הנשיא הרביעי של ההסתדרות הציונית העולמית, משנת 1932 ועד לשנת 1936.

נולד בפולין למשפחה של רבנים. התחנך בחינוך דתי וחילוני. במלאת לו 17 שנים הוא החל לכתוב בשביל עיתון "הצפירה" שיצא לאור בוורשה. במקביל לעבודתו בעיתון היה חבר בתנועה הציונית ומונה בשנת 1906 למזכיר כללי של הקונגרס הציוני העולמי. משנת 1931 ועד לשנת 1935 היה נשיא הקונגרס הציוני העולמי.

בין ספריו : "שנת עולם לעם עולם", "תולדות הציונות", ו"אישים". הוא תירגם לעברית את ספרו של בנימין זאב הרצל "אלטנוילד" (ושמו העברי "תל אביב").

הוא פינה את מקומו כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית בשנת 1935 לחיים ויצמן ונטל על עצמו את ניהול המחלקה לחינוך של הסוכנות היהודית . שנה לאחר מכן, נפטר בלונדון.

עצמותיו הועלו בשנת 1956 והוטמנו בירושלים.