דוד מיראז', מייסד תוכנית "כנפיים" לחיילים בודדים

יש לי כבוד שאי-אפשר לתאר לחיילים הבודדים

"יש לי כבוד שאי-אפשר לתאר לחיילים הבודדים"
דיוויד מיראז׳ עזב את איראן לבדו בגיל 15 והקים אימפריית עסקים חובקת עולם. תוכנית ״כנפיים״, שייסד יחד עם הסוכנות היהודית, מסייעת מדי שנה לאלפי צעירים לקראת הגיוס לצה"ל ובתום השירות.

דוד מיראז'
דוד מיראז'

כשדיוויד מיראז׳ עלה לראשונה בחייו לטיסה הוא היה רק בן 15. כמו אביו לפניו, הנער היהודי מטהרן עזב את משפחתו, חבריו וכל מה שהכיר מאחור כדי ללמוד בתיכון בלונדון. אם מישהו היה מספר לו אז שיום אחד הוא יסייע לאלפי חיילים בודדים בישראל – הוא כנראה היה עונה במבט מופתע מאוד. מיראז' טס ללונדון לבדו, ולאחר מכן המשיך לארה"ב לעשות תואר במדעים באוניברסיטה.

הקשר של מיראז' ליהדות התפוצות היה חזק, והתחזק עוד יותר עם השנים. מתוך האהבה הזו ליהדות גם התחזק הקשר שלו לישראל. "היכולת שלי להשפיע על החברה הישראלית, זאת המתנה הכי גדולה שמישהו יכול לתת לי", מספר מיראז'. "אני מבקר בישראל כמה פעמים מדי שנה, יש לי הרבה חברים, אני עושה שבתות במדינה ואני אוהב מאוד את המדינה".

הילד שנקרע בין זהויות, ואתגר את עצמו להתגבר פעם אחר פעם על פערי תרבות ושפה, הצטרף כעבור שנים ליוזמה של מירה קידר מהסוכנות היהודית והחל לתמוך בתוכנית ״כנפיים״ שמסייעת לאלפי יהודים בשנה להתגייס לצה"ל וממשיכה לסייע להם שנים אחרי השירות הצבאי. "הוא ציוני חם שרואה חשיבות בסיוע לחיילים בודדים", מספרת קידר על מיראז'. "הוא מחובר רגשית לתכני התוכנית כי הוא באופן אישי הגיע לאנגליה כצעיר בודד".

כיום מיראז' הוא היו"ר והמנכ"ל של חברת ההשקעות CIG שמתמקדת בהשקעות בוול-סטריט ובנדל״ן. בכובעו השני כפילנתרופ הוא מסייע לחיילים הבודדים. "אני יודע כמה זה קשה לעזוב את המשפחה והסביבה המוכרת שלך ולעבור בגיל צעיר למקום אחר. החיילים הבודדים שונים ממני כי הם לא עושים את זה מתוך רצון ללמוד או לעבוד – הם באים לישראל במיוחד כדי לשרת. אין דבר כזה באף מדינה אחרת בעולם. כשהגעתי ללונדון הייתי צריך להחליט מה אני עושה עם עצמי עכשיו", הוא נזכר. "איך אני מתאקלם הכי מהר ומנסה לרכוש את השפה והמנהגים המקומיים. הדבר הראשון שעשיתי היה ליצור חברויות עם ילדים שמדברים אך ורק אנגלית. זה היה קשה מאוד, היו הרבה סיטואציות שבהן תקשרתי איתם בשפת הסימנים".

איך מתגברים על הקשיים והבדידות במדינה חדשה?
"בשנתיים שבהן גרתי בלונדון לא דיברתי פרסית בכלל, הייתי מחויב ללימודי האנגלית. משם המשכתי לתואר במדעים בקליפורניה, ושוב הייתי צריך להסתגל לתרבות חדשה במדינה חדשה עם אורח חיים חדש. היה לי חשוב מאוד לא ללכת אחורה, אז פיתחתי קשרי ידידות עם חברים אמריקנים חדשים. השותף שלי לחדר היה ישראלי שלא דיבר פרסית ואני לא דיברתי עברית, אז תקשרנו בינינו באנגלית. יחד הקמנו תכנית לתמיכה בישראל באוניברסיטה".

"איראן שנולדתי בה שונה לגמרי מאיראן של היום"

מיראז' נולד בטהרן ב-1949, הרביעי מבין חמישה ילדים במשפחה יהודית ממעמד הביניים. אביו היה הראשון במשפחה שהתחנך במוסד מסודר, ואף המשיך את לימודיו בפריז בטרם חזר הביתה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה. "גדלתי בתקופת השאה של איראן, וזו הייתה מדינה מאוד מיוחדת״, נזכר מיראז'. ״היינו מיעוט יהודי, כמו מיעוטים רבים אחרים, אבל לא היינו מקופחים. אורח החיים היה דומה מאוד לזה של העולם המערבי. זאת לא איראן שאתה שומע עליה היום״.

למה אתה מתכוון באורח חיים מערבי?
"איראן של אותן שנים נראתה כמו לונדון כשהגעתי אליה לראשונה. היו חיי תרבות והייתה לנו השכלה רחבה ואפשרות לנסוע וללמוד מעבר לים. היהודים התברגו לעמדות הכי בכירות כמו רופאים ואנשי עסקים. היחסים עם המוסלמים היו נהדרים, ובחגים הזמנתי את החברים המוסלמים אליי הביתה. חלקנו את המנהגים והיה לנו טוב יחד. אלה היו שנות הזהב של הקהילה היהודית באימפריה הפרסית".

אתה חושב שתבקר עוד באיראן?
"שני הילדים שלי מקווים שכן. הם נולדו בארצות-הברית, אבל ישמחו מאוד לראות את נופי ילדותי כשאיראן תשוב להיות מדינה בטוחה לכל אזרחי העולם". שש שנים אחרי שעזב מיראז' לראשונה את איראן, התאחדה המשפחה לאחר שהוריו ואחיו היגרו גם הם לארה״ב. מיראז' נכנס בסערה לעולם העסקים: ב-1997 ייסד את חברת המזון המהיר ״שף אמריקה״, אותה מכר בשנת 2002 לתאגיד נסטלה העולמי, תמורת 2.6 מיליארד דולר – סכום שהתחלק בינו לבין אחיו, והפך את שניהם למיליארדרים בין לילה.

מיראז' ואחיו פול החלו את דרכם בייבוא מוצרים מאירופה, שלא נמכרו עד אז בארה"ב. "היינו צריכים למצוא את המוצר, להביא את המכשירים, להקים מחלקת שיווק ולהגיע ליעדים. אנחנו לא מכירים את המילה כישלון – וזו לא הייתה אפשרות מבחינתנו בכלל".

המוצר שעשה עבורם את הפריצה הגדולה היה "הוט פוקטס" – אריזות קפואות של מזון מוכן לחימום מהיר שכיכבו במקררים של מיליוני אמריקנים. ההצלחה הייתה מסחררת והמותג צמח מדי שנה, כשמחזור המכירות עמד על 750 מיליון דולרים. עם הכסף שהרוויח נכנס מיראז' לתחום הנדל"ן ולאחר מכן בהדרגה גם לשוק ההון. "מכרנו את העסק לחברת הענק נסטלה והמשכנו הלאה. מאותו רגע התפניתי הרבה יותר לפעילויות החברתיות שלי".

״כשראיתי את החיילים הבודדים זה הזכיר לי את עצמי״

במסגרת קרן מיראז׳, שהוקמה ב-1998, מקיים דיוויד מיראז' פעילות פילנתרופית ענפה בארה״ב, בישראל ובמדינות נוספות. בין היתר תורמת הקרן כספים ומקיימת פעילויות לקידום ופיתוח הנגב, חיבור הגיל השלישי לטכנולוגיה דרך תוכנית ״מחוברים לחיים״, מפעילה את תוכנית "צו 365" למשרתי מילואים ומקיימת פעילויות למען קהילת יוצאי איראן.

"לפני 23 שנים החלטנו לעזור ליהודים באיראן, שלא היו ממש חופשיים לעזוב ולעשות עלייה", מספר מיראז' על תחילת הקשר עם הסוכנות היהודית. "המשפחות שהגיעו לישראל חוו קשיי קליטה, והיו גם הרבה משפחות שעלו בהדרגה. חיפשתי פרטנר שיש לו גישה לקהילה הפרסית בישראל ובאיראן, ומצאתי אחד כזה בסוכנות היהודית. במשך שנים רבות עשינו הרבה מאוד פרויקטים משותפים ועזרנו לאלפי יהודים. יש לנו קשר מצוין, עבדנו ביחד ועזרנו להרבה מאוד אנשים ויש לנו שותפות מתמשכת מוצלחת מאוד".

מרגשת אותי מאוד המחויבות של הצעירים האלה, שיכולים לאבד את חייהם רק בגלל החלום שלהם לעלות לישראל. החיילים הבודדים הללו עשו הרבה יותר ממה שעשיתי או שחשבתי שאני צריך לעשות.

פורשים כנפיים

אחד הפרויקטים הבולטים של הקרן ושל הסוכנות היהודית מזה יותר מעשור הוא תוכנית ״כנפיים״. בתחילת הדרך עסקה התוכנית בהכוונת צעירים לקראת השחרור מצה"ל, אלא שמאז עברה כבר מספר גלגולים וכיום היא תומכת מדי שנה בכ-3,500 עולים צעירים – החל מרגע הגעתם לישראל, דרך תהליך הגיוס, שירותם הצבאי וגם שנים לאחר שחרורם מצה"ל. לפני הגיוס ובמהלך השירות, "כנפיים" מספקת סיוע כספי לחיילים בודדים, תמיכה משפטית בכל הנוגע לזכויות החיילים, תמיכה משפחתית (כמו איתור חיילים בודדים עבור הוריהם שחיים בחו"ל), סדנאות הדרכה והכוונה אישית. לאחר השחרור, "כנפיים" מסייעת לעולים להשתלב בחברה הישראלית באמצעות תמיכה והכנה לחיים האזרחיים – מעזרה בכתיבת קורות חיים ועד אימון פיננסי, וגם עזרה במימון הלימודים האקדמאים.

"אחרי ההצלחה עם העולים מאיראן רציתי להרחיב את הפרויקטים שלנו בישראל", נזכר מיראז'. "מיד כשראיתי את החיילים הבודדים צפו בי הזיכרונות שלי כילד שעלה לבד למדינה חדשה. זה מרגש אותי מאוד – המחויבות של הצעירים האלה, שיכולים לאבד את חייהם רק בגלל החלום שלהם לעלות לישראל. יש לי כבוד שאי-אפשר לתאר במילים לחיילים הבודדים האלה, כי הם עשו הרבה יותר ממה שעשיתי או שחשבתי שאני צריך לעשות".

איך אתה מרגיש כשאתה פוגש חיילים שעזרו בתוכנית שלך?
"יש מאחוריי כבר עשרות פרויקטים פילנתרופיים שעזרו למאות אלפי אנשים בישראל ובארה"ב. לא חשוב לי שיבואו ויגידו לי תודה, המחויבות שלי היא לעזרה".

הרשמה

אנו רוצים לחזק איתך את הקשר, ולשלוח לך סיפורים ועדכונים.

אנא להזין כתובת דוא״ל נכונה ולנסות שוב
אנא להזין כתובת דוא״ל נכונה

תודה רבה!
{{ email }}
נרשמת לקבל
עידכונים מהסוכנות היהודית