כשיהדות, בריאות וכושר נפגשים בשליחות לארה"ב | הסוכנות היהודיתכשיהדות, בריאות וכושר נפגשים: קסם יצאה לארה"ב לשליחות ספורטיבית במיוחד
קסם כהן, שליחה בסן דייגו

כשיהדות, בריאות וכושר נפגשים: קסם יצאה לארה"ב לשליחות ספורטיבית במיוחד

כשיהדות, בריאות וכושר נפגשים: שליחות ספורטיבית במיוחד
קסם כהן, שליחת הסוכנות היהודית של הקהילה ותנועת הצופים בסן-דייגו, מביאה את הטאצ' הייחודי שלה לכל מה שהיא עושה: מתרגילי נשימה ומדיטציה לטיפוס על קירות וסלטים במקום ג'אנק פוד

קסם כהן

לא השפה הזרה וגם לא המרחק מהבית: הדבר שהכי מפריע לקסם כהן בחייה כשליחת הסוכנות היהודית של הקהילה ותנועת הצופים בסן-דייגו שבקליפורניה הוא דווקא האוכל. עבור כהן האתלטית, ארץ האפשרויות הקולינריות הבלתי מוגבלות היא גם ארץ הג'אנק-פוד הבלתי נגמר.

"בשבועות הראשונים היה לי מאוד קשה", היא מספרת. "בארה"ב זול יותר לאכול ג'אנק-פוד מאשר אוכל בריא, ולפריקית של בריאות כמוני זה ממש מתסכל. הירקות פה יקרים ולא טריים או טעימים כמו בישראל. פעם אחת יצאתי עם החניכים לאכול ג'אנק פוד בחוץ, ובזמן שהם אכלו דלי של עוף מטוגן ביקשתי את העוף שלי על הגריל. הם הסתכלו עליי בהתפעלות ואמרו שזאת הארוחה הכי בריאה שהם ראו בחיים שלהם. באחד הסמינרים שיצאנו אליו, ויתרתי על הצ'יפס והסברתי שזה לא שווה את הקלוריות. מאז הם שולחים לי הודעות עם תמונות ושואלים האם זה שווה או לא. נהייתי יועצת".

יוגה, מדיטציה וריצות

כהן נשלחה לסן-דייגו מטעם הסוכנות היהודית כחלק מתוכנית השליחים בקהילות היהודיות והישראליות ברחבי העולם. היא עובדת עם תלמידים בבית-הספר היהודי הפרטי ועם הקהילה הישראלית בעיר. "זה אולי נשמע כאילו אני רק עושה ספורט כל היום, אבל אני עובדת מאוד קשה", היא מספרת בחיוך. "אני מתחילה כל יום בבית הספר היהודי שאני עובדת בו, ושם אני מעבירה שיעורים על ישראל מגן הילדים ועד י"ב, ואחראית גם על כל הטקסים המיוחדים כמו טקס לזכר רבין או יום הזיכרון לחללי צה"ל. אני משתדלת לתת לכל 600 התלמידים את המידע הכי מעניין על המדינה וגם לשלב את עולם הכושר והבריאות בכל דבר שאני עושה".

איך את מכניסה את הספורט לתמונה?

"אני עובדת הרבה עם ילדים בכיתה י'-י"ב. חלקם באים איתי ליוגה או לקיר טיפוס ופעם-פעמיים בשבוע אני מעבירה אימונים לבנות. לא מזמן רצינו לעשות יום כיף אז התלבטנו בין לונה פארק או ביקור בקניון ובסוף מצאנו את עצמנו רצים 5 קילומטרים במרוץ סן-דייגו".

לדברי כהן, תכני ההעשרה שהיא מעבירה לחניכים על בריאות וכושר מתחברים גם לתורתו של הרמב"ם. הוא אמר שהמילה "בריאות" מורכבת מראשי תיבות: בולם רוגזו יפחית אוכלו ויגביר תנועתו. וזה בדיוק העקרונות שקסם מנסה ללמד: חשוב לשמור על מצב רוח טוב (בולם רוגזו), לאכול בצורה מדודה וחכמה (יפחית אוכלו) וכמובן לשמור על שגרה ספורטיבי (יגביר תנועתו).

"כל הזמן מתייעצים איתי. יש נער שרוצה לעלות לישראל להתגייס לצה"ל אז הוא שאל אותי איזה אימונים אני ממליצה לו לעשות ואיך לעשות אותם לקראת שירות ביחידה קרבית. מעבר לזה אני הנציגה של ישראל כאן, לכל דבר ועניין. כשיש להם ימי ספורט וטורנירים אני הולכת ומעודדת אותם. אני מחנכת אותם לחיים של כושר גם מבלי להתכוון כי זה מי שאני וחלק בלתי נפרד מהחיים שלי. אני מספרת להם כל הזמן על הספורטאים הגדולים בישראל ועל זוכי המדליות האולימפיות. דרך הספורט אני מלמדת על הצדדים היפים של המדינה.

לדברי כהן, בתור יועצת הבריאות והכושר של התלמידים יש לה אחריות רבה: "הבנתי שיש סיכון בשאלות האלה. אני לא רוצה לייצר אצל אף אחד הפרעות אכילה חלילה, אז אני מסבירה להם שגם אני אוכלת המבורגר ופיצה לפעמים – ומבהירה שמה שחשוב זה לאזן את זה עם ספורט וחיים נכונים. אז יותר מהכול חשוב לי להסביר להם לא רק איך עושים ספורט אלא איך משלבים ביום-יום שלהם ומנהלים אורח חיים ספורטיבי".

סבתא מורה ליוגה, אימא כדורסלנית, אבא טניסאי

קסם כהן, בת ה-25, גדלה בעיר נשר ליד חיפה. ספורט היה חלק בלתי נפרד מחייה כבר מגיל צעיר. "התחלתי להתאמן ביסודי עם חוג כדורסל וריקוד ואז עברתי לכדורעף", היא מספרת. "קודם שיחקתי בליגה ארצית ואחר כך בליגה לאומית ומשם עברתי לכדורעף-חופים וגם שם הייתי בליגה. במקביל התאמנתי הרבה בחדר כושר ועל קירות טיפוס.

"כשאני יוצאת לחופשה בחו"ל, אני תמיד לוקחת איתי נעלי ספורט", מספרת כהן. "את האהבה לספורט קיבלתי מההורים שלי. סבתא שלי מורה ליוגה, אימא שלי הייתה שחקנית כדורסל כשהייתה צעירה ואבא שלי משחק טניס כבר הרבה שנים. כשהייתי קונה הוא היה לוקח אותי איתו למגרשים".

כשהשתחררה מהצבא בתור קצינה בגיל 24, כהן התכוונה להמשיך לאוניברסיטה אלא שאז הקול הפנימי אמר לה לעצור ולעשות משהו בשביל הנשמה לפני שהיא צוללת למרוץ החיים. "אני מאוד אוהבת את תחום החינוך כי ככה אפשר להשפיע על אנשים", כהן אומרת. "מגיל צעיר אני בצופים אז העולם הזה היה חלק בלתי נפרד ממני. כששמעתי שמתפנה בסן דייגו תפקיד במסגרת שליחות של הסוכנות היהודית ידעתי שזה הייעוד שלי".

למה דווקא שם?

"רציתי להמשיך לשחק כדורעף אז הייתי חייבת שליחות במקום חם וסן דייגו מושלמת. החיים שלי פשוט לא שלמים בלי ספורט".

למה את הכי מתגעגעת בישראל?

"אני הכי מתגעגעת בישראל לאפשרות ללכת ברגל ממקום למקום, לזה שאפשר ללכת לים או לחברים ברגל. כאן אין תחבורה ציבורית בכלל והמרחקים עצומים. לכל מקום צריך לנסוע באוטו מינימום חצי שעה. וגם הכול בארה"ב יותר מדי סימטרי ועשוי מפלסטיק, אני מתגעגעת לאותנטיות הישראלית".

"חלק מהחניכים באים איתי ליוגה או לקיר טיפוס"