מחשבות על החירות
מאת נעמה קלמן
בפסח אנו חוגגים נסים. אנו חוגגים את מתנת החירות. אנו מזכירים את פעולת ה' בהיסטוריה לשחרור בני ישראל משעבודם. זו הסיבה שאנו עורכים את הסדר ומספרים את סיפור יציאת מצרים והיציאה לחירות. אך מהי משמעותו של רעיון החירות עבורנו היום? לשמחתנו, אנו חיים בתקופה שבה רוב היהודים אינם משועבדים, אך זמן רב לאחר היציאה ממצרים, מזכירה לנו המסורת שלנו שוב ושוב עד כמה חיונית היא החירות. שני עמודי התווך של המסורת שלנו הם: בראשית (הבריאה) ויציאת מצרים (הגאולה).
אנו חיים עם הדחפים הדינמיים הללו. הבריאה מייצגת את הבטחת ההתחדשות בכל יום. בעוד שהגאולה היא מטרה המאיצה בנו להפוך את העולם למקום טוב יותר, החירות מאפשרת לנו לחיות תוך שאיפה ליצור ולשפר, לחדש ולתקן. החירות מגיעה יחד עם אחריות. ללא מערכת של מוסר המונחת ביסודה, החירות היא פארסָה. מסיבה זו, אפילו הרבנים של תקופת התלמוד שפירשו את התנ"ך שלנו הבינו שעל החירות להיות מבוססת בחוק.
לאחר השחרור משעבוד מצרים אנו קוראים את סיפור מתן תורה. עשרת הדיברות הם החוקים המוסריים שהנחו את העם היהודי לכל אורך תולדותיו. משה הביא את הלוחות, את עשרת הדיברות (שמות לב, טז): "וְהַלֻּחֹת – מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה; וְהַמִּכְתָּב, מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא – חָרוּת עַל-הַלֻּחֹת".
'חָרוּת' פירושו חתום, חקוק באבן, אבל רבנינו אוהבים להעלות אסוציאציות חופשיות, 'לשחק' עם המשמעויות הגלויות והנסתרות של המילים. הם מציעים לנו כך: "אל תִקרי חָרות אלא חֵירות... חירות מן גָלויות".
את האמירה הזאת יש לקרוא כ"חופשי מהאפשרות של להיות גולֶה, לכן חופשי משבי". שֶבי, כלומר צורה של עבדות, מונע מאִתנו להיות 'אזרחים' יהודים מלאים ושלמים. החירות נותנת לנו הזדמנות לחיות חיים מוסריים ולתקן את העולם. החופש הוא אחריות מלאה לגורלנו ולגורל אחרים.
בהגדה נאמר לנו שכל דור חייב לראות עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. אני מרגישה בת מזל במיוחד משום שאפשר למנות אותי בזרם שחרורן של נשים יהודיות שהחל לפני 30 שנה. מהפכה זו היא גם חדשה וגם עתיקה. עבורי היא לא פחות מנס קטן. עכשיו אני יכולה להימנות כאזרחית מלאה בעם היהודי, ובייחוד במסורת היהודית הליברלית.
אני נזכרת בדיון התלמודי הנפלא על תפקיד הנשים בהתרחשותם של נסים. בין הדיונים על חובותיהן של נשים למלא מצוות מסוימות, אנו מוצאים את הדיון הזה:
חכמינו פטרו נשים מקיום מצוות שהזמן גרמן. אבל כמו הרבה גזֵרות, היו מקרים של יוצאים מן הכלל, ודווקא מהיוצא מהכלל יש מה ללמוד. חכמינו שאלו האם נשים חייבות בהאזנה למגילת אסתר, שהיא מצווה שהזמן גרמה (שהרי אנו שומעים את המגילה במועד מסוים), והתשובה כתובה במסכת מגילה, דף ד'. אמר רבי יהושע בן לוי: "נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס", ומבהירים התוסְפות (מפרשים שהם צאצאיו של רש"י): "עיקר הנס היה על-ידן: בפורים על-ידי אסתר, בחנוכה על-ידי יהודית, בפסח שבזכות צדקניות שבאותו הדור נגאלו". מי הן הצדקניות האלו? לפי מדרשים נוספים, אולי הכוונה למיילדות, שבניגוד להוראת הרשויות הצילו את התינוקות הזכרים. אולי היו אלה נשות ישראל, שלפי מדרש במסכת סוטה יצאו לשדות לרומם את רוחם של בעליהן, שסבלו מעבודת הפרך שנאלצו לבצע. ושוב עיקר הנס היה על-ידן. מה הן עשו? איך הן פעלו לגרום לנס הגדול של פך השמן או של קריעת ים סוף? האם אפשר שמעשיהן הקטנים הביאו את נס חנוכה או את יציאת מצרים עצמה? מה שמשותף לכל הנשים הללו, הוא שהן סירבו להשלים עם המצב הקשה. הן התמרדו נגד המציאות שבה חיו, הן סירבו להיות משועבדות לגורל שנכפה עליהן. נשים צדקניות אלה במצרים יכולות לסמל כל מי שאי-פעם סירב לציית לגזֵרה קשה, כל מי שהרימה את ראשה נגד דיכוי. הסירוב להתייאש הוא מהות החופש. בסיפור יציאת מצרים, המעשים האנושיים הקטנים הללו הכשירו את הקרקע להתרחשותו של הנס הגדול; אלה הם המעשים הקטנים של אהבה, חמלה, אכפתיות ותקווה, תקווה ועוד תקווה.
לפי מדרש ידוע, כאשר עמדו בני ישראל על גדות הים האדום, כאשר סגרו עליהם המצרים מאחור, היה זה נחשון שקפץ אל תוך המים ובכך גרם לים להיחצות כדי שבני ישראל יוכלו לעבור דרכו אל עבר החופש. בהליכתו בעקבות אותן נשים צדקניות, המחיש נחשון את הממד האנושי של נסים.
במילים אחרות, ללא הנכונות האנושית, ללא האומץ האישי לפעול, ה' אינו יכול להתחיל את העבודה או לסיימה. נסים גדולים מתרחשים כאשר הנסים הקטנים מאפשרים זאת. לא היינו כאן היום לולא סירבו אבותינו ואמותינו להיכנע לגורלם הקשה, ובעזרת תקווה ואומץ שינו את הגורל והפכו את המציאות על פיה. אל לנו לחכות לחירות שתגיע. בואו נחיה אותה!
נעמה קלמן היא האישה הראשונה שהוסמכה לרבנות במסגרת התנועה ליהדות מתקדמת בישראל. את ההסמכה קיבלה בשנת 1991. מכהנת בוועד המנהלים של 'מליץ' ומנהלת את התוכנית החד-שנתית ופרויקטים נוספים של יזמות חינוכית ב'היברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות של היהדות המתקדמת בארצות הברית ובישראל.