דוח האנטישמיות לשנת 2021 | הסוכנות היהודיתדוח האנטישמיות לשנת 2021
יום הזיכרון הבינלאומי לשואה

דוח האנטישמיות לשנת 2021

דוח האנטישמיות לשנת 2021
השנה האנטישמית ביותר בעשור האחרון; יותר מעשרה אירועים אנטישמיים כל יום

הדוח הופק ע"י המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית. היציאה מסגרי הקורונה באירופה הובילו לעלייה דרמטית באנטישמיות, זאת לצד עלייה במספר האירועים האנטישמיים שהתרחשו בחודש מאי 2021 ובמקביל למבצע שומר החומות.

לקראת יום הזיכרון הבינלאומי לשואה ויום המאבק באנטישמיות, שיחול ב-27 בינואר, מפרסמות ההסתדרות הציונית העולמית והסוכנות היהודית את דו"ח האנטישמיות לשנה החולפת, והנתונים לא מעודדים. ממוצע האירועים האנטישמיים המדווחים בשנת 2021 עמד על יותר מעשרה אירועים ביום, זאת לצד העובדה כי אירועים רבים עדיין אינם מדווחים בשל פחד של היהודים וחוסר מעקב של הרשויות המקומית ורשויות החוק, ולכן מספר האירועים בפועל גבוה משמעותית. עיקר האירועים היו אירועי השחתה והרס, גרפיטי וחילול מצבות ולאחר מכן תעמולה. אירועי אלימות פיזית ומילולית היוו פחות משליש מסך כלל האירועים האנטישמיים. לפי הנתונים זו השנה האנטישמית ביותר בעשור האחרון אולם יחד עם זאת, השנה לא נרצח אף יהודי בעולם על רקע אנטישמי.

עוד עולה מהדו"ח כי ישנה התאמה בין קיומם של אירועים אקטואליים ברחבי העולם ואירועים על לוח השנה, לבין העלייה במספר האירועים האנטישמיים. בשנת 2021 רואים עלייה חדה ביותר במספר האירועים האנטישמיים שהתרחשו במהלך חודש מאי. חודש זה כלל בתוכו אירועים כמו יום ירושלים, חג שבועות, יום אל-קודס, עיד אל-פיטר ויום הנכבה; וכן מספר אירועים אקטואליים מהותיים הנוגעים בסכסוך הישראלי פלסטיני, בהם טרור ה'טיקטוק' בירושלים, הוויכוח הציבורי על שייח' ג'ראח, מהומות בערים המעורבות בישראל ובשיא החודש מבצע "שומר החומות".

זאת ועוד, במהלך חודש מאי יצאו רוב מדינות אירופה מסגרי הקורונה שנכפו עליהם, ולאחר חודשים רבים שאנשים ישבו בבתים נוצר מתח מתחת לפני השטח. כבר בשנת 2020 גרמה הקורונה לעלייה במספר האירועים האנטישמיים שהתבטאה בעיקר במרחב הדיגיטלי, אך ברגע שניתן היה לצאת למרחב הציבורי גם הזירה האנטישמית יצאה לרחוב. הפגנות מחאה רבות של מתנגדי חיסוני הקורונה כללו מוטיבים שנראו במהלך השואה כמו טלאי צהוב, וכן קונספירציות אנטישמיות העוסקות ביהודים כמפיצי מחלות וניסיונם לשלוט בעולם, שכוונו כלפי יהודים בעמדות מפתח (מנכ"ל פייזר ועוד). השימוש בסממנים אלו יצר תופעה שנקראת "טריוויאליזציה של השואה" שעיקרה זילות השואה, הקטנת ממדיה וחשיבותה ההיסטורית.

יבשת אירופה מובילה במספר אירועי אנטישמיות שהתרחשו בשטחה בשנת 2021, כאשר קרוב
ל-50% ממקרי האנטישמיות התרחשו בשטחה. לאחריה יבשת צפון אמריקה, ובתוכה ארצות הברית מובילה עם כ-30% מהאירועים האנטישמיים. המפתיעות ביותר השנה היו קנדה ואוסטרליה, בהן נרשמה עלייה דרמטית במספר האירועים האנטישמים המדווחים בשנה החולפת, זאת ביחס לשנה קודמת. שתי מדינות אלו בדרך כלל אינן מוזכרות "ברשימת המדינות האדומות", נמצאות הפעם ברשימה. כך למשל, בחודש מאי התרחשו בקנדה יותר אירועים אנטישמיים מאשר סך האירועים שהתרחשו בשטחה בכל שנת 2020, ניו יורק רשמה עלייה של 100% במספר האירועים האנטישמיים ובלוס אנג'לס נרשמה עלייה של 59%. בבריטניה נרשמה עליה של 49% אחוזים בששת החודשים הראשונים של השנה, באוסטריה מספר התקריות בזמן זה הכפיל את עצמו ובגרמניה לבדה נספרו שישה אירועים אנטישמיים מידי יום.

רחלי ברץ ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית: "אנטישמיות היא לא מונח חדש, אלא מתחדש. הקהילות היהודיות ברחבי העולם מתמודדות יום יום מול אתגרי האנטישמיות המשתנים ועולים. חוסנם של היהודים נמדד בעמידותם ואיתנותם יחד כקהילה מול אתגרים אלו. על אף הנתונים הקשים, השנה ראינו אור קטן, בדמות מדינות רבות שאימצו את הגדרת IHRA למאבק באנטישמיות, חוקים שנחקקו בעולם ללימודי שואה ולמניעת שימוש בסמלי שואה וכמובן מלחמה ב-BDS. חובתה של כל מדינה לספק לאזרחיה ביטחון ולהגן עליהם בכל אירוע אשר מתרחש על אדמתה ובהם הקהילה היהודית. לצד זאת, לעולם מדינת ישראל תמשיך להיות עוגן לכל יהודי שירצה בכך".