האיש שהציל את בתי הכנסת של איטליה | הסוכנות היהודיתהאיש שהציל את בתי הכנסת של איטליה
שמואל אומברטו נכון שהציל את בתי הכנסת באיטליה

האיש שהציל את בתי הכנסת של איטליה

ד"ר נכון היה האיש הנכון, בזמן הנכון
שלמה אומברטו נכון, איש הסוכנות היהודית, נדד באיטליה אחרי מלחמת העולם השנייה ואיתר בתי כנסת נטושים כדי להציל ארונות קודש שנזנחו מאחור. עשרות ארונות שהציל שוחזרו והותקנו בבתי-כנסת ברחבי הארץ

מוזיאון יהדות איטליה | צילום: דוד סאלם

אירופה, שנות ה-50. בזמן שהיבשת המרוסקת רק החלה להחלים מפצעי מלחמת העולם השנייה, איש הסוכנות היהודית, ד"ר שלמה אומברטו נכון, הסתובב ברחבי איטליה וחיפש בתי כנסת עזובים, חקר שמועות ועקב אחרי דיווחים. ד"ר נכון היה נחוש לשמר את ההיסטוריה של יהודי ארצו, והתעקש להעלות למדינת ישראל החדשה את ארונות הקודש שנזנחו מאחור כשקהילות שלמות נפוצו לכל עבר.

"ארונות הקודש נשלחו לישראל באוניות" מספר לנו פרופסור דוד קאסוטו, שהיה יד ימינו של נכון וסייע לו רבות. "אחד-אחד, בית-כנסת אחרי בית-כנסת, הוא הצליח להציל 40 ארונות קודש שנמצאים היום בארץ, לצד תשמישי קדושה רבים כמו כלי כסף, אריגים, רקמות, ריהוט, ספרים ועוד. במקרים מסוימים ד"ר נכון הצליח להעביר בתי-כנסת שלמים ששוחזרו בישראל".

המבצע הארוך והמורכב התפרש על פני שני עשורים. הוא דרש יצירתיות ונועזות, גיוס כספים רבים, ובעיקר נחישות גדולה מצד ד"ר נכון ומנהיגי התנועה הציונית באיטליה לפני הקמת המדינה. מי שסייע רבות מבחינה כלכלית למיזם חוצה היבשות היה ד"ר אסטורה מאייר, תעשיין איטלקי וקונסול כבוד של מדינת ישראל הצעירה במילאנו.

לאחר עלייתו ארצה כיהן נכון כיו"ר ארגון יוצאי יהדות איטליה. בספר המסכם את מפעל חייו כתב ד"ר נכון כי "הקהילות היהודיות באיטליה התייחסו בעין יפה להעלאת תשמישי הקדושה לארץ ישראל וגילו רגישות לנימוק של החזרת עטרה ליושנה. אם בתי הכנסת עזובים וארונות קודש אינם בשימוש, למה לסרב להעברתם לארץ ישראל והקמתם לחיים חדשים?".

"הקהילות היהודיות הלכו וקטנו, יהודים רבים עלו לארץ ובתי-כנסת היסטוריים רבים, בני עשרות ומאות שנים, היו במצב אומלל", מספר קאסוטו. "היהודים היו ממוקמים לרוב במקומות מרכזיים מאוד בערים השונות, והקרקע עליה עמדו בתי-הכנסת הייתה מבוקשת מאוד. הרשויות רק חיכו שתתפנה כדי להשמיש אותה למגורים, והאפשרויות שעמדו בפני נכון היו לפעול מיד או לוותר על ההיסטוריה והמורשת שלנו. הוא נסע הלוך וחזור, עבר מקהילה לקהילה ואיתר בתי-כנסת מוזנחים. אפילו להשיג את המפתח לכל בית-כנסת היה עניין מורכב, כי לא היה גבאי. היה צריך ללכת מדלת לדלת בעיירות הסמוכות ולשאול מי מחזיק במפתח. זאת הייתה שליחות חייו והייתה לה חשיבות היסטורית אדירה – שימור סיפורם ומורשתם של יהודי איטליה. היהודים חיו שם במשך יותר מאלפיים שנה, אסור לתת להיסטוריה הזאת להיעלם. ד"ר נכון דאג שהסיפור שלנו ימשיך להיות מסופר עוד שנים ארוכות".

"אירוע היסטורי", כך כינתה העיתונות בארץ את מבצע העברת תשמישי בית-הכנסת הספרדי שבעיר פדובה באיטליה להיכל שלמה בירושלים בשנת 1952. משם התפתח מפעל חייו של ד"ר נכון למשרה מלאה אליה הוא התמסר לחלוטין.

היכל שלמה הממוקם ברחוב המלך ג'ורג' בירושלים, בצמוד לבניין בית הכנסת הגדול, שימש בעבר כלשכות הרבנים הראשיים לישראל ומשכנם של בית הדין הרבני הגדול ומועצת הרבנות הראשית. הארון ניצב יותר מ-200 שנה בבית הכנסת הספרדי בפדובה. לאחר שהוצב בישראל ביקרו בבית הכנסת ראשי המדינה, ראשי העיר ירושלים וראשי מוסדות גדולים. "הארון העתיק ביותר שהובא נמצא במוזיאון יהדות איטליה, והוא מתקופת הרנסנס, נוצר בשנת 1543", מספר קאסוטו. "יש גם ארון קודש מאמצע המאה ה-17 שנתרם לזכרו של רבי נתן אוטולנגו, והוא חלק מבית הכנסת של קונלאנלו ונטו, שהובא בשלמותו לארץ ומשמש את קהילת יהודי איטליה עד היום הזה".

ארון הקודש מהמאה ה-17 שחולץ מבית הכנסת בקונליאנו ונטו. מוצג כיום בבית הכנסת קונליאנו ונטו בירושלים | תמונות: הארכיון הציוני ודוד סאלם

"חילצנו בית-כנסת מתוך ההריסות"

מלבד שליחותו לאיטליה, ד"ר נכון נשלח מטעם הסוכנות היהודית למצרים, סוריה, לבנון, דרום אפריקה וקונגו הבלגית. בתור איש הסוכנות היהודית בעולם, ד"ר נכון פיתח התמחות ביצירת קשרים. "המטריד יגבר על הכילי" היה משפט שגור בפיו כי הוא ידע שכל רגע מבוזבז עלול לפגוע במאמציו להציל את ארונות הקודש. ד"ר נכון היה ידוע במכתבי בקשת העזרה הרבים שנהג לשלוח ובניסיונות לגייס אנשים רבים למטרתו.

האדריכל דוד קאסוטו בן ה-82 היה יד ימינו של ד"ר נכון במשך שנים רבות. קאסוטו עצמו שימש במשך 35 שנה כיו"ר חברת יהודי איטליה בישראל. "אבי, נתן, היה הרב של בית הכנסת הראשי בפירנצה שבאיטליה, שנבנה בשנת 1872 אחרי שהיהודים יצאו מהגטו. הקהילה היהודית אז מנתה כ-1,500 יהודים, היום היא מונה כמחצית מהמספר הזה", הוא מספר.

קאסוטו ונכון הכירו זה את זה במסגרת השתייכותם לקהילת יהודי איטליה בישראל, ולמרות הפרש הגילים הרב נוצר ביניהם קשר מיוחד. "כיתום מאב ואם, הפכתי במידה מסוימת לילד של ד"ר נכון", מספר קאסוטו. "במהלך השנים בהן הוא ניהל את מבצע הבאת הארונות לישראל הייתי לידו ועזרתי לו לא מעט". קאסוטו טיפח קריירה בתחום האדריכלות ותכנן שכונות ובתי-כנסת ברחבי הארץ, היה בין משקמי הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים ואף שימש כסגנו של אהוד אולמרט כשהיה ראש עיריית ירושלים.

יש ארונות קודש שלא הצלחתם להעלות ארצה?

"מה שנכון רצה להביא, הוא הביא", פוסק קאסוטו. "היה בית-כנסת אחד שהצלחנו לחלץ ממש מתוך בניין הרוס, לשמחתנו הצלנו את כל מה שהיה שם ברגע האחרון".

אדריכל דוד קאסוטו | צילום: דוד סאלם

קידוש נוסח איטליה עם פיצות ופסטות

בשנת 1974 הלך ד"ר נכון לעולמו, וקאסוטו לקח על עצמו להמשיך את מפעל חייו ולהפוך את בית הכנסת של קונלאנלו ונטו לבר שימוש. "אמרנו לעצמנו – המשימה הושלמה, אבל מה עושים עם הנכסים האלה? אפשרות אחת הייתה להעביר את הכול למוזיאון ישראל, אבל החלטנו שהדבר הנכון יהיה לפזר אותם בבתי-כנסת ברחבי הארץ ולתת לארונות הקודש שנזנחו חיים חדשים. חילקנו את הארונות למי שהיה צריך והוחלט שבית הכנסת קונלאנלו ונטו יישאר ברשות קהילת יהודי איטליה".

"הקמנו את מוזיאון יהדות איטליה המציג את התרבות החומרית והאמנותית של הקהילה היהודית הזאת, שקרוי על שמו של ש.א. נכון", מספר קאסוטו. "עמלתי על זה במשך 35 שנה וכיום מבקרים אצלנו מדי שנה 50-60 אלף אנשים".

ארונות הקודש שהובאו מאיטליה בשנות ה-50 וה-60 מוצבים כיום בבתי כנסת ברחבי הארץ – מהיכל שלמה ועד ישיבת פוניבז', מכרמיאל ועד קריית שמואל. לצערו של קאסוטו, לא כולם ידעו לטפל כראוי בארונות העתיקים: "פעם מצאתי ארון קודש שהיה מונח במרפסת ונרטב מגשם שוטף. רצתי לבדוק מה קרה והסבירו לי שהקהילה יצרה ארון חדש ויפה יותר מפורמייקה, והארון העתיק עם כל ההיסטוריה נזרק החוצה. היה גם ארון אחד שהגיע לבית כנסת בדרום תל-אביב, אלא שעברו השנים והקהילה שם נעלמה. השתמשו בעץ של הארון כדי להדליק מדורות לחימום ולשמחתי הצלחנו להציל אותו ולשחזר את כל החלקים שנשרפו. כיום הארון הזה ניצב בבית-כנסת בירושלים".

"לנכון היה חזון לשמר את הייחודיות של יהודי איטליה גם כאן בישראל, והחלום שלו מתגשם מדי שבוע בבית הכנסת המשוחזר שנמצא בלב מוזיאון יהדות איטליה בירושלים. כל ערב שבת יש כאן תפילות, מגיעים בני הדור השני והדור השלישי ומשמרים גם את הנוסח המיוחד שלנו וגם את הקהילתיות", מספר קאסוטו. "אם באיטליה הדור הצעיר התרחק והתנתק מבתי-הכנסת, כאן המגמה הפוכה. היהודים הצעירים, שהמשפחות שלהם עלו מאיטליה, מגיעים ומבקשים לשמור על המסורת. גם הקידוש אצלנו מיוחד בנוסח איטליה עם פיצות, פולנטה, פסטות וכל מה שאופייני לנו".