• "השליחות של הסוכנות היהודית נתנה לי את החופש לצאת מהארון"

    סלב לייבין, סלב לייבין ©
Blog

"השליחות נתנה לי את החופש לצאת מהארון"

אחרי שמצא את נקודת האיזון בין הזהות המינית לזהות היהודית שלו, שליח הסוכנות היהודית סלב לייבין מלמד את העולם מה זה יהדות-להטב"ית בסיור ייחודי ברחובות תל אביב

רגע לפני שהאירוויזיון מגיע לארץ והופך אותנו רשמית למרכז להט"בי עולמי, יש מי שמקפיד להציג בקביעות את הצד הזה של תל-אביב ושל ישראל ליהודים שמגיעים לביקור בארץ. תכירו את סלב אדם לייבין, בן 32 יליד בלארוס, שהמסע שלו בשליחות הסוכנות היהודית הביא למהפך אישי בחייו, במהלכו החליט לצאת מהארון. מסע זה הוביל אותו בהמשך לייסד את ה"ריינבואו טור" – סיור גאה בין מוקדי הקהילה ההיסטוריים בעיר הלבנה בו השתתפו עד היום אלפי יהודים שביקרו בישראל.

"לאנשים לא נוח לדבר על להט"ביות בישראל", הוא נזכר. "זה נראה לרבים לא קשור, כאילו אתה חייב לבחור - 'יהודי' או 'להט"ב'. באחד הסיורים שהעברתי אחד המשתתפים הישראלים אפילו תקף אותי בשאלה 'אני לא מבין, אתה נולדת ככה או שאיכשהו קיבלת את זה?' אנשים סביבי היו מאוד נבוכים מהשאלה אבל פשוט חייכתי אליו, הודיתי לו על השאלה ונתתי לו את שתי הגישות בתוספת דעתי והסיפור האישי שלי. אני לא בטוח ששכנעתי אותו שהתשובה היא 'מולד' אבל בסוף הסיור הוא הודה לי שלא כפיתי עליו את העמדה שלי ונתתי לו להרגיש בנוח. זה היה בעיניי המשך ישיר לסיפור השליחות שלי."

קוראים לזה "יהדות להט"בית"

הוא עלה לישראל מבלארוס כשהיה בן 4 עם משפחתו, שהשתקעה בנתניה. אחרי הצבא והטיול הארוך בניו-זילנד, עבר להתגורר בירושלים והחל ללמוד תקשורת ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. במקביל עבד כמדריך תיירים בכנסת. "השנתיים בהן ליוויתי דיפלומטים בכנסת חיברו אותי מאוד לישראל וחידדו בי את התחושה שאני רוצה לעשות משהו למען המדינה", הוא אומר.

לייבין בחר לצאת לשליחות של הסוכנות היהודית. "רציתי להמשיך את העבודה המשמעותית שלי בכנסת ולהמשיך לחבר אחרים לסיפור הישראלי. למזלי בדיוק התפנה תפקיד של שליח הסוכנות היהודית לקמפוס באוניברסיטת פרינסטון – הקמפוס הכי יוקרתי בארה"ב. לא יכולתי לסרב".

כשהגיע לפרינסטון, גילה לייבין קמפוס עם כ-8,000 סטודנטים מתוכם כמה מאות יהודים פעילים. "לפני שיצאתי לשליחות עברתי סמינר הכשרה של הסוכנות, שהיה מאוד מקיף ומעניין ונתן לי את הכלים לצאת לדרך בביטחון. הכרתי עוד שליחים כמוני, העלינו שאלות וגם עשינו מסע פנימי – כל אחד עם עצמו, כי בסופו של דבר טסתי לשם מטעם הסוכנות היהודית, אבל דיברתי בקול שלי. ההגעה שלי פתחה שיח משמעותי על ישראל באמצעות אירועים (כמו הרצאות של פוליטיקאים ישראלים או חגיגות יום העצמאות ברחבה המרכזית של הקמפוס) או קורס שפתחתי שעסק בהיסטוריה ותרבות ישראלית. במהלך השליחות חוויתי גם את קמפיין ה-BDS הראשון בקמפוס שהיה מאתגר ואמוציונלי ובסופו נדחתה ההצעה להחרים את ישראל על חודם של מאות קולות בודדים."

"השליחות של הסוכנות היהודית נתנה לי את החופש לצאת מהארון"

מה ענית לביקורת על ישראל?

"אני לא מאמין בלברוח מביקורת - להיפך! הצגתי את המורכבות של הדברים גם לגבי המלחמה בעזה וגם לגבי גיוס החרדים, למשל. אפשר להעביר גם ביקורת על ישראל כל עוד לא ממסגרים את המציאות בשחור ולבן".

איך הקהילה היהודית קיבלה אותך?

"קודם כל סיקרן אותם להכיר אותי ולשמוע על המדינה. רובם שומעים הרבה על ישראל אבל הם לא פגשו ישראלי בחייהם. הייתי אוזן קשבת עבור כל מי שהיה טרוד בשאלות של זהות מצד שני היו כאלה שניצלו את ההזדמנות להפנות אליי גם את הכעס והביקורת שלהם כלפי ישראל. עבדתי קשה כדי לחבר בין היהדות ללהט"ביות וזה לא היה פשוט. פגשתי שם בחור חרדי שיצא מהארון. הוא התחיל לדבר על הזהות שלו ונדחה על ידי הקהילה. ניהלתי איתו הרבה מאוד שיחות וניסינו לבנות גשר בין שמירת המצוות לזהות המינית.

"גם במהלך השליחות וגם היום אני מרגיש חיבוק גדול מאוד מהסוכנות היהודית. כשבחרתי לעסוק ביהדות להט"בית בשליחות ולהוביל תהליכים בנושא זכיתי לתמיכה גדולה – וזה בכלל לא מובן מאליו".

אחד הרגעים המאתגרים בשליחות של לייבין לאוניברסיטת פרינסטון התרחש באחת השבתות. הוא קיבץ סביבו 10 סטודנטים להט"בים יהודים לארוחת שבת קצת שונה. "הבאנו אורחת שדיברה על זכויות הקהילה בחברה היהודית, הבאתי סידור להט"בי (שהיה מותאם מגדרית לכולם), הכנתי סטיקרים ופוסטרים וחיכיתי שכל הקהילה תגיע. אבל הרבה אנשים החרימו את האירוע שלנו. למרות זאת - האירוע משך קהל חדש שהגיע לחגוג איתנו את החיבור של שתי הזהויות הללו".

"אני כבר שליח באופי שלי"

אחרי השליחות לייבין הצטרף לארגון הנוער הגאה ("איגי") וחיפש מיזמים שיאפשרו לו להמשיך בישראל את "רוח השליחות". "התחלתי לעבוד במשרת ג'וניור בחברת היי-טק אבל זה לא הספיק לי, הרגשתי שאני רוצה להמשיך ולתרום לחברה הישראלית, לדבר על זהות וערכים"

וכך נולד ה"ריינבואו טור" קצת לפני מצעד הגאווה של 2016. "בהתחלה ייעדתי את הסיורים לקהילה הגאה כאן בישראל, ברצון לחבר אותנו להיסטוריה הקהילתית שלנו. ביצעתי תחקיר היסטורי מקיף ובניתי סיור שעובר בין נקודות משמעותיות בחיי הקהילה הלהט"בית בתל-אביב. אחת הקבוצות הראשונות שבאה לסיור הייתה של שליחי הסוכנות היהודית ואני זוכר המון התלהבות. אחרי שהם יצאו לשליחות שלהם בחו"ל הם יצרו איתי קשר ורצו לשלב את הסיור שלנו בלו"ז של הקבוצות שלהם שביקרו בארץ. כאן הבנתי שחשוב מאוד להציג את הקהילה הזאת שחיה בחברה הישראלית גם לאורחים מחו"ל".

היום ה"ריינבואו טור" הוא כבר אימפריית סיורים תל-אביבית עם שישה מדריכים. עד היום עשו את הסיור מאות קבוצות מהארץ ומהעולם ולייבין צופה שיא ביקורים ב-2019 עם השקת סיורים חדשים לכבוד האירוויזיון. "אני רואה קו ישיר בין השליחות שעשיתי לבין הסיורים שאני מעביר בתל-אביב", הוא אומר. "בפרינסטון כל הנקודות התחברו לי ומשמח אותי מאוד שהסוכנות היהודית ממשיכה איתי גם כאן, בסיורים האלה. מרגש אותי לראות שהפרויקט הקטן שלי הפך להיות משהו כל-כך גדול ומשמעותי".

במהלך הסיורים לייבין אוהב להפעיל את המשתתפים: "יש לנו משחק מגניב שבו אנחנו נותנים למשתתפים דפים עם שאלות על סלנג להט"בי והם צריכים להסתובב בשוק ולהביא מהסוחרים תשובות. בתקופת האירוויזיון היו באסטיונרים שרקדו ושרו איתנו את TOY ממש בלב השוק".

מתי תצא לשליחות נוספת?

"אני לא צריך לצאת לעוד שליחות, אני כבר שליח באופי שלי. בכל פעם כשאני טס לחו"ל אני נכנס לכובע של השליח. אני נשוי היום לבן זוג גרמני, ובדיוק ביקרנו את המשפחה שלו בגרמניה. היינו בארוחת שבת ושאלתי אותם האם הם גאים להיות גרמנים וניהלנו שיחה על זהויות. אז הבנתי שזה כבר עמוק בתוכי, שהשליחות הזאת השפיעה עליי לכל החיים".

11 פבר' 2019 / 6 Adar 5779 0
  •   הדפסה