ט"ו בשבט - סדר הברכות ומנהגים שונים

השולחן כבר ערוך,ההגדה מוכנה,נשתה ארבע כוסות,ונשאל "מה נשתנה" ארבע כוסות?? בליל ט"ו בשבט? כן, על פי המנהג הקדום שבצפת. כי בלילה הזה מתחוללת מערכה בין חורף לאביב, בין שלכת לפריחה.

אַרְבָּעָה רָאשֵׁי שָׁנִים הֵם. בְּאֶחָד בְּנִיסָן רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַמְּלָכִים וְלָרְגָלִים. בְּאֶחָד בֶּאֱלוּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה... בְּאֶחָד בְּתִשְׁרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה לַשָּׁנִים וְלַשְּׁמִטִּין וְלַיּוֹבְלוֹת, לַנְּטִיעָה וְלַיְרָקוֹת. בְּאֶחָד בִּשְׁבָט רֹאשׁ הַשָּׁנָה לָאִילָן, כְּדִבְרֵי בֵית שַׁמַּאי. בֵּית הִלֵּל אוֹמְרִים, בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ". והלכה כידוע כבית הלל.

מלכתחילה לא נקבע ט"ו בשבט כחג – אלה היה יותר תאריך המציין את התחלת השנה מבחינת תרומות ומעשרות ודינים והלכות נוספות הקשורים לעצים ופירות

הפיכתו של המועד לחג של ממש עם מנהגים  ותיקון "סדר" מיוחד לכבודו , מיוחס למקובל הידוע האר"י, ר' יצחק לוריא אשכנזי, שחי בצפת. האר"י תיקן סדר שכונה "תיקון ט"ו בשבט" וכלל בעיקר אכילת פירות ואמירת פסוקים, שירות ותשבחות בשבחה של ארץ ישראל. אכילת הפירות מקבילה לעולמות השונים : עולם העשייה, עולם היצירה, ועולם הבריאה. ושתיה של 4 כוסות יין בגוונים שונים מקבילה ל4 עונות השנה.

מלבד זאת , באותה תקופה ,בגולה , התפתח מנהג שבו ט"ו בשבט הפך לחג המסמל את הגעגועים לא"י ולפרותיה ולתקומת העם היהודי בארצו. היהודים בגולה נהגו לאסוף פירות מא"י ולאוכלם בסעודה חגיגית בטו בשבט.

עם התחדשותו של עם ישראל בארץ ישראל הוכרז ט"ו בשבט לראשונה כחג הנטיעות, על ידי מורי ארץ ישראל בשנת תרס"ח 1988. הם קבעו כי ט"ו בשבט, חג האילנות, הינו העיתוי המתאים לנטוע.

כל מערכת ימי החיים של האדם הם תמיד בבחינת זריעה למה שעתיד לצמוח. ועל כן הוא נקרא בשם "אדם" ע"ש האדמה להורות על עניין זה. שכן כל שבחה של האדמה הוא מצד הגידול והצמיחה הבאים ממנה. וכשם שכל מה שצומח מן האדמה יש בתוכו זרע שזורעין אותו ושוב מעלה צמחים וגידולים חדשים, כן גם האדם, כל מה שממציא על ידי טהרת מחשבתו וכושר מעשיו, בגדר זריעה הוא, שממנה עתידים לצמוח ולפרוח גידולים חדשים עד אין סוף ואין תכלית. וכשם שלזריעה הנתונה באדמה דרוש עיבוד ועידוד, השקאה וכדומה במלאכות שבשדה, שרק על ידם מתעורר באדמה כח הגידול, כן אצל האדם. הנשמה העליונה - האלקית, מעוררת בו כח הגידול והצמיחה, והעבודות הקדושות הן הן הפועלות להחיות את כח הגידול שלו

"רבי אלעזר בן עזריה היה אומר: כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו; אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: 'והיה כעץ שתול על פלגי מים'" (אבות פרק ג, משנה יז).

 רבי נחמן מברסלב היה אומר: "דע כי כל רועה ורועה יש לו ניגון מיוחד, לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל עשב ועשב יש לו שירה, ומשירת העשבים נעשה ניגון של רועה". הוא היה אומר: "הלוואי והייתי זוכה לשמוע את כל השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה לה' יתברך, בלי תהייה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום גמול. כמה יפה ונאה ששומעים את השירה שלהם וטוב מאוד ביניהם לעבוד את האלוהים ביראה" (ליקוטי שיחות, רבי נחמן מברסלב).

סדר טו בשבט מהודר להורדה.pdf