השותפות לימדה אותי לקבל את היהודי בתפוצות לא כשופט. העובדה שאני יכול לארח בביתי יהודים שמעולם לא היו מתיישבים מסביב לשולחן שלנו פתח בפני הכרות עם העולם הגדול

כתבה יערית אשכנזי- יחידת השותפויות

אליעד אליהו, שמשמש מנהל שותפות יוקנעם מגידו-אטלנטה-סט.לואיס ונשר – ברוורד קאונטי ,נמספר על הקשר שלו עם עולם השותפויות שהחל, בעצם, כשהוזמן לשיר בטקס עירוני בעיר הולדתו עכו.

"לפני 12 שנים הוזמנתי, כיוצא להקה צבאית, לשיר בטקס ט"ו בשבט שהתקיים בעכו. שם, בפעם הראשונה, התוודעתי לפעילותה של השותפות מיסודה של הסוכנות היהודית. לא הכרתי את השותפות עד לאותו היום וזאת למרות שהייתי פעיל ומעורב בקהילה בעכו" הוא אומר.

לאחר ההופעה הוצע לו להשתתף בפרויקט בשם "יצחק" שאליו חברו שותפות גליל מערבי – מרכז ארה"ב. "לאחר כמה שבועות פנו אלי ממשרדי השותפות וניסו להתעניין באפשרות שאהיה עוזר למנהלת הפרויקט, שלומית דגן, מי שהיום מנהלת את מחלקת התרבות במשגב, והשבתי בחיוב. ומאז הכל היסטוריה" 

"אני חייב להוסיף שההצטרפות לפרויקט מילאה אצלי צורך כי הייתי בתהליך של "חזרה בתשובה" והקשר לעולם היהודי מילא אצלי צורך רגשי עמוק. כשהצטרפתי לפרויקט הבנתי שאני נכנס למשפחה חמה שהחיבורים האנושיים שלה דיברו אל ליבי וזה רק התחזק עם השנים" הוא מסביר.

אם היו אומרים לו לפני 33 שנים שזה יהיה מסלול חייו הוא לא היה מאמין. אבל חייו האישיים והמקצועיים כרוכים בשותפות.

הוא נולד בעכו לפני 33 שנים, באזור המחבר בין החלק היהודי לחלק הערבי של העיר, והתוודע לחיים המשותפים בעיר. במהלך חייו הבוגרים השתתף בחוגי מוסיקה ותאטרון מעורבים, ובסיום לימודיו התיכוניים חזר בתשובה. במקביל, פיתח את החלק המוסיקלי בחייו, התקבל ללהקת פיקוד הצפון, ושרת כסולן הלהקה וחבר בה.

מה שהחל כעבודת התנדבות, בשותפות גליל מערבי עם אגד קהילות מרכז ארה"ב, התגלגל לעבודה כעוזר מחקר עם ד"ר יהודה פלד שערך מחקרים בנוגע לקשרי התאומות בין בתי הספר, תכנית מבית היוצר של הסוכנות היהודית והיחידה לשותפויות, נאמן בתכנית "פותחים עתיד", רכז קשרי תאומות בבית ספר ורכז חינוך של שותפות גליל מערבי – אגד קהילות מרכז ארה"ב. מכאן נסללה השליחות שלו כשליח בכיר, שליח בינ"ה, מטעם השותפות באגד הקהילות בארה"ב. הוא היה שליח קהילתי בעיר אומהה שבמדינת נברסקה והיום הוא מנהל, כאמור, את השותפות יוקנעם מגידו-אטלנטה-סט. לואיס ונשר – ברוורד קאונטי. סט. לואיס ונשר- ברוורד קאונטי.

בעצם, חייו כאמן וחייו כאיש השותפות היו כרוכים זה בזה ובמקביל הוא בנה משפחה.

שותפות ושליחות יחדיו

כשהוא מתבונן על חייו מאז הצטרף לעולם השותפות הוא מבין טוב יותר את העולם היהודי.

"השותפות לימדה אותי לקבל את היהודי בתפוצות לא כשופט. העובדה שאני יכול לארח בביתי יהודים שמעולם לא היו מתיישבים מסביב לשולחן שלנו פתח בפני הכרות עם העולם הגדול. וזה הרחיב את התפיסה שלי על העולם היהודי ובמיוחד בעת שהייתי בהליכי "חזרה בתשובה"" הוא מספר.

"אני זוכר נסיעה שהייתה לי עם מנהל שותפויות הצפון בעבר, דיימון רוז זכרו לברכה, לחבר הנאמנים, כדי לדבר שם על עבודתי בתכנית "פותחים עתיד" ועל תרומת הסוכנות היהודית באמצעות תכנית זו לעיר עכו, שהיא עיר מעורבת. כל מהלך הנסיעה שוחחנו על יהדות, אחד העם ורבי נחמן מברסלב.  להיות במקום כזה, שבו מתנהל שיח כזה, מאפשר לך לקבל את האחר בחיבוק ולא בביקורת. יתרה מזאת, הבנתי, במהלך הנסיעה הזאת, את הכוח שיש לי להעביר את המסר היהודי-ישראלי לעולם ואת היכולת שלי לקלוט מסרים שלא היו ידועים לי בעבר" הוא אומר.

"אני כמובן יודע, ואני אומר זאת תמיד, שאינני מבין איך משלימים שליחות בלי בניית שותפות כי אני מאמין שחיזוק קשרים אישיים ארוכי טווח בין ישראלים ליהודים ברחבי העולם הוא המרכיב המשמעותי ביותר בשליחות שהרי מטרת השליחות להביא את ישראל לקהילה. השותפות מכפילה פי שלוש ויותר את היקף ועוצמת הקשרים האישיים ומחזקת את מעמדה של ישראל בקהילה בשל קשרים אלה" הוא אומר.
אליעד אליהו בן שושן כשליח בינה

 

כמה שיותר חיבורים

על פי ניסיונו ותחושתו, הן לאחר השליחות כשליח קהילתי והן בעבודתו בעולם השותפות, היקף הקשרים שנוצרים, ואלה שהוא ניסה ליצור, מביאים לחיבורים אישיים "וכשמגיעים לתחושה הזאת השמיים הם הגבול בכל הנוגע לדרכים שהקשרים נוצרים" הוא מסביר.

לדבריו, החיבורים האישיים האלה יכולים לעבור דרך אמנות, חינוך, רפואה, קשרים עסקיים, והם מתעצמים ככל שהם מתגברים "בסופו של יום, כשהיינו נפגשים בוועדות ההיגוי של השותפויות, הייתי חש סיפוק רב כשצפיתי בקשרים שניטווים ובאלה שהייתי שותף ליצירתם. גם היכולת לצפות איך הם מתעצמים היה מרגש מאד כיון שבחלק מן המקרים היה מדובר ב"חבר מביא חבר" הוא מספר.

"כשאני מספר זאת אני מבין ששותפות היא המענה הנכון בזמן הנכון : בימים בהם העולם היהודי והישראלי משתנים ללא הרף.ההקשבה של יחידת השותפויות לצרכים ולשינויים והיכולת שלה להתאים פרויקטים לצרכים יחודיים של כל קהילה וקהילה גורם לי להאמין שהעיסוק שלי הוא המצווה הכי גדולה בזמן כה חשוב ומשמעותי ברצף ההיסטורי של העם היהודי" אומר אליעד.

 

סיפורים של שותפות אמיתית

לדבריו, היכולת לבדוק את עצמת הקשרים שניטוו באה בעיתות מלחמה.

כך קרה בעת מבצע "צוק איתן", חודש וחצי לאחר שמשלחת הנוער של בני נוער ישראלים שבה מאזור השותפות באומהה.

"החיבור היה מאוד חזק ואישי בין התלמידים בעיקר בשל תהליך הכנה של כמעט שנה טרם היציאה לשליחות. עם פרוץ המבצע שמנו לב (רכזת החינוך בישראל וצוות בית הכנסת באומהה) שאין תקשורת דרך קבוצת הפייסבוק, שהייתה מאוד פעילה בשבועות שלאחר השליחות".

"קצת התאכזבנו שבימים כה משמעותיים לעם שלנו, אין תקשורת חזקה שעליה מושתתת השותפות שלנו".

אבל בדיעבד התברר לנו שהקשר בעת מבצע "צוק איתן" היה חזק משחשבנו כיון שכל חברי המשלחת מאומהה ומאזור השותפות פתחו קבוצת וואטסאפ, שהייתה פעילה ללא הפסקה. החברים התקינו את האפליקציה "צבע אדום", היו מחברים באפליקציה של "סקייפ" ובהנג אווט, וביום שנפלה רקטה אחת באזור השותפות בגליל המערבי, בקיבוץ ראש הנקרה, חברי הקבוצה מאומהה התקשרו לוודא שהכול בסדר עם החברים מהגליל המערבי וסיפקו להם תמיכה רגשית במהלך הימים הללו. זוהי, לדעתי, שותפות חזקה, שעד היום ניתן לראות ברשתות החברתיות את החיבורים החזקים שלה".

"אחד מחברי אותה משלחת נוער, ליעד רוזנברג, התקבל להיות שליח ש"ש בטורונטו קנדה, והוא הביע נכונות לעזור לצוות השותפות להכין את המשלחות נוער הבאות מארצות הברית לקראת הגעתן לישראל דרך שיחות סקייפ אתו ועם הנערים האמריקאים שיטוסו לישראל לביקור. זה, למעשה, דוגמא נוספת שממחישה עד כמה בני הנוער חשים מחויבות להמשכיות הקשר לאחר שנחשפו פעם אחת לתכנית של השותפות".

"אני למדתי שזה סימן מובהק להשפעה לטווח ארוך של איכות התכניות בשותפות שלנו". 

 

 

שיתוף:           PRINT   
19 ספט' 2016 / 16 Elul 5776 0