• יבגניה מימין והמורה לודמילה

    יבגניה מימין והמורה לודמילה

    נתן רועי, הסוכנות היהודית ©
Israel In Your Community

חולצה מדונייצק ומשתתפת היום ברשת בתי הספר התאומים

יבגניה דריזון בת ה 12 לא שערה לפני ארבע שנים, בעת שחולצה על ידי הסוכנות היהודית עם המשפחה מהעיר דונייצק במזרח אוקראינה הבוערת, שהיא תגיע לבית הספר ויצמן בעכו ותהיה שותפה פעילה בבית הספר התאום באינדיאנפוליס, אריזונה. כתב וצילם נתן רועי

יבגנייה דריז'ון ( 12 ) , תלמידת בית הספר ויצמן בעכו, לא שערה, בעת שחולצה לפני ארבע שנים עם משפחתה, בחסות הסוכנות היהודית לא"י, מאזורי הקרבות בדונייצק שבמזרח אוקראינה, שהיא תגיע לבית הספר   וויצמן  בעכו, תבלוט בפעילותה החברתית ובקשריה עם בית הספר התאום, ברשת בתי הספר התאומים מיסודה של הסוכנות היהודית, באינדיאנפוליס שבארה"ב.

באנו לראות מפגש של בתי הספר באמצעות מסך המחשב. בישראל הייתה השעה 1600 ובאינדיאנפוליס שעת בוקר. הילדים הכינו הופעות, פירות של ט"ו בשבט, והתרגשו מאד. גם יבגניה התרגשה מאד.

"זו פעם שניה שאני נפגשת עם חברים מהצד השני, בארה"ב. במפגש הראשון התביישתי.  כבר לא. למדתי מילים חדשות. למדתי שהם רוצים ללמוד עברית, הם מגלים עניין, וזה מאד מפתיע" היא אומרת בעברית צחה.

המורה לאנגלית לודמילה רואינסקי: "יבגנייה היא כוכבת אצלנו בבית הספר והיא כבר הצטלמה בסרטון שעוסק בבית הספר שלנו והסבירה על מקומות בבית הספר".

יבגנייה:"כן, אני רוצה שהילדים בבית הספר התאום באינדיאנפוליס ידעו שבית הספר שלנו יפה, יש בו מורים טובים שמתעניינים ומבינים את הילד או את הילדה".

"אם יש לי קשרים עם הילדים בצד השני של הגלובוס, באינדיאנפוליס? ווירטואלית כן".

לודמילה : "הפעילות המשותפת כללה את ההצגה שיבגניה הציגה את בית הספר והם הציגו את בית הספר שלהם".

"מה הייתי רוצה להשיג בפעילות בתי הספר התאומים? רק להכיר חברים חדשים? לא רק. אני מתעניינת בכל מיני תחומי עניין, אני אוהבת לטוס למקומות, אבל עד כה הייתי פה ובאוקראינה. ואני מאד מקווה להגיע למקומות חדשים".

סיפורה של יבגנייה הוא סיפור אחד מתוך סיפורים רבים שנחשפים על ידי הילדים משני צידי הגלובוס במהלך הפעילות החינוכית של בתי הספר התאומים.

."יבגנייה : "ברחנו מדונייצק, ממרכז העיר דונייצק. סבא שלי התגורר ברחוב המרכזי של דונייצק. אבא שלי יהודי וכל בני המשפחה יהודים.יש לי הרבה קרובי משפחה . כל החלק מהצד של אבא שלי פה, בישראל, וחלק של אמא שלי שם, בדונייצק".

"אבא שלי עלה לפני 14 שנים, גר שנה בקיבוץ וחזר חזרה, ופגש את אמי המקסימה והם התחתנו. ואז אני ואחי נולדנו ואז, בתוך המלחמה שם, עלינו לישראל". 

"את הסיפור שלי סיפרתי לחברים באינדיאנפוליס כולל סיפור הבריחה שלנו שאני זוכרת אותו היטב כי הייתי בת שמונה" היא מספרת.

 

25 פבר' 2018 / 10 Adar II 5778 0
  •   הדפסה