ההצגה 'הקוסם מארץ עוץ' בפתיחת שנת הלימודים בבית הספר הקהילתי של יום א'

יהודים בסין?

מאת בן פוקס, שליחנו בהונג- קונג

תגובות תמהות נשמעות מיד לאחר שאני מספר לאנשים על שליחותי בהונג-קונג: "מה, יש בכלל יהודים בהונג-קונג?", "מה, הם יהודים סינים?" והשיחה ממשיכה להתגלגל.

3,500 היהודים בהונג-קונג הם בעיקר אנשי עסקים ששוהים בהונג-קונג בדרך כלל חודשים ספורים עד מספר שנים. רובם גם לא מקפידים לערוך מסיבת פרֵדה. כך קורה אפוא שאני מתקשר לחברי קהילה, לגייסם לפעילות ולעזרה, ומופתע לגלות שכבר אינם גרים בהונג-קונג! הנה אני מוצא את עצמי מחייג שוב, ונתקל בתשובות כגון: "אני בארצות הברית כל השבוע", "אני חוזר מסינגפור עוד שבועיים", "מסע העסקים בקוריאה יסתיים מחר, ומיד אני ממריא לאוסטרליה" ועוד. כל זה מקשה על עבודתם של אנשי הקהילה, ואני ביניהם.

שנה שנייה בהונג-קונג

כיום הונג-קונג שייכת לסין, ומדי כמה חודשים מרגישים את השינויים שעוברת המושבה הקטנה בהשפעתה של אחת המעצמות הגדולות בעולם.
אחד מעמודי התווך בשליחותי, מרכז חיי הנוער היהודי, הוא 'התנועה': תנועת נוער ציונית, שהקמנו בשנה שעברה בעמל רב ואת פירותיה אנו רואים בשנת הלימודים הזאת. כיום מונה התנועה כ-30–35 חניכים ותשעה מדריכים מסורים. התנועה מתכנסת אחת לשבועיים, ומדריכיה נפגשים אחת לשבוע כדי להכין את הפעילויות. הפעילויות כוללות בין היתר תכנית חדשה ללימוד עברית למתקדמים, תכנית בר-מצווה ובת-מצווה, ובית ספר של יום א', שבו אני מלמד כשעתיים מדי שבוע 'זהות יהודית' ו'חינוך ליהדות'. אם כן, יש לנו פעילות, יש תכנים, יש משתתפים... ומה חסר? זמן!
הזמן הוא הדבר שעליו אנו נלחמים בכל יום, וכמו צבא מאורגן ומקצועי, יש לנו כללי אסטרטגיה וטקטיקה:
1. לעולם אל תתכננו פעילות גדולה הפונה לקהל הרחב (דוגמת ערב סודוקו וסרט) לפי החופשות הגדולות של השנה: ראש השנה הסיני וחג המולד.
2. לפני כל אירוע כדאי להכין רשימת טלפונים כדי להזמין אנשים באופן אישי. אל תבנו על כך שאנשים יזמינו מקומות מראש.
3. פרסמו את האירוע לפחות שבועיים מראש, אך את שיחות הטלפון עשו שלושה ימים לפני כן – בהונג-קונג אינך יודע מה תכניותיך למחר בערב...
4. מוזיקה ישראלית, אוכל טוב ותכנית חברתית הקשורה בישראל וביהדות – הם שילוב מנצח!

ישראל? איפה זה?

כיוון שהונג-קונג רחוקה כל-כך ממדינתנו הקטנטונת, הידע על הפוליטיקה בישראל, הביטחון, הכלכלה והתרבות, הוא לא פעם בגדר מיתוס. וכמו בכל מקום בעולם, יש רבים שהיו ועוד יהיו בישראל פעמים רבות, ויש רבים שמעולם לא היו ואני מקווה שעוד יהיו (אחלו לנו בהצלחה עם הטיול הקהילתי לישראל, שיתקיים בשעה טובה בקיץ הקרוב). לכן אנו עורכים מפגשים על ישראל ופאנלים בנושאי אקטואליה העוסקים בחברה הישראלית וביהדות העולם: ההתנתקות, ניצולי שואה, יהדות מתקדמת, מוזיקה יהודית ומוזיקה ישראלית ועוד.
לאחר תקופה מסוימת של שליחות, אנו מרגישים שאנו יודעים דברים רבים בנושאים כגון: יהדות, ציונות, ישראל וכד', והקניית נושאים אלה, אפילו 'על קצה המזלג', מעניקה לחברי הקהילה עולם מלואו.

מעט יהודים, כמה קהילות

הקהילה היהודית בהונג-קונג מונה כ-3,500–4,000 נפשות. הרוב המכריע מגיע מקהילות צפון אמריקה (כולל קנדה), אנגליה, אוסטרליה, צרפת וישראל. הקהילה מורכבת מחמש קהילות עיקריות:
1. הקהילה הרפורמית-קונסרבטיבית UJC - מאתיים משפחות
2. הקהילה האורתודוקסית 'אוהל לאה' – 200 משפחות
3. הקהילה האורתודוקסית 'שיבת ציון'.
4. חב"ד – 50 משפחות
5. קהילה חרדית 'שובה ישראל' – 10 משפחות
נוסף על אלה יש קהילה ישראלית גדולה שברובה אינה משתייכת רשמית לאחת מהקהילות ונהנית מכל העולמות, והיא מונה כ-1,000 נפשות.
כמו כן, קיים ארגון הנקרא-JWA (Jewish Women Associasion) ובו חברות משפחות ישראליות.

בן עם קבוצת מדריכים

בין האורתודוקסים לרפורמים

בית הכנסת האורתודוקסי 'אוהל לאה' הוקם בראשית המאה ה-20, על מתחם ה-JCC, שנקנה כמה שנים קודם לכן על-ידי משפחות ששון וכדורי. סוחרים יהודים אלו נמנים בין סוחרים רבים שפקדו את הונג-קונג משנת 1850 לרגל עסקים ומסחר במזרח הרחוק. רבים מתושביה היהודים של הונג-קונג השתתפו במלחמות העולם. אותן משפחות הקימו את הקהילה האורתודקסית הראשונה 'אוהל לאה'. הקהילה הרפורמית הוקמה ב-1986, בעקבות סכסוך על זכותן של בנות מצווה לעלות לתורה, ושאר הקהילות הוקמו בשנים האחרונות.

TRUST

את המטרייה הכלכלית מספק ה-TRUST, חבר נאמנים שהוקם בתחילת המאה ה-20 ומטרתו לאפשר חיים יהודיים נוחים לכלל היהודים בהונג-קונג. לצורך העניין תורם ה-TRUST בכל שנה כספים לכל אחת מן הקהילות נוסף על דמי החבר שמשלמים חבריהן. כמו כן, הוא מספק את מתחם ה-JCC, הכולל מסעדה כשרה, מועדון כושר, מגרשי ספורט, ברֵכה, אולמי אירועים ובית כנסת. בעיר שוכן בית קברות יהודי המנוהל גם הוא על-ידי ה-TRUST.
הונג-קונג, מרכז הסחר של אסיה ואחד ממרכזי הסחר העולמיים כיום, מאגדת יהודים לתקופות קצרות המגיעים כאמור לעסוק במסחר ובעסקים: יהלומים, היי-טק, עריכת דין, ביטוח, ייצור וייבוא.

לשוב לישראל

סיפור קטן לסיום: לפני כמה חודשים התקשר אליי פרופסור מהאוניברסיטה המקומית (שמו שמור במערכת). אותו אדם ביקש להיפגש עימי ולשוחח על האפשרות לעשות עלייה, זו הפעם השנייה בחייו(!). הפעם הראשונה הסתיימה, למורת רוחו, בקטיעת שירותו הצבאי ובחזרה לארצות הברית. לפתע פתאום, אמר, הוא התמלא תעצומות נפש שגרמו לו לחשוב שוב על ישראל. בתום הפגישה, לאחר שיחה מעניינת, הוא פנה אלי ושאל: "?Ben, Do you think I’m crazy" עניתי: "מדוע שאחשוב שאתה משוגע?" והוא השיב: "פתאום באמצע החיים? לעבור לישראל? עם כל הבעיות הביטחוניות והכלכליות...?"
הסתכלתי עליו ועניתי: "Do you think I’m crazy?". "מדוע?" שאל. עניתי: "הנה אני, אחרי שנתיים חוזר לגור בישראל, עם כל הבעיות הביטחוניות והכלכליות...". חייכנו שנינו. אני מקווה שבכל בוקר, בקומו בירושלים, הוא עדיין מחייך.

המשך שליחות מאתגרת לכולנו,
בן פוקס,
הונג-קונג