" זו השנה השביעית. בתחילת שנה שעברה קיבלתי המלצה על הצטרפות דניאל לתכנית. בן דוד של דניאל היה חבר בתכנית, שנתיים קודם לכן כך שהמשפחה הכירה את החזון של התוכנית והייתה עדה לתהליך ופנתה בבקשה לצרף את דניאל. ההערה בשולי ההמלצה הייתה: דניאל הוא ילד עם פוטנציאל נפלא אך הוא זקוק למי שיכוון אותו על מנת לפתח את הפוטנציאל".

"דניאל הוא תלמיד מצטיין מרבית העבודה איתו הייתה על התמודדות במצבי לחץ ועל שליטה עצמית מאחר והיה מגלה לעיתים קרובות התנהגות לא ראויה. המאמץ מולו היה  לתעל את היכולות שלו ולכוון את כושר המנהיגות שלו למקום חיובי.

"מה שהקל על העבודה המשותפת שביננו היה שדניאל היה מודע למצב. הוא אמר : "אני לא יודע להפסיד בכבוד. כשאני מפסיד זה משגע אותי". הדרך שעשינו יחד הייתה יותר קלה, כי הוא היה מודע למצב".

בעיות ופתרונן

דניאל , מה התהליך שעברת עם גלי ? "קיימנו שיחות בנושא, ערכנו תחרויות וגם כשהיא ניצחה ניסיתי להגיב בהתאם.. היו לי רגעים שכמעט התפרצתי אבל נלחמתי עם עצמי כדי לעצור את זה... מה שעזר לי לעצור זה שאני חולם להיות שחקן כדורגל ואני יודע שאני לא יתקבל לשום קבוצה אם אני אתפרץ". גלי: "גם להגיע לשלב הזה זה היה תהליך". 

דניאל: "גלי הייתה מגיעה לצפות בי במשחקי כדורגל מול קבוצות אחרות. היא ראתה שאני מתעצבן. כשאני מפספס לפני השער, הכדור עף לפינה ואז צועקים עלי והרגשתי נורא. למדתי, שיש לקבל כל הפסד בכבוד".

יש לי מודל לחיקוי, שחקן הכדורגל כריסיטיאנו רונאלדו לא ידע להפסיד בכבוד ועם הזמן למד והעלו אותו לקבוצה בוגרת והוא הפך לכוכב בינלאומי. למדתי עם גלי איך משחקים, כיצד המשמעת של כל שחקן תורמת לקריירה שלו. איך מגיבים".

גלי מספרת, כי היא עבדה עם דניאל גם בעבודה קבוצתית, כדי להפחית את התגובות הלא ראויות.

גלי : "הוא קיבל תפקיד של ראש קבוצה, שתפקידו להוביל את הקבוצה באופן חיובי , לכל אורך הדרך, גם בטוב וגם ברע. והוא היה צריך להתעלות על עצמו". איך הרגשת עם המשימה שקיבלת?

דניאל: " שמחתי דווקא. ציפיתי שנצליח ביחד להגיע למטרה ובלי שתהייה אווירה שלילית וכמובן ננצח. ניסינו שלא לריב, לשתף את כולם, לעודד כל אחד, על מנת שלא יתייאש, תוך שאנחנו מנצלים את הכישרון של כל אחד מחברי הקבוצה, למשימה כלשהי".

מה הייתה המשימה?

דניאל:"גלי, הביאה לנו דף ואנחנו היינו צריכים, כל אחד בתורו, להגיד לקבוצה שלנו, בשלוש מילים, על איזה חפץ נסתר מדובר. והם, חברי הקבוצה שלנו, היו צריכים לנחש. היינו צריכים לנחש ברצף מספר כרטיסים. לא כל אחד התפרץ וניחשנו סתם כי זה היה על זמן קצוב ואחרי היו עוד שלבים והלכנו לפנטומימה. עשינו ירח. הצבעתי. לא ראו שאני עצבני (הייתי עצבני בלב). ואז החלו לענות וניחשו וסמכתי עליהם.

ובסוף מי ניצח ?

דניאל: "אנחנו":.

מה הכלים שגלי נתנה לך?

דניאל: "מה הכלים שגלי נתנה לי? היא עודדה אותי, היא נתנה לי תחושת בטחון, כוח רצון שאוכל לשלוט בתגובות שלי, בעצמי. אני מרגיש יותר מאוזן. אני יותר חזק מבחינה מנטלית".
אין טלפון מהמורה בבית הספר

ההצלחה לא אחרה להגיע.

גלי : "מאמצע שנה שעברה (מס חודשים לאחר שדניאל הצטרף לתוכנית) אמא שלו כבר לא מקבלת שיחות טלפון מבית הספר על התנהגות לא ראויה של בנה. אימו אמרה לי באירוניה "לא יודעת מה לעשות, לא מתקשרים מבית ספר". חשוב לי לציין כי  דניאל בא עם ערכים כל כך יפים, וברגע שנותנים לו , הוא עושה הכל בשביל האחר".

"הוא מגיע לעיתים ממקום שהוא לא רוצה לאכזב, ועל כן הוא התעצבן כשחש שהוא מאכזב. כשהוא מתאפק רואים את היכולות שלו, והוא רואה שההתנהגות הראויה משתלמת לו. הוא בוחר להתקדם הלאה במקום להתפלש ברגעים של עצבנות".

דניאל : "מדי פעם, יוצא לי, שאני לא יכול להשתלט על עצמי ואז אני בוכה. כדי לשחרר את התסכול ".

"במשחקים של הפועל באר שבע אני כועס, בועט ברצפה, ואמי אומרת: מה זה סוף העולם? אני מבין שהיא צודקת".

"אני קורא ספרים. הרבה. קראתי ספר שבו נכתב כי עם התמדה סבלנות ואיפוק תגיע להשלים את המטרה שלך. אל תקשיב לאף אחד, כי בסוף אתה תצא נשכר".

דניאל מה החוזקות שלך היום ? אני שואל

"אני יותר נחוש, סובלני, משתלט על עצמי, תורם לקהילה, עוזר לזולת, מנהיג חיובי, מגיע עם חכמת חיים. כשהייתי סוער זה מאד פגע בי. מדי פעם אני מתאפק .יש מקרים שכאלה שמקללים אותי ומרביצים לי ואז אני מתאפק".

גלי "מה שמיוחד בדניאל שהוא מנהיג, יוזם, הוא השתתף בפרוייקטים רבים בבית הספר ואף הוביל אותם. דניאל הינו תלמיד מצטיין, מיועד לכיתת מופת , כיתת של מצטיינים, בחטיבת הביניים בין הכיתות המובילות במקיף ג בבאר שבע, מי שמגיע לשם הוא מי שהממוצע שלו בלימודים גבוה".אתה יכול לתת דוגמא לפרויקט שהשתתפת בו?

דניאל:

"לפני בחירות ליו"ר מועצת התלמידים בבי"ס שלנו,  ילדי  "פותחים עתיד" עשו  פעילות בכיתות הקטנות כדי להסביר מה זו דמוקרטיה ולהסביר להם איך מתנהלים בחירות דמוקרטיות. אנחנו הסברנו להם, הקראנו חומר על תעודת זהות, דמוקרטיה, מתי אפשר לבחור ולהיבחר. הסברנו שדמוקרטיה זה שלטון העם. היינו שבעה ילדים (מהתוכנית) וכל ילד בוגר היה אחראי על קבוצה של ילדים מהשכבות הנמוכות . זו פעילות חברתית חשובה שדרשה ממני להיות מאופק וחד מאד באמירות שלי".

גלי : "ביצענו קלפי דוגמא להדגים תהליך דמוקרטי לבחירות".

דניאל, ציינת שאתה משתתף ב"עתיד אדום", מה זה ואיך זה עוזר לך?

דניאל : עתיד אדום זו קבוצה של ילדי פותחים עתיד בהפועל ב"ש.. הקבוצה שאני אוהד ותמיד רציתי להיות חלק..  זה כל חיי, אני טוב בזה וזה עוזר לי להבין מי אני ומה אני. כדורגל מביא לי חברים כי בזכות זה שאני טוב ילדים מכירים אותי, אני יכול להיות מודל לחיקוי עבורם, אני יודע הכל על כדורגל ובעיקר זה אחד מענפי הספורט הפופולריים ביותר ועוזר לי להכיר את עצמי. יש בכדורגל השפלות ולא תמיד נצחים וזה מחייב אותי לשמור על איפוק ולהשתלט על עצי אני יודע  שאם אני לא אקח אחריות על ההתנהגות שלי  ואשקיע ואתמיד יוציאו אותי מהענף.

גלי, איך את רואה את ההשתתפות שלך בפרויקט הזה כנאמנה

"מה שמחזיק אותי בתכנית כנאמנה זה ההצלחות שיש לנו בתכנית עם ילדים שכובשים כעסים".

החלטות קשות, הצלחות גדולות

גלי פונה לדניאל: איזו החלטה נאלצנו לעמוד בסוף שנה שעברה?

דניאל: : "ביום חם אחד הגיעו 15 ילדים לווסרמיל (המגרש שבו התאמנו), הרכבנו קבוצות כדורגל והתחלנו לשחק, הקבוצה השנייה הובילה עלינו 2:0 ואחר כך הכניסו עוד גול וזה כבר היה 3:0.. ובסוף המשחק ניצחנו 4:3  את ילדים ג' (הפועל ב"ש ) (אני זוכר שאני הייתי בכיתה ה' והם היום בכיתה ז).

המאמן של הקבוצה היריבה ניגש אלי ושאל אותי אם אני רוצה לעבור לקבוצה שלו, קבוצת הילדים של הפועל באר שבע. הם היו מוכנים לתת לי מלגה ....

גלי: "הגעתי למפגש בית עם הצעה לדניאל ולהוריו.. וחשבנו ? האם זה באמת נכון עבורו עכשיו, מאחר וידענו שזאת הזדמנות חד פעמית וחבל לדניאל לפספס אותה.. האם הוא מספיק מוכן רגשית ורוחנית

להתמודד עם הלחצים? האם הוא כבר בשליטה עצמית אבסלוטית על מנת לא להתפרץ?

יש לציין שלמרות הפיתוי הגדול שעמד בפניו  הוא ידע שאם הוא יחכה עוד שנה, הוא יתחזק  על ויוכל לעלות לקבוצה ממוקד יותר"

דניאל: "אמרו לי אם אני לא אצליח לא אוכל לחזור ל"עתיד אדום", הקבוצה של פותחים עתיד כי "עתיד אדום" זה עד סוף כיתה ו'. אם אתה נכנס להפועל באר שבע, וחוזר ל"פותחים עתיד", לא יהיה לאן לחזור כי אין לנו קבוצה אחרי כיתה ו'".

"ישבתי עם אבא ואמא. אמא אמרה שכדאי לי להשאר ב"עתיד אדום" ואז אבא הבין שאני צריך להתחזק. אני עצבני והמשמעת שלי חייבת עוד תיקון. גלי הגיעה למפגש בית והציגה : חסרונות מול יתרונות. במעבר לקבוצה של הפועל באר שבע. אמרנו שאחרי שאני אתחזק אצא לקבוצה של הפועל באר שבע".

משפחה תומכת

הפעילות של הנאמנה, גלי, מתואמת עם המשפחה ובית הספר. בין היתר, היא מעורבת, למשל, בפעולות חברתיות שמעצימות את הנער.

דניאל :"אני רוצה לספר על טקס בני מצווה. לפני שלושה שבועות, אני והורי, ועוד ילדים מהקבוצה, נסענו לירושלים לטקס בני מצווה".

גלי: "זה פרויקט מבורך שמתבצע מידי שנה דרך אורות ישראל ומתורמים מהפדרציה של קנדה, הילדים נפגשו עם רב, קיבלו תפילין קיבלו טלית וחליפה, ונסענו לירושלים, לכותל המערבי שם קיבלו את הילדים במנגינת שופרות, חילקו תפילין וביצעו תפילות.. לאחר מכן יצאנו לסיור קצר, ולסיום קינחנו באירוע גדול באולם אירועים בירושלים, היה מרגש עד דמעות, לראות את ההורים והילדים בשמחה כזאת ממלא אנרגיות עד אפס מקום.".

דניאל: "רב אחד ביקש ממני את הטלית ושם עלי וביקש ממני להקריא את הברכה. אחרי זה הלכנו לרובע היהודי ושם מצאנו אבני כותל מתקופת הרומאים. חיפשנו מקוואות. ובתום הסיור נסענו לאולם אירועים וארגנו לנו בר מצווה".

גלי : "יש לדניאל משפחה שתומכת. הם היו איתי לכל אורך התהליך. וברגע שקיבלו את העצות ועבדנו ביחד, הצלחנו להשיג את המטרות מול התכנית האישית שתכננו.
"התוכנית השנתית ניבנת עם כל הגורמים המקיפים את הילד והמשפחה ובשיתוף הילד והמשפחה.

לאחר שהתוכנית האישית כתובה אני מקיימת מפגש הנקרא "צוותא", במפגש זה משתתפים השותפים שעוטפים את המשפחה לרבות הצוות החינוכי.
במפגש זה אני מציגה את התוכנית  האישית על מנת ליצור שיתוף פעולה מכל הגורמים לעבוד לפיה ולקדם את הילד ומשפחתו"

מה האתגר הכי גדול שלך בתור נאמנה?

"האתגר הכי גדול שלי זה לרכוש את האמון של הילד ושל המשפחה. האתגר הכי גדול זה לגרום שיהיה להם טוב ויצליחו ונאמן יכול להצליח אם מאמינים בו:
לסיום אני רוצה לציין שעבודת הנאמן היא עבודה מאוד אינטנסיבית ורגשית ומצריכה המון יצירתיות, מחשבה וזמן, אך הסיפוק לראות ולהיות שותף להצלחות הוא אדיר והוא מחזק לאורך כל הדרך אני חושבת שזאת זכות ענקית להיות חלק מ"פותחים עתיד"!"

מנהלת תכנית פותחים עתיד בבאר שבע, ענת אבוחצירה:

"באר שבע הוא ישוב גדול והאתגר גדול. יש הרבה שותפים בעבודה וזוהי נקודת חוזקה. אבל יש לזכור שאנו עובדים בעיר עם הרבה עולים, עם הרבה משפחות חד הוריות, וזה משתקף במשפחות שאנו מטפלים בהן".

"יש משפחות שמשתתפות ב"פותחים עתיד" והם קבוצה גדולה. יש הורים שלא עובדים וזה אחוז שמשתקף באוכלוסיית היעד של התכנית, וזה מצריך מהנאמנים לחשוב בצורה רחבה, כי המאפיינים של המשתתפים, מצריכים חשיבה רחבה ויצירה של קשרים בקהילה, שיתנו מענה לצרכים המיוחדים של המשפחות".

"זו תכנית שעובדת עם משפחות, ויש משפחות עולים וכמובן ניכרים פערי שפה וקושי שצריך למצוא לו מענה".

"יש משפחות מעורבות בהם האימא יהודייה והאבא ערבי. ויש כמובן פערי מנטליות".

"אבל עובדים קשה מאגד במטרה להצליח להוביל את הילדים והמשפחות להצלחה חברתית ולהגשמה עצמית".

 

28 ספט' 2017 / 8 Tishrei 5778 0
  •   הדפסה