זאב ז'בוטינסקי

ז'בוטינסקי קרא ל"אקטיביזם ציוני" וב-1925 ייסד את תנועת "ברית הציונים הרביזיוניסטים" (צה"ר) ותנועת הנוער בית"ר ("ברית יוסף תרומפלדור"). התנועה דגלה בביצוע רביזיה בתנועה הציונית ובאידיאולוגיה מכסימליסטית הקוראת להפעלת לחץ על בריטניה ודרישה להקמת מדינה יהודית עצמאית משני עברי הירדן תוך ביצוע מדיניות תקיפה כלפי שלטונות המנדט. חבריה דרשו לקבל החלטות על יציאה להפגנות ומאבק נגד הבריטים, להעניק הכשרה צבאית לנוער, להביא לפינוי מרצון של יהודי אירופה למדינה היהודית במטרה ליצור רוב יהודי בארץ ישראל, לבצע תוכנית התיישבותית תוך גיוס מרוכז של כוחות ומשאבים, ולהקים את הגדודים עבריים.

התנועה הרביזיוניסטית הופיעה לראשונה בקונגרס הציוני ה-14 שהתכנס בשנת 1925 ויוצגה אז על ידי ארבעה צירים בלבד. במהלך הדיונים תבעו חבריה למנוע את צירוף הלא ציוניים לסוכנות היהודית ובמקביל להחליט על הקמה לאלתר של קהילה יהודית בארץ ישראל בחסות הרוב היהודי.

בקונגרס ה-17 שנערך ב-1931 הגיעה התנועה הרביזיוניסטית לעמדה של הסיעה השלישית בגודלה בהסתדרות הציונית. במהלך אותו קונגרס העלה ז'בוטינסקי הצעה לקבוע באופן חד משמעי כי מטרת הציונות היא הקמת מדינה יהודית עצמאית בארץ ישראל, אך הצעתו לא הועלתה להצבעה.

בתגובה קרע ז'בוטינסקי את כרטיס הציר שלו, וכל חברי התנועה עזבו באופן הפגנתי את דיוני הקונגרס.

שנתיים מאוחר יותר, בקונגרס ה-18 התקבלה החלטה המתנה את החברות בתנועה הציונית בחובה לקבל את מרות ההסתדרות הציונית, וכי חובותיו של כל חבר קודמות למחויבותו לכל גוף פוליטי אחר.

הדבר עורר את כעסם של הרביזיוניסטים וב-25 באפריל 1935 הם הכריזו על פרישה מההסתדרות הציונית והקמת ההסתדרות הציונית החדשה.