|
ציונים צעירים |
|
|
ציוני הוא יהודי שקבל על עצמו את רעיונות התנועה הציונית ומאמין בהתגשמות חזון שיבת ציון ובניית בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
ראשוני הציונים של העת החדשה נודעו בפעילותם במחצית השנייה של המאה ה-19, אך המונח ציונות נקבע למעשה לראשונה על ידי הסופר נתן בירנבאום בשנת 1893 על בסיס הכינוי המקראי לירושלים: "ציון".
המונח אומץ על ידי בנימין זאב הרצל בקונגרס הציוני הראשון, שהתקיים בבזל בשנת 1897. והפך להיות שם כולל לזרמים השונים שפעלו ופועלים להעמדת ארץ ישראל במוקד שאיפתו של העם היהודי לחזור מארצות הגלות למורשתו.
רבים מהמגדירים עצמם ציונים, פעלו ופועלים במסגרת אגודות, תנועות ומפלגות במטרה להגשים את רעיונות הציונות. בין אלה גם פעילים שלא מימשו את רעיון העלייה לארץ ישראל, אך רואים בפעילותם למען יישוב הארץ ובתרומתם הכספית לקרן היסוד, למגבית היהודית המאוחדת ולקרנות אחרות, ציונות לשמה.
על רקע זה התקיימו לאורך השנים וויכוחים ומחלוקות בנושא ההגדרה: "מיהו ציוני?" אך בחוגים רבים מקובל כיום לראות כציונים גם את אלה התומכים ברעיון הציוני.
במהלך כל שנותיה של התנועה הציונית, היו בקרב העם היהודי רבים ששללו את הרעיון הציוני. הלא ציונים, התנגדו לתוכניות יישוב ארץ ישראל והעדיפו את חיזוק חיי הקהילות היהודיות בתפוצות על פני היציאה מחיי הגלות.
על רקע הרעיונות השונים לפתרון בעייתו של העם היהודי נוצרו במהלך השנים מחלוקות רבות בין ציונים ללא ציונים. מחלוקות אלה עיכבו בין השאר את הקמתה של הסוכנות היהודית.