"מי שחווה את בעירת הקיץ

לבו לבית

ופני הנוף ראי לחרדותיו.

את מי ישביע

את מי ירגיע

ועל מה יתפלל עד סתיו..."

                                  רחל שפירא

מסתבר כי בעירת הקיץ, איננה רק מליצה.

בשבועות האחרונים, חשנו כולנו את האש היוקדת.

לא רק אש המלחמה ועשן הקרבות הפכו ללחם חוקנו, אלא גם חרדותיהם של אלפים שעזבו במנוסה את בתיהם וחיפשו מקום של רגיעה ומנוחה.

חווינו את להט העשייה הבלתי פוסקת שנבעה מאחווה אמיתית, מתחושת שותפות גורל ומרצון כנה להקל, ולו במעט, על סבלם של תושבי הצפון.

חמישה עשר אלף נערים ונערות ורבים מבני משפחותיהם, זכו לחוויה נפלאה של קיץ פעיל במסגרות השונות של קייטנות הסוכנות היהודית.

"במקום שאין איש", כך אמר הלל הזקן, "השתדל להיות איש".

ואכן, ההשתדלות ניכרה בכל אחד ממוקדי הפעילות הרבים.

מדריכים חדורי תחושת שליחות, עשו לילות כימים להנעים את זמנם של הילדים ובנו בצוותא קנים חמים של אהבה ואכפתיות.

כעת, כשרעם התותחים כמעט נדם והילדים עומדים לשוב אל בתיהם, אנו מבקשים לסגור מעגל.

כדי להשאיר אותם עם טעם טוב ולהיפרד עם חיוך,

דאגו למסיבות פרידה, לסדנאות יצירה או למכתבים שינציחו את חוויות הקיץ האחרון.  

בקייטנות שממשיכות עד סוף השבוע, כדאי ורצוי לשים דגש על הכנה לקראת השיבה הביתה, הן בפן הפסיכולוגי-נפשי והן מבחינת ההכנה לביה"ס והחזרה לשגרה ולמסגרות מסודרות.

הציעו סיוע בקישור למוסדות הרווחה העירוניים במקרה הצורך ודאגו לתיעוד מדויק של הסיוע הפסיכולוגי שניתן בשטח, לצד תיעוד הפעילות והחוויות.

בשלהי הקיץ, על ספו של סתיו,  אנו נושאים תפילה לימים של שקט, שלוה, שגשוג ופריחה,

ומודים מקרב לב לכל העושים במלאכה.

נחמה מינץ