כתב נתן רועי

גלגולם של ניגוני חסידים הינו מסוג הפלאים שקשה לעיתים לפענחם.

לפני כמה שנים הזמין אותי מורי ורבי, הרב שמעון גלבשטיין (בעל המחבר של הספר החשוב על איוב "נאמנים פצעי אוהב" ועוד ספרים ) , שעימו למדתי, לשמחתי, את "דעת תבונות" לרמח"ל, לטקס הדלקת נרות בחסידות סלאנים (חסידות סלונים , שנוסדה במאה התשע עשרה במערב רוסיה הלבנה של היום, מפולגת בין פלג סלאנים (שעימו נמנה  ר' שמעון ) לפלג סלונים.

הדלקת נר החנוכה התקיימה באולם מרכזי של החסידות בבני ברק. המתנו שעה קלה לבואו של הראבע, בעוד החסידים עומדים , ממתינים בסבלנות, ומזמרים חרש את ניגוני החג לפי נוסח גירסא דינקותא. הייתה זו הזדמנות מצידי להכיר כמה ניגונים של הכרתי.

למשל, הפיוט המרכזי לחנוכה שמקובל לשיר אותן בקהילות ישראל בעיקר אלה האשכנזיות, הינו הפיוט "מעוז צור".

הפיוט מושר, כמעט יחידי, לאחר הדלקת נר החנוכה בכל שמונה ימי החג.

אתר "פיוט" מציין כי הפיוט לא נכתב דווקא לחנוכה (על פי כמה גורמים) אבל האירוע שמזדקר מן הניגון הוא דווקא חנוכה.

מדהים לגלות שהפיוט, שמושר בשמחה על פי מוסיקת לכת גרמנית מימי הביניים, הינו פיוט שנכתב בעקבות פרעות הצלבנים של המאה השלוש עשרה. אנו שרים את הבית הראשון ואיננו הולכים ממנו ואילך. והנה הנוסח המלא שמצביע על מצוקה נוראית ובקשה של ישוע ונקמה באוייבים. המשורר הבלתי ידוע מבקש מהאל לנקום בהם. היום השיר מושר על ידי כל העדות אבל במקור הוא היה שיר של יהודי אשכנז מהמאה השלוש עשרה זבת הדם.

מָעוֹז צוּר יְשׁוּעָתִי

 

לְךָ נָאֶה לְשַׁבֵּחַ

תִּכּוֹן בֵּית תְּפִלָּתִי

 

וְשָׁם תּוֹדָה נְזַבֵּחַ

לְעֵת תָּכִין מַטְבֵּחַ

 

מִצָּר הַמְנַבֵּחַ

אָז אֶגְמֹר בְּשִׁיר מִזְמוֹר

 

חֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ

     

רָעוֹת שָׂבְעָה נַפְשִׁי

 

בְּיָגוֹן כֹּחִי כָּלָה

חַיַּי מֵרְרוּ בְקֹשִׁי

 

בְּשִׁעְבּוּד מַלְכוּת עֶגְלָה

וּבְיָדוֹ הַגְּדוֹלָה

 

הוֹצִיא אֶת הַסְּגֻלָּה

חֵיל פַּרְעֹה וְכָל זַרְעוֹ

 

יָרְדוּ כְּאֶבֶן בִּמְצוּלָה

     

דְּבִיר קָדְשׁוֹ הֱבִיאַנִי

 

וְגַם שָׁם לֹא שָׁקַטְתִּי

וּבָא נוֹגֵשׂ וְהִגְלַנִי

 

כִּי זָרִים עָבַדְתִּי

וְיֵין רַעַל מָסַכְתִּי

 

כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי

קֵץ בָּבֶל זְרֻבָּבֶל

 

לְקֵץ שִׁבְעִים נוֹשַׁעְתִּי

     

כְּרוֹת קוֹמַת בְּרוֹשׁ בִּקֵּשׁ

 

אֲגָגִי בֶּן הַמְּדָתָא

וְנִהְיָתָה לוֹ לְפַח וּלְמוֹקֵשׁ

 

וְגַאֲוָתוֹ נִשְׁבָּתָה

רֹאשׁ יְמִינִי נִשֵּׂאתָ

 

וְאוֹיֵב שְׁמוֹ מָחִיתָ

רֹב בָּנָיו וְקִנְיָנָיו

 

עַל הָעֵץ תָּלִיתָ

     

יְוָנִים נִקְבְּצוּ עָלַי

 

אֲזַי בִּימֵי חַשְׁמַנִּים

וּפָרְצוּ חוֹמוֹת מִגְדָּלַי

 

וְטִמְּאוּ כָּל הַשְּׁמָנִים

וּמִנּוֹתַר קַנְקַנִּים

 

נַעֲשָׂה נֵס לַשּׁוֹשַׁנִּים

בְּנֵי בִינָה יְמֵי שְׁמוֹנָה

 

קָבְעוּ שִׁיר וּרְנָנִים

     

חֲשׂוֹף זְרוֹעַ קָדְשֶׁךָ

 

וְקָרֵב קֵץ הַיְשׁוּעָה

נְקֹם נִקְמַת עֲבָדֶיךָ

 

מֵאֻמָּה הָרְשָׁעָה

כִּי אָרְכָה הַשָּׁעָה

 

וְאֵין קֵץ לִימֵי הָרָעָה

דְּחֵה אַדְמוֹן בְּצֵל צַלְמוֹן

 

הָקֵם לָנוּ רוֹעִים שִׁבְעָה

 

 

חסידי סלונים , שעברו אף הם פרעות במזרח אירופה, חיברו לו ניגון משלהם.

הנה קישורית ללימוד השיר : מעוז צור ישועתי בנוסח חסידות סלונים

חסידי סלונים שרים גם שירים ממזמורי התהילים שמופיעים אצל החסידים, כל החסידויות. אצל הרבי ה"בני יששכר" יש הוראות איזה מזמורי תהילים לקרוא או לשיר לאחר הדלקת נרות וכך גם בסידור התפילה של חסידי סלאנים (שהוציא לאור אחיו של ר' שמעון גלבשטיין, הרב אברהם גלבשטיין) וכן בסידור סלונים שיצא בחסידות השנייה.

ראו לדוגמא את מזמור שיר חנוכת הבית לדוד שמושר בחסידות סלונים.

מזמור שיר חנוכת הבית לדוד http://www.piyut.org.il/images/mafrid.gifתהלים
חסידות סלונים

 

מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד

אֲרוֹמִמְךָ ה' כִּי דִלִּיתָנִי וְלֹא שִׂמַּחְתָּ אֹיְבַי לִי

ה' אֱלֹהָי שִׁוַּעְתִּי אֵלֶיךָ וַתִּרְפָּאֵנִי

ה' הֶעֱלִיתָ מִן שְׁאוֹל נַפְשִׁי חִיִּיתַנִי מִיָּרְדִי בוֹר

זַמְּרוּ לַה' חֲסִידָיו וְהוֹדוּ לְזֵכֶר קָדְשׁוֹ

כִּי רֶגַע בְּאַפּוֹ חַיִּים בִּרְצוֹנוֹ בָּעֶרֶב יָלִין בֶּכִי וְלַבֹּקֶר רִנָּה

וַאֲנִי אָמַרְתִּי בְשַׁלְוִי בַּל אֶמּוֹט לְעוֹלָם

ה' בִּרְצוֹנְךָ הֶעֱמַדְתָּה לְהַרְרִי עֹז הִסְתַּרְתָּ פָנֶיךָ הָיִיתִי נִבְהָל

אֵלֶיךָ ה' אֶקְרָא וְאֶל אֲדֹנָי אֶתְחַנָּן

מַה בֶּצַע בְּדָמִי בְּרִדְתִּי אֶל שָׁחַת הֲיוֹדְךָ עָפָר הֲיַגִּיד אֲמִתֶּךָ

שְׁמַע ה' וְחָנֵּנִי ה' הֶיֵה עֹזֵר לִי

הָפַכְתָּ מִסְפְּדִי לְמָחוֹל לִי פִּתַּחְתָּ שַׂקִּי וַתְּאַזְּרֵנִי שִׂמְחָה

לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם ה' אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ

 

רצוי להוסיף אולי כי חסידות סלונים הינה החסידות הוותיקה ביותר בארץ ישראל ומקום מושבה הראשון וההיסטורי בטבריה, שם קבורים רבי מנחם מנדל מוויטבסק ורבי אברהם מקליסק, תלמידי הבעש"ט שעלו לארץ ישראל. אגב, רבי שניאור זלמן מלאדי-מייסד חסידות חב"ד שב לרוסיה הלבנה על מנת להנהיג את החסידות של הבעל שם טוב.

 

 

שיתוף:              PRINT   
02 דצמ' 2015 / 20 Kislev 5776 0