• טרה פלדמן

    טרה פלדמן

    נתן רועי, הסוכנות היהודית ©
Israel In Your Community

טרה רוצה להיות לוחמת

פגשנו את טרה פלדמן בת ה 18 במכינת קול עמי בקרית ענבים כשהיא מתכוננת לצעדיה הבאים : גיוס ליחידה קרבית. מאחורי הצעירה העולה החדשה היסטוריה של הגנה על מדינת ישראל בפנימיה התיכונית שבה למדה."ראיתי חשיבות גדולה, בגלל החוויה שעברתי בארה"ב, לבוא ולהגן על מדינת ישראל" היא אומרת. כתב וצילם נתן רועי

טרה פלדמן (18) רואה בעצמה מנהיגה, אוהדת ישראל מושבעת, סוג של בת משפחת המכבים, אם מדברים על חנוכה. רק שהיא מניו יורק.

פגשנו אותה במכינת קול עמי בקרית ענבים שבה היא חניכה לפני גיוסה לצבא.

"עליתי לישראל מטעמים מאד ברורים ואני מתכוונת להתגייס לצה"ל לתפקיד קרבי, אני רוצה להגיע ל"עוקץ". לכל אלה יש סיבות מאד ברורות"

"למדתי בבית ספר יהודי עד גיל 12. בסיום בית הספר היסודי התקבלתי לבית ספר תיכון שהוא פנימייה. רציתי להיות מאד עצמאית ולחיות את חיי וכאן נחשפתי לעניינים שקשורים לישראל".

"לפני כן, אני רוצה לומר שהאח שלי הגדול עלה, התגייס, וחזר לאחר שלוש שנים מאומצות ביחידה קרבית מאד. תמיד ראיתי בו מודל לחיקוי ורציתי לשרת. לא רציתי מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ורציתי לעלות ולשרת גם כי בבית הספר שלי, הפנימיה שבה חייתי ולמדתי, נחשפתי לאנטישמיות. לא היססתי והפכתי לשגרירה של ישראל בפנימייה במשך ארבע שנים!. היה לי מאד קשה כי חייתי עם אנשים שהטילו ספק בקיומה של מדינת ישראל. והיו כאלה שאמרו דברים קשים על יהדות".

"הגישות הללו, שאליהן נחשפתי בבית הספר חיזקו אותי לייצג את ישראל. בדיעבד, אני לא מתחרטת על כך שהגעתי לבית הספר הזה. הבנתי בפנימייה למה ישראל? מדוע יש חשיבות בקיומה? מדוע היא חייבת לפרוח בקצה המזרח התיכון, והבנתי שאני חייבת להגן על ישראל וזו חובה שלי למרות שאני לא גרה כאן. אני חשבתי שיש להגן על ישראל. כן, זו חוויה קשה, והיו ימים שבכיתי אבל לא הייתי מוכנה לעזוב. לא חשבתי שאני יכולה לחזור לבועה שלי, לבית הורי, ולהרים ידיים". 

"רוב האנשים שהיו שם היו פסיביים והיה קל לשכנעם בדעות אנטי ישראליות. זה היה בית ספר ליברלי והיו כאלה שתמכו בי והיו עבורי משפחה שנייה אבל היו כאלה שראו בי ובישראל טורח ויותר מכך".

"אני אדם פעיל והפכתי לפעילה חברתית בבית הספר. אני פמיניסטית כי אני נגד גזענות בארה"ב, אני מאד תומכת בסוגיה של איכות סביבה ואינני יודעת להרים ידיים מול מאבק. כל אחי כאלה. אנו משפחה אוהדת ישראל מושבעת"

לוחמת, לא פחות

"אני אהיה חיילת בודדה ואני רוצה לשרת ביחידת עוקץ. אני יודעת שזה קשה אבל אני לא עומדת לוותר".

"יש לי 2 אחים ואחות. האח הגדול היה בקולג' ואז שירת ביחידת דובדבן בצבא.  כשהייתי בת 16 החלטתי לשרת ביחידה קרבית בישראל. והאנטי ישראליות והאנטישמיות שנחשפתי אליהן רק חיזקו אותי".

"אני ואחי עשינו מסלול הכרות עם מחנות הריכוז בגרמניה פולין וסמוך לעיר פראג וזה חיזק אצלי את תחושת ההשתייכות לנאבקים על המשך קיומו של העם היהודי. אחי גדול ממנו ב- 12 שנים וממנו למדתי וממנו נטלתי דוגמא" .

"כשאחי שרת הוא היה מגיע לחודש חופש. ואז הוא היה איתנו שבועיים – כל אחד מאחיו – כולל אני- קיבל יום אחד עימו והוא אסף אותי מבית ספר ובילה איתנו ולמדתי ממנו הרבה מאד".

"בתום השירות הוא חזר לארה"ב והוא עובד במשרד הבריאות. הוא מסייע לבתי חולים בציוד רפואי. והוא המודל הגדול ביותר שלי לחיקוי. אנחנו מאד חזקים-כמשפחה- ואנחנו רבים מתווכחים כי שנינו דעתנים מאד אבל הוא תמיד דוחף אותי להיות טובה יותר. ועכשיו, כשאני במכינת "קול עמי", אף יותר".

"החברים של אחי, מהיחידה הקרבית שלו, ממש מאמצים אותי. והם הראשונים שמסייעים לי. הם שומרים עלי".

במכינת קול עמי

"לא קל לי במכינת קול עמי כי אני כאן לבד. אבל המכינה מסייעת ועוזרים לי. זה קשה להם להבין למה אני כאן אבל הם משתכנעים".

"המנהל של המכינה, גבי, מאד מסייע לכולם ואף לי, רוב הזמן".

"הוא ארח אותי ואת החברה שלי שלומדת במכינה אחרת".

"היו כאן, במכינה, חניכים אוסטרלים שלימדו אותי וסייעו לי. הם היו מאד חכמים אבל גם הישראלים נפלאים".

"אני מאד אוהבת את הצד הבינלאומי במכינת קול עמי. וכאן אני לומדת על העם היהודי על ידי הכרות עם אנשים בעולם. כך אני יכולה להתחבר אל דברים שקורים בעולם ואני יכול להתחבר יותר. את הפן הזה לא תמצא במכינה אחרת".

"  מסייעים לי".מאד

"הגעתי בחודש אוגוסט ואני ממשיכה עד נובמבר 2018. הישראלים מסייעים לי עם העברית והם יודעים שאני רוצה להכיר את התרבות הישראלית ואת השינויים בתרבות כי לא היו לי בעברי חברים ישראלים".

"היום, חברי הטובים ביותר הם ישראלים והבנים והבנות כמו אחים לי".

"אין זה קל מה שקורה כאן- בלי לראות את הורי – ולא אהיה בבית עד אוגוסט הבא – אבל זה המקום המושלם עבורי להיות בי".

"הורי מגיעים השבוע ביום רביעי ואני אקבל אותם בשדה התעופה כהפתעה. רק הורי מגיעים והם יהיו איתי במלון בתל אביב ואני מאד מתרגשת".

"כן, אני תמיד מוזמנת לבתים ולחגים אצל ישראלים. היינו בראש השנה וביום כיפור ביחד עם ישראלים. הבנות מאד מסייעות והן מדהימות וכן הבנים. זה מקום נפלא להגשים את החלומות שלי והמשימות שהצבתי לעצמי"
 

11 דצמ' 2017 / 23 Kislev 5778 0
  •   הדפסה