Twinned schools use technology to stay connected.  Photo: Nir Kafri for The Jewish Agency for Israel
בתי ספר תאומים משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות כדי להישאר בקשר .צילום: ניר כפרי הסוכנות היהודית

"הפרויקט פעיל מזה עשר שנים ויותר בבית הספר. זה החל בקשר עם שני בתי ספר יהודיים בארה"ב. אני הייתי לפני שש שנים במשלחת לאותם בתי ספר והוברר לנו ששיתופי הפעולה האלה הם נפלאים ונותנים לנו פרספקטיבה על האוכלוסייה היהודית שחיה בארה"ב, איך הם רואים אותנו? ואיך אנחנו מצטיירים אצלם?".

הקשר המתקיים בין ילדים ובני משפחותיהם משני עברי האוקיינוס, בישראל ובצפון אמריקה, הוא מן הקשרים ההדוקים שמתקיימים זה כמה שנים, ביוזמת הפדרציות היהודיות בצפון אמריקה ורשת בתי הספר התאומים ביוזמת היחידה לשותפויות בסוכנות היהודית

הלכנו לראות את הקשר הזה בפעולה בבית הספר וויצמן בעכו שהמתין לשיחת וידאו עם בית ספר של יום א' באינדיאנפוליס.

אחת מהאימהות של ילדה בבית הספר היהודי באינדיאנפוליס הייתה במשלחת בגליל המערבי באותה עת ואפילו הכינה הפתעה לבתה שהשתתפה בשיחת הווידאו מהצד של אינדיאנפוליס. היא תכננה להרים שלט מעכו לאינדיאנפוליס.

כשהגענו לבית הספר בעכו היו שולחנות ערוכים בחדר מיוחד שהוקצה לכך בבית הספר, הילדים שהשתתפו בשיח הגיעו לבושים ומוכנים לקראת האירוע, והם המתינו, נרגשים מאד לשיחת הווידאו מאינדיאנפוליס.

בצד השני של הגלובוס, באינדיאנפוליס, היה מחזה דומה : ילדים לבושים ומוכנים, שולחנות ערוכים. והתרגשות רבה.

זה קשר מיוחד

עוד על בתי הספר התאומים באתר

הצד האמריקני : דינה דיוויד, אינדיאנפוליס

דינה דויד, מורה בבית הספר באינדיאנפוליס, ישראלית שחיה באינדיאנפוליס מספרת על הקשר המיוחד עם בית הספר וויצמן בעכו :

"The Bureau of Jewish Education in Indianapolis has been in Partnership with the Weizmann school for the last 4 years. Every year the Bureau and the Weizmann school bring grandparents and parents together to participate in our virtual program with our partners from the Western Galilee" >"In the past four years we have had four virtual meetings during the holidays of Passover and Tu B’Shvat. Prior to the program, the both of our partners Eti Salamander, Ludmila Ruensky and I develop and plan an educational program for our students to include in our virtual meeting".

"Our virtual classroom allows both students form Indianapolis and Israel to meet each other, collaborate and interact with one another".

This year The Bureau of Jewish Education had the Tu B’Shvat program on February 4, 2018, which included our students sharing some facts about Indianapolis, singing songs about Israel, and the Weizmann’s students shared some facts about Jerusalem. The students also played online games and took a quiz".

I believe that our program’s success stems from its ability to engage the students, educators, and parents in promoting Jewish Peoplehood.

מהצד הישראלי פעילה מערכת של קשרים שמובילה למפגשים שעליהם יודעת לספר מנהלת בית הספר בעכו, יוטה דוידוביץ – מועטי.

הצד הישראלי: מנהלת בית הספר ויצמן בעכו

יוטה דוידוביץ-מועטי, מנהלת בית הספר :

"הפרויקט פעיל מזה עשר שנים ויותר בבית הספר. זה החל בקשר עם שני בתי ספר יהודיים בארה"ב. אני הייתי לפני שש שנים במשלחת לאותם בתי ספר והוברר לנו ששיתופי הפעולה האלה הם נפלאים ונותנים לנו פרספקטיבה על האוכלוסייה היהודית שחיה בארה"ב, איך הם רואים אותנו? ואיך אנחנו מצטיירים אצלם?".

"החשיפה שלי אליהם, ליהדות הרפורמית, הייתה מרתקת מבחינתי. העשייה בתוך בית ספר שם וכאן כלל מעורבות שהולכת ומחזקת משנה לשנה. התלמידים נהנים מאד מהקשרים וזוכים להכיר עולם שלא יכלו להכירו בשום מקום אחר. זה כולל קשרי מכתבים, קשר בפייסבוק, ועוד". 

"מבחינה חברתית התלמידים שלנו יצרו קשרים עם הילדים בארה"ב והילדים משני עברי האוקיינוס יודעים, לעניות דעתי, שהם לא לבד".

"אני צרפתי למפגש הזה בשלוש השנים האחרונות, את העולים החדשים שלנו שחלקם  משתתפים גם במפגש היום ואני חושבת שזו פעילות מעשירה מאד".

טוני זיו , יו"ר וועדת החינוך בשותפות ביחד של גליל מערבי וגם מנהלת מרכז השתלמויות מורים במשרד החינוך ומנהלת בית יד לבנים:

"בעיני הפעילויות המשותפות מול קהילות וילדים בפרט מכל רחבי העולם חשוב מאד לשמירת הקשר עם כל היהודים בעולם ולחזוק הזהות היהודית הן בארץ והן בקהילות בעולם".

"מה הכי מרגש אותי? לצפות בשיח און ליין בארץ ובחיוכים משני עברי האוקיינוס. לראות את החיוך של הילדים בשני הצדדים והקשר היפה שנוצר בניהם זו מתנה. אני מקווה שיהיה קשר רציף בין הילדים מעבר למפגשים המאורגנים ויש לעודד יוזמות נוספות לעיתים קרובות יותר כי זה מאפשר לכל הצדדים לחוש מה זו שותפות ביחד ואת אהבת הארץ ואת הזהות היהודית המשותפת".

"זה לא רק קשר בין ילדים שם וכאן. במסגרת קשרי השותפות בין הגליל המערבי לבין הקהילה באינדיאנה, מבקרת, בימים אלה, אמה של אחת מהילדות שמשתתפת בשיחת הוועידה לקראת טו בשבט. האם, מרגו, ביקשה להציג לבתה בצד השני של האוקיינוס (שהרי היא מבקרת עם משלחת בשותפות בישראל) פוסטר, ציור, שעיצבה בישראל, במסגרת הפעילות של השותפות. היא מבקרת בישראל בביקור גומלין והיא כתבה על הפוסטר: "שלום, לאינדיאנפוליס משותפות גליל מערבי" והיא ביקשה להציג לבתה ולחבריה באינדיאנפוליס את השלט הזה". 

לקראת סיום המפגש בין שני בתי הספר בשיחת הווידאו השלט הוצג וההתרגשות מהצד השני של האוקיינוס באינדיאנפוליס הייתה גדולה.

זה מפגש מרגש ומעשיר ויש מאחוריו אנשים שעושים את הקשר למשמעותי מבחינת התוכן.

Students at At the Weizmann School in Akko. Photo: Nir Kafri for The Jewish Agency for Israel.

הצד הישראלי : אתי סלמנדר , בית הספר וויצמן בעכו

אתי סלמנדר , רכזת חברתית בבית הספר ויצמן בעכו, ילידת הארץ, היא נקודת קצה, בבית הספר בעכו, שפעילה מול בית הספר באינדיאנפוליס.

"המטרה שלי בארגון המפגשים הווירטואלים היא חיזוק זהות יהודית וערבות הדדית בין הילדים בישראל ובקהילות היהודיות".

"הקשר הזה התחזק בעקבות הנסיעה של חילופי המשלחות לקהילה באינדיאנפוליס. חזרנו עם טעם של עוד: לדעת עוד, וצמא למפגשים. זה החל בחילופי מכתבים בין בתי הספר. אנחנו, בבית הספר, בקשר עם בתי ספר שם, יותר מעשר שנים".

"לפני שנסעתי לאינדיאנפוליס הייתי פעילה מאחורי הקלעים של הקשרים ופחות בעשייה עצמה ואז ראיתי את הצורך להתקדם צעד אחד קדימה במערכת היחסים".

"שאלתי את עצמי איך ממנפים את היחסים. ואז התחלנו לנהל תוכנית ספיראלית - מה שאנו קוראים לו ערב מסונכרן. משני עברי האקרן יש תלמידים משני בתי הספר. כך עשינו ערבי חנוכה, פסח, ט"ו בשבט, ורצינו לעשות שבת ישראלית בחיבור לנושא של 70 שנה לישראל". 

"כיצד התחברתי ? הייתי אצל דינה דויד, שהיא ישראלית לשעבר שמתגוררת באינדיאנפוליס, ועובדת בבית ספר יום ראשון של הפדרציה באינדיאנפוליס. היה חשוב לי להעביר, לא רק בסרטונים אלא בפעילות חוויתית משותפת. זה מאד מרגש, כי הילדים משם מנופפים לשלום לילדים כאן והמסך מצמצם את הקשר בינהם. וזה מאפשר כאילו לגעת זה בזה"

 "הערך המוסף של האירוע הזה הוא גדול מאד. בית ספר שלנו קולט עליה. 40% מתלמידי בית הספר הם עולים חדשים מחמ"ע , היו גם שני עולים מארה"ב, וזו ההזדמנות שלנו לחבר את הקהילות היהודיות שם וכאן".

"חלק מהעולים שלנו לא מכירים את החגים היהודיים והחיבור שלהם לחג הוא דרך חידון מותאם שמאפשר לקיים את השיח לקהילה בארה"ב כדי שיוכלו לבנות את תכניו היהודיים של החג. דינה דייויד באינדיאנפוליס הכינה את התלמידים לקראת האירועים הללו. כך זה קרה בחגים וכך זה קורה בשיח שנקבע מראש".

"בנוסף לכך מגיע לאירוע בישראל מפעיל של קק"ל שמסביר לעולים בבית הספר על החג, ובמקרה של היום הוא מתייחס לט"ו בשבט-ראש השנה לאילנות"

ישראל : המורה לאנגלית לודמילה רואינסקי

המסע המרתק פוגש על הציר שנרקם בין בית הספר בישראל ובארה"ב מורים שמתרגשים מאד מן הקשר הזה.

אחת מאלה היא המורה לאנגלית בבית הספר וויצמן בעכו, לודמילה רואינסקי.

(לעורך למקרה שמחפשים פרטים נוספים לודמילה רואינסקי, מורה לאנגלית - 054-3068665 )

"זאת פעילות חינוכית מסונכרת בין בית הספר שלנו,  עולים חדשים שהגיעו לא מזמן לישראל, לבין בית ספר יהודי של יום א' באינדיאנפוליס. אנחנו מציינים ביחד את ט"ו בשבט, כדי שגם העולים החדשים יכירו את הארץ עם כל המחזות היפים שלה וגם בחו"ל ירגישו קשר עם הארץ".

"מה אני חושבת על הפעילות? זו פעילות מבורכת מאד שתכליתה להנגיש תכנים יהודיים וחינוכיים בצורה חווייתית. במקרה הזה מאפשרים לתלמידים שם וכאן לחוש את החג ולא רק לשמוע על ט"ו בשבט. זה לא הוראה רק לילדים אלא גם להורים של הילדים שחלקם רק עלו לאחרונה למדינת ישראל. ההורים רק שמעו על זה או יודעים קצת וכעת הילדים, שהיו שותפים לפעילות, יכולים לספר להורים על החג פרטים רבים יותר".

"גם אני עליתי מחמ"ע, בשנות התשעים של המאה הקודמת, מדנייפר פטרובסק שבאוקראינה. על החג ט"ו בשבט לא ידעתי לפני כן ולא הכרתי אותו. ידעתי על החגים האחרים אבל לא ידעתי על ט"ו בשבט. החיים פה העשירו את העולם של כל העולים וגם את שלי"

"איך התלמידים מתייחסים למופע החינוכי? זה אירוע מסקרן מבחינתם והם צופים בסמלי החג ורואים שהקהילה היהודית מעבר לאוקיינוס חווה את אותה החוויה. זה מאד חשוב להם לראות שיהודים מסביב לעולם מכירים את החג וחוגגים אותו כמוהם".

"האם אני מתרגשת ? בוודאי. כל פעם אני מתרגשת מחדש מהפעילות הזאת".

"מה הכי מרגש אותי? הסבא שלי היה מאד דתי וגם בזמן השלטון הקומוניסטי הוא חגג חגים יהודים. לא היה אכפת לו והלך לבית כנסת. בית כנסת בתקופה הקומוניסטית היה מחזה נדיר. לסבא שלי היה חשוב לחוות חינוך יהודי שהיה רחוק מכולם. וכל פעם שמתחולל כאן אירוע חינוכי בהקשר יהודי זה מזכיר לי את סבא שלי שאם היה חי היום היה גאה בי מאד"

"מתי התחלתי בפעילות זו של בתי ספר תאומים ? אני התחלתי ב 2003 . הייתי במשלחת לאינדיאנפוליס בשנת 2006. ומאז אני שותפה לפעילות משותפת עם כל נציגי השותפות שבין ישראל לצפון אמריקה".

"יתרה מזאת, אני העמקתי את הקשר הזה לאחר שהבת שלי טסה לארה"ב עם התזמורת המקומית כנגנית. זה הרחיב את ההתעניינות שלי".

להתקשרות הזאת יש הרבה שגרירים של רצון טוב ואנשי מעשה. אחד מהם , גיל קלמפרט, רכז חינוך בשותפות ביחד גליל מערבי.

ישראל : גיל קלמפרט , רכז חינוך בשותפות ביחד גליל מערבי

"אם נתמקד בבית ספר ויצמן בעכו אזי הוא מהווה דוגמא לבית ספר קולט עלייה שמצוי בקשר עם בית ספר יהודי באינדיאנפוליס וזה מאפשר לכל הצדדים בפעילות להכיר את הסיפור היהודי מקרוב ולחוות אותו".

"בית הספר קולט עלייה מחמ"ע ומקפידים, כל שנה, לקיים אירוע למשפחות על מעגל החגים ולחבר אותם לחגיגות שקושרות אותם ליהודים בתפוצות".

"אנו רואים את השליחות שלנו- שליחות דו כיוונית- כשהחיבור בין תלמידי בית הספר באינדיאנפוליס לבין התלמידים בבית הספר וויצמן בעכו, מעשיר את כל הצדדים. זה מגדיל את החשיפה וההבנה שיש עוד יהודים מעבר לים. והשיתוף הזה מגדיל, באירועי החגים, את החגיגה המשותפת. כשרואים את הדומה והשונה משני עברי האוקיינוס נוצרת התחושה שמעניקה לילדים חיבור לעם היהודי הגלובלי".

"אנחנו רוצים לחבר יהודים משני עברי האוקיינוס לישראל ולהפך. בדרך הזאת אנו תורמים לגיבוש הזהות היהודית אצל התלמידים שרואים את המשותף בניהם. מה שרואים כאן זה מפגש אחד מרצף פעילויות שעושים כל שנה. לא כל מפגש הוא חי ויש גם מפגשים רוחביים סביב אמנות , מוסיקה, ועוד".

"יש לנו בית בארץ ישראל"

גיל קלמפרט הכין חידון לט"ו בשבט שהוקרן על האקרן ובמכשירים הסלולריים  של הילדים שחיפשו את התשובות וענו לשאלות החידון.

ילד בשם בני אוסלנדר מאינדיאנפוליס הציג את קהילת אינדיאנפוליס ואחכ הציגו הילדים קטע קריאה באנגלית לקבוצה באינדיאנפוליס.

אחרי שהתקיימה פעילות חברתית בוידאו שמשני עברי האוקיינוס התקיימה פעילות תרבותית.

הילדים שם שרו : "יש לנו ארץ ויש לנו בית בארץ ישראל" ואילו בישראל דיברו באנגלית....על העץ שעצוב לו לבד ביער בלילה.

 

 

 

 

 

שיתוף:              PRINT   
24 אפר' 2018 / 9 Iyar 5778 0