עולים יוצאים מאתיופיה

"מבצע משה" 1984 ו"מבצע שלמה" 1991

ראשית שנות ה - 80

בתחילת שנות ה - 80, החלו רבים מיהודי אתיופיה עוזבים את כפריהם כשהם עושים דרכם לדרום סודן, משם קיוו להגיע לישראל. תחילה הוטסו מסודן לקניה ומשם לארץ. בשלב השני הועברו היהודים מסודן בסירות לספינות של חיל הים הישראלי, שהמתינו בים סוף ומשם לישראל. עד לסוף 1981 הגיעו לישראל 1400 איש. עד 1983 הוכפל המספר ובמחצית 1984 כבר ישבו בישראל כ - 7000 איש בני העדה האתיופית.
  
במחצית 1984 הוחל במבצע חילוץ המוני, שנודע בשם "מבצע משה". במשך מספר חודשים הוטסו 8000 איש מחרטום לאירופה וממנה לישראל. בינואר 1985 הידיעה על מבצע החילוץ דלפה לעיתונות הבינלאומית. נשיא סודן, נומיירי, שחשש מתגובתן העוינת של מדינות ערב, אסר על המשך המבצע. לאחר מגעים, בתיווך ארה"ב, התיר נומיירי לשישה מטוסי "הרקולס" אמריקניים לחלץ את היהודים האתיופיים האחרונים שהיו בסודן ואף הם הגיעו לישראל. בסך הכל הגיעו בשנות ה - 80 כ - 16 אלף עולים מאתיופיה.

על סף שנות ה - 90

בדצמבר  ,198915 שנה לאחר ניתוק היחסים בין אתיופיה לישראל, נפתחה שגרירות ישראל באדיס אבבה. עם חידוש היחסים, נוצר קשר בין יוצאי אתיופיה בישראל לבין המשפחות שנשארו שם. המשפחות תודרכו לעבור לאדיס אבבה ולפנות לשגרירות בבקשה לעלות ארצה. עד סוף 1990 הגיעו לאדיס אבבה  - 1,600,017,000 יהודים.
  
במאי 1991, לאחר ששליט אתיופיה, מנגיסטו, נמלט, הממשל החדש הסכים, תמורת כופר של 40 מיליון דולר, שישראל תפעיל רכבת אוירית. וכך ב - 24 במאי 1991, בחג השבועות, הועלו 14000 איש. המבצע, שנודע בשם "מבצע שלמה", ארך פחות מ - 48 שעות ובמהלכו נולדו 7 תינוקות. לאחר "מבצע שלמה" עלו לישראל כ - 6000 איש ובכך הסתיים סיפורה של הקהילה היהודית מאתיופיה, עדה, שראשיתה לפי אמונת בניה, לפני למעלה מ -  3000 שנה.

העדה בישראל

למעלה מ - 35,000 יהודים מאתיופיה עלו לישראל.
  
קליטתם של יהודי אתיופיה, השונים כל כך בהופעתם ובאורח חייהם, הציבה בפני הממשלה והחברה בישראל אתגר ציוני ראשוני במעלה. כדי לסייע בקליטתם ובשילובם בחברה הישראלית, הופעלו עבור אוכלוסיית עולים זו תכניות קליטה מיוחדות.

בגל העלייה הראשון (1981-1985), הגיעו העולים בפרק זמן שנמשך מספר שנים ובתקופה בה שיעור העלייה היה בשפל. בתחילת 1986 נמצאו כבר מחצית מן העולים בדיור הקבע שלהם, לאחר שלב האולפן וקורסי הכשרה מקצועיים ראשוניים. העולים התגוררו בכ - 40 מקומות יישוב בארץ, חלק ניכר מהם באזור המרכז ובסביבות הערים הגדולות.
 
בגל העלייה השני(1991) הגיעו רוב העולים בפרק זמן של פחות מ - 48 שנות ובתקופת שיא העלייה של יהודי ברית המועצות לשעבר (ראה עליית יהודי ברית המועצות לשעבר). ב - 1992, עקב המחסור בדירות, הועברו עולי "מבצע שלמה" למגורים באתרי קרוונים ברחבי הארץ. כדי שיוכלו לעבור לדיור קבע, הופעלה עבורם, במאי 1993, תכנית מיוחדת במסגרתה לרוכשים דירה ניתן מענק בגובה 85% מערך הדירה והשאר בתשלומים חודשיים המוכים. בסוף שנת  1995 85% מהמשפחות שגרו בקרוונים התגוררו בדירות קבע ב - 65 מקומות יישוב בארץ.
 
 בבתי הספר הופעלו תכניות העשרה מיוחדות עבור תלמידים יוצאי אתיופיה, ובמוסדות להשכלה גבוהה נפתחו קורסי הכנה. גם צה"ל נרתם למשימת קליטת העלייה ויזם שורה של תכניות חינוך מיוחדות. 1,500 צעירים בני יוצאי אתיופיה משרתים בצה"ל - 23 קצינים ועלייה מתמדת במספר המתנדבים ליחידות הקרביות.
 
בתהליך קליטתם של יהודי אתיופיה עלו מספר בעיות: 

  • המעבר ממסגרת החיים המסורתית בכפרי אתיופיה לחברה המודרנית והמתועשת בישראל היה מסובך ובמקרים לא מעטים כאוב ביותר.
  •  
  • לצעירים היה קל יותר להתערות בחברה המודרנית וכך נוצר פער גדל והולך בין הצעירים להוריהם.
  •  
  •  תהליך המעבר הביא גם למשבר מנהיגות. זקני העדה, אשר היו מנהיגיה בכפרי אתיופיה, התקשו למלא תפקיד זה בישראל.
  •  
  • למרות הקשיים הרבים יש לקוות שהבעיות תיפתרנה ועולי אתיופיה כעולי שאר הגלויות,  שרבים מהם התנסו בבעיות קליטה דומות, יתרמו תרומה ייחודית לחברה הישראלית.

פרטים נוספים על עלייה מאתיופיה

 

 

 

 

שיתוף:              PRINT   
09 אוק' 2007 / 27 Tishrei 5768 0