ישראל זנגוויל (1926-1864) סופר אנגלי ומנהיג יהודי

בנם של מהגרים רוסיים עניים, ישראל זנגוויל נולד בבריסטול, אנגליה. והתחנך בלונדון. הוא למד בבית הספר היהודי החופשי באיסט-אנד לונדון ואף לימד שם. הקריירה שלו כסופר החלה
עם כתיבת ספורים קצרים הומוריסטיים. הוא הניח שבעתיד הוא יכתוב ספר על חיי היהודים באיסט-אנד ולכן הוא כתב לעצמו אנדקוטות ומקרים מחיי הקהילה במחברות שמאוחר הפכו
להיות הבסיס שעליו נכתבו ספריו.

בשנת 1889 פרסם זנגוויל מאמר בכתב העת היהודי " ג'ואיש קוורטרלי רוויו " שבו הוא הביע את הדואליות שבה הוא חש בנודע לתפקיד היהדות בעולם המודרני. חרף היותו נוסטלגי
לגבי המסורת היהודית וחיי הקהילה בגטו היהודי באיסט-אנד. חש, כנראה, זנגוויל שהיהדות המסורתית הינה אנרכוניסטית בעולם המודרני השוויוני המושכל. המתח הקיים בין היהדות
המסורתית וסין המודרניות שב ונשנה כמוטיב חוזר בספורי ה "גטו " שלו. ספורי ה "גטו" החלו בספרו "ילדי הגטו" (1892). ספר זה והספרים שבאו אחריו תארו דמויות הקרועות
בין הכרותם עם חיי הגטו ובין הפיתויים של העולם החיצוני. הקונפליקט של הדמויות מייצג את הדילמה העקרית של זנגוויל עצמו בין היהדות למודרניות.

זנגוויל פגש את הרצל בשנת 1895 והפך לתומך של התנועה הציונית שנה לאחר מכן הוא עזר בהקמתה של התנועה הציונית באנגליה. בשנת 1897 ביקר זנגוויל בארץ ישראל והיה לתומך נלהב של שיטת הלאומיות היהודית, שיטה שאמרה שאין חשיבות לארץ בה תקום המדינה היהודית העיקר שתקום מדינה ואין חובה שהיא תקום דווקא בארץ ישראל. בקונגרס הציוני השביעי בשנת 1907 ,לאחר שנדחתה הצעת אוגנדה, פרש זנגוויל מההסתדרות  הציונית והקים את "ההסתדרות הטרטוריאלית " ארגון שמטרתו הייתה להשיג כל טרטוריה שהיא בשביל התיישבות יהודית. ההצלחה היחידה של תנועה זו הייתה ביישוב כמה אלפי יהודים בחבל גלבסטון, טקסס. לאחר הצהרת בלפור הצטרף זנגביל לתנועה הציונית הרשמית אולם הקשיים שעברו על החלוצים ביישוב היהודי בארץ ישראל ביישוב האדמה ובהתעסקותם עם הערבים גרמו לו לשוב לאמונתו שארץ אחרת תציע פתרון יותר טוב ליהודים. תמיכתו של זנגביל בטרטוריאליזם ,ולא בדרך הציונית הרגילה, קשורה למוטיב המרכזי בכתיבתו דהיינו לכך שהיהדות והמסורת היהודית אינם מתאימים יותר לתקופה המודרנית. ממוטיב זה נובעת אמונתו בפרגמטיות יותר מאשר בקשר רוחני דתי לקרקע. לעיתים הוא דוגל בפילוסופיה הכוללנית מבחינתו קבוצת אנשים צריכה להתאחד אפילו במחיר איבוד שורשיהם האתניים.

זנגוויל כתב מספר מחזות כאשר רק אחד מהם " כור ההיתוך" זכה להצלחה בימתית כל שהיא. באופן אירוני, בהתחשב בדעותיו, הספרות של זנגוויל שעסקה בנושאים לא יהודים נחשבה ברמה נמוכה יותר מכתיבתו היהודית. זנגוויל תמך במספר מטרות סוציאליות כגון: שחרור האישה, פציפיזם, אליו הוא קרא בתקופת מלחמת העולם הראשונה, והקמת חבר הלאומים עם תום מלחמת העולם הראשונה.

 

 

 

שיתוף:              PRINT   
16 נוב' 2005 / 14 Heshvan 5766 0