כשעידו מקיבוץ גונן, נכנס בשערי מחנה הקיץ היהודי ביוון, זאת היתה הפעם ראשונה שהוא היה יכול ליהנות, לקחת הפסקה ולהחליף את רעש האזעקות בציפורים מצייצות וצחוק, שמגיעים לכל ילד וילדה.
Campers2Gether 2026
“אבא שלי משרת במילואים כסגן מפקד כיתת כוננות. בעשרת החודשים הראשונים למלחמה אבא נשאר ביישוב ואנחנו נסענו כי פחדנו, היינו חוזרים אליו פעם בכמה שבועות. המרחק היה קשה, לא ראיתי את החברים ואת האנשים שאני רגיל אליהם, התגעגעתי לאבא. בחרתי לצאת לקמפרס כי זו נשמעה לי חוויה כיפית, אני רוצה להכיר יהודים מחו”ל”
מספר עידו מקיבוץ גונן ליד קריית שמונה, שיצא למחנה הקיץ ביוון.
במחנות הקיץ, בנופים ירוקים ושלווים אלפי קילומטרים מישראל, הילדים מלווים בצוות מקצועי רגשי שדואג לכל צרכיהם. בתקופה בה האנטישמיות עולה, והאתגרים של נוער יהודי מהארץ והתפוצות נמצאים בכל פינה, המפגש במחנה מוליד חיבורים מרגשים, שיתוף הדדי ובניית חוסן משותף. בין מדורות, פעילויות ושיחות אל תוך הלילה, נוצרים חיבורים עמוקים של שותפות גורל וערבות הדדית חוצת גבולות, שנמשכת לקשרים עמוקים ומתמשכים גם לאחר המחנה.